פגשתי את איילת לראשונה בכנס של בעלי עסקים שמעוניינים לקדם את עסקיהם. איילת בחורה עצמאית, בעלת עסק בתחום הגרפיקה. היא פנתה אליי והזמינה אותי לפגישה, והדגישה שמדובר בעניין אישי.
הגעתי לבית העסק המושקע של איילת וזו החלה את השיחה כשהיא מתארת את המרדף שלה אחרי לקוחות ואת ההשקעה האין סופית בעסק שהקימה ועל התוצאות: העסק מצליח, מתפתח משנה לשנה. "בדיוק כמו שחלמתי. החלום מתגשם מדי יום ביומו".
אבל כמו תמיד, לכל דבר יש מחיר ובמקרה הזה הזוגיות. זה מחיר שכל זוגיות משלמת, בדיוק כמו שכשגבר מקדיש את רוב זמנו למקום עבודתו ומזניח את הזוגיות.
איילת התחתנה עם אלעד לפני חמש שנים. ילדים עדיין אין להם: איילת התעקשה לפתח את העסק, להעמיק שורשים בתחום הגרפיקה ואז להתפנות להרחבת המשפחה. היא הייתה מודעת למחיר שהיא משלמת, אך באותה נשימה סיפרה שהיא ובעלה הקפידו לשמר את הזוגיות, לנסוע לצימרים רומנטיים כל כמה חודשים, למסעדות ולבילויים. עם כל אלה, איילת הייתה כנה מספיק כדי לומר בקול שאלעד אינו במקום הראשון, מאחר וכרגע העסק הוא בראש מעיניה.
איילת תיארה איך בחודשים האחרונים יחסיה האישיים עם אלעד אינם כבשנים האחרונות. "תמיד שוחחנו על כך שהעסק לוקח ממני המון אנרגיות", היא אמרה, "תמיד אלעד הבין ותמך, אבל בחודשים האחרונים הוא התרחק. כמה פעמים הוא דחה את החופשה הרומנטית הרגילה שלנו, הוא חסר סבלנות כלפיי וכמה פעמים באופן מוזר ולא ברור סירב לענות לשיחות שקיבל כשהיינו ביחד. תמיד הבחנתי שהשיחות ממספר חסוי. אני מודאגת. לא מרוכזת. ומפחדת לאבד אותו". איילת ברצתה לדעת הכל, כולל הכל, גם אם יתאמתו חששותיה הגרועים ביותר.
לאחר קבלת הרקע שאלתי אותה כמה שאלות על אלעד ועל שגרת יומו. אלעד מרבה להחליף במהלך היום את הרכב באופנוע שלו שהוא כל כך אוהב, ולכן נערכנו למעקב בצוות מתוגבר שכולל עוקבים עם קטנועים.
עקבנו אחרי אלעד כמה ימים. בבקרים הוא נראה מגיע למקום עבודתו ואחר הצהריים עוסק לרוב בסידורים אישיים. ואז זה הגיע. באחד הימים, בסביבות השעה 17:30, אלעד יצא מהעבודה, נסע לביתו ויצא כעבור שעה קלה עם קסדה בידו, עלה על האופנוע והחל בנסיעה. הוא הגיע למתחם הקניות שבקיבוץ שפיים והמתין בגב אחת החנויות. כעבור כמה דקות הגיעה למקום בחורה צעירה עם קסדה בידה, היא נשקה לאלעד במהירות על שפתיו, חבשה את הקסדה, עלתה על האופנוע, חיבקה אותו בחוזקה מאחור והשניים החלו בנסיעה.
הם הגיעו לחוף הים באזור מכמורת, העמידו את האופנוע בצד והתיישבו על אחד הצוקים. הבחורה הוציאה מתיקה בקבוק יין קטן, השניים נראו מרבים להתחבק ולהתנשק, צופים בשמש השוקעת שיצרה מגוון צבעי כתום מרהיבים. נראה שהם הרגישו כאילו הם לבדם בעולם ומנותקים מסביבתם.
איילת, אגב, ניסתה לטלפן לאלעד באותן דקות, אך הוא, כמובן, לא היה זמין. כעבור שעה חזרו השניים לקטנוע, החלו בנסיעה והגיעו לרמת השרון. הם נכנסו לדירה קטנה באזור מרכז העיר. כבר בכניסה לבניין, כאשר הבחורה רוקנה את תיבת הדואר, ניתן היה להבין כי השניים הגיעו לדירתה. לאחר שנכנסו לדירה, אחד הבלשים שוחח עם שכנים ותוך כמה דקות הייתה זוהתה הבחורה.
לאחר כמעט שעתיים יצא אלעד לבדו מהדירה, עלה על האופנוע ונסע חזרה לכיוון הבית. בהמשך החקירה הוברר כי הבחורה עבדה עם אלעד במשך כמה חודשים בחברת התקשורת שבה הוא עובד עד היום.
לאיילת היה מאד קשה לקבל את ממצאי החקירה. היא דיברה בכנות והודתה בכך שיש לה חלק לא קטן בחיפוש של אלעד אחר ריגושים אמיתיים מחוץ לבית. היא הבטיחה לעצמה להחזיר את אלעד למקום הראשון בחייה.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים.
גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל משרד "ים החקירות", בנתניה