אפתח בגילוי נאות: גם אני התייסרתי עם משקל עודף בעבר. את השינוי הצלחתי לעשות רק כשהבנתי שאני צריכה לשחרר את המפלצת של הצורך התמידי להישאר רזה. המפלצת שקמה עלי בכל פעם שנהניתי מאוכל טעים ומקינוחים טובים. המפלצת שהחבאתי בארון, שיצאה בלילות ושהופיעה בימים.
רק כשהבנתי שזה או אני או המפלצת, ולימדתי אותה לנוח, רק כשאפשרתי לעצמי להשתחרר בלי להרגיש אשמה על כך שאכלתי ונהניתי, רק אז זה קרה.
את הבלוג אני כותבת הפעם לכן, נשים יקרות. כי אם אני עשיתי את זה, גם אתן יכולות.
רגע אחרי שאכלנו יותר מדי, מופיעים רגשות האשם שלנו. לעיתיםהם אפילו גורמים לנו לפתח תחושת סלידה מהגוף שלנו.
השופט הפנימי אוחז בשוט הווירטואלי, מכה בנו ללא רחם ולא שוכח להזכיר לנו כמה אנחנו לא בסדר. הוא נוזף בנו: איך לא שמרת על עצמך לאורך החג? הרי הבטחת לעצמך שתאכלי רק ביס אחד מהעוגה, רק מצה אחת עם שוקולד, אז איך זה שנעלמה חצי קופסה?
זה לא קורה רק בחגים, כמובן. אצל חלקנו מדובר בריטואל שמתרחש כמעט בכל סוף שבוע שבו הפרזנו באכילה. ביום ראשון אנחנו מכריזות על דיאטה, מחליטות בנחישות שמספיק, שהפעם זה בטוח יצליח, שלא נוותר לעצמנו ונצליח להיכנס אל תוך הג'ינס.
אבל אז זה שוב חובט בנו. האכזבה שבאה עם עודף הקלוריות.
רגע לפני שאתן פותחות בדיאטה מתונה, קיצונית או רצחנית, הרשו לי להזכיר לכן את מה שאתן ודאי כבר יודעות: הירידה במשקל היא החלק הקל.
החלק המסובך יותר הוא הניסיון לשמור על המשקל לאחר שהשלנו את הקילוגרמים. ירידה מהירה במשקל גוררת לרוב עלייה מחודשת כמעט מיד. התוצאה היא, לעיתים קרובות, משקל גבוה עוד יותר מזה שהתחלנו בו את הדיאטה.
המטרה שאנחנו חייבות להעמיד לעצמנו היא להרגיש טוב – למרות המשקל. לאהוב את עצמנו יותר, לכעוס על עצמנו פחות – ולשחרר את המפלצת - גם כשאנחנו לא מצליחות להתאפק ולא יורדות במשקל כפי שהבטחנו לעצמנו.
העיסוק במשקל הוא כמובן חלק מהתרבות שלנו, ממה שמגדיר את מי שחלקנו חושבים שנחשב ל'הצלחה'. לעיתים אנחנו מתייגים אנשים רזים כ'מצליחים' כמעט אוטומטית.
אבל חשוב שנזכור: המראה שלנו הוא רק חלק קטן ממדד ההצלחה.
למרות שהסביבה מקדמת את הרזון כחלק מאידיאל היופי, למרות שמגיל צעיר מכניסים לנו לראש ש'רזה זה יפה', ושאם נישאר רזות נרגיש טוב יותר ונצליח יותר, עדיין: דלתות נפתחות בגלל יופי, אבל כדי להישאר מאחורי הדלת שנפתחה, נצטרך להביא הרבה יותר מאשר מתניים צרים ומידה 36 במכנסיים. כי מה שחשוב באמת אלה האיכויות שאנחנו מביאות אתנו. והערכים שלנו.
מתנת אחרי החגים שלי אליכן היא: תאהבו את מה שיש. קבלו את מידות גופכן בלי לחשוב כל הזמן על הקילוגרמים שאתן חייבות לרדת. שננו לעצמכן שזה לא באמת מה שיעשה אתכן מסופקות יותר, שמחות יותר ושלמות יותר.
תאמינו לי, מניסיון: אנחנו יכולות להישאר עם מידות הגוף שלנו מבלי להעניש את עצמנו על כך שאכלנו יותר מדי ומבלי להחסיר מעצמנו שמחה פנימית רק בגלל כמה קוביות שוקולד.
החיים שלנו שווים הרבה יותר מזה.
שרון בן דור, מטפלת רגשית בשיטת NLP , puni8@walla.com
054-2520015
