"דימונה אהובתי" הוא מופע תיאטרלי-מוזיקלי המשלב שירה, משחק וכוריאוגרפיה ומספר את סיפורה של העיר דימונה דרך שירים שכתבו תושבי העיר בעבר ובהווה. דימונה היא העיר עצמה, אך היא גם משל לשינויים שעובר אדם לאורך חייו מילדות עד זקנה, מתמימות ועד לפיכחון. המופע משלב מוזיקה ווידאו-ארט שיוצרים דיאלוג צבעוני ומרתק עם המתרחש על הבמה, ומבוצע על-ידי אנסמבל של שבעה זמרים-שחקנים.
תיאטרון דימונה הוא בית של יצירה מקורית בנגב, והוא שואב את השראתו מהסביבה: העיר, היישובים הקרובים לה וכמובן - המדבר. המופע הוא שיתוף פעולה יפהפה בין הכותבים תושבי העיר לבין התיאטרון. השירים שנבחרו מאפשרים לקהל הצצה אל נפשה של העיר: אלה שירים בועטים, מתגעגעים, כואבים, מייחלים, שמבטאים חשבון נוקב של הכותבים עם עצמם ועם המציאות שגרמה לשירים להיוולד. מתקיימת בהם דואליות של כאב, כעס ועלבון מצד אחד לבין פיוס, מחילה ותקווה מצד שני.
"הפרויקט נולד כרעיון לבנות מופע המבוסס על שירה דימונאית, שירים שנכתבו על ידי תושבי דימונה", אומר אורי וידיסלבסקי, המנהל האמנותי של התיאטרון, שאמון על הרעיון, הבימוי והמוזיקה, "בחרתי בשירים פועלים, כאלה שעל הבמה הם מניעים מצב. הרעיון שלי להלחין את השירים היה טבעי, זה הדבק שמחבר את השפה הבימתית".
ביום שיאיר לפיד ישאל אותי מה ישראלי בעיני מאת ניסים ברכה
בְּלָא חְשׁוּמָה*- [ללא בושה במרוקאית]
אני אענה "ההורים שלי"
אבל לא בשמם הישראלי - מיכל ואברהם
אני אענה מסעודה ובראמי
מאייתים את זה ככה
מ ס ע ו ד ה
והיא ישראלית כי כשתמו שידורינו לערב זה
בערוץ אחד
נראה אותך גבר מכבה לה את הטלויזיה
באמצע השידור של התקווה
ולאבא היא קוראת: ב ר א מ י
הוא הכי ישראלי בעיני
כי הוא נתן לי את השם ניסים
הוא בן שבעים וחמש וקם כל בוקר
ויוצא להתנדב בבסיסי צה"ל
והיתה לאימי אחות
זכרה לברכה
קראו לה ז'אז'ו
עם גרש אחרי הזין
היא ישראלית כי בלעדי חוש ההומור שלה
אף אחד ממשפחתה לא היה צולח את התנאים
במעברה
ויש לי דוד שקוראים לו סלומון.
שלמה הוא קיבל פה בארץ
והוא זכאי לשאת את השם הזה
כי הוא האיש הכי קהלת
שאני מכיר
הוא ישראלי כי למרות כל הביקורת שיש לו על הבית
הוא לא מסוגל לראות דגל ישראל זרוק על הריצפה
והוא ס ל ו מ ו ן
ו ז' א ק ו בּ
שראה אותי במדי חייל, וחלם כי אני קצין העיר
ושלשל לכיסי שטרות שלא יחסר לי דבר
ואי אפשר לא להזכיר את מרדושה ז"ל
לא מרדכי - מ ר ד ו ש ה
הוא השען הראשון
שדאג להעיר כל בית ובית
בעיירת פיתוח.
והיא ישראלית, והוא ישראלי
והיא,הם, הם, והוא,
כולם ישראלים.
מתוך "דימונה אהובתי – מופע מוזיקלי" – תאטרון דימונה. מוזיקה: אורי וידיסלבסקי
"אני חי בדימונה, אני תושב דימונה ומזהה מיד את המרקם הדימונאי האותנטי. זה שצועק על מה שהיה, כואב את ההווה וחולם את העתיד", מוסיף וידיסלבסקי, "הזיוף גלוי לעיני היום יותר מאי פעם וככה בחרתי את השירים. רק את הישירים, הבוטים בטענתם והיפים בפנימיותם. המופע נוצר אט אט כשמתחתיו נרקם סיפור עדין שלמשפחה הבאה לבית הסבא והסבתא ונוגעת ומופעלת מאותם חפצים שהיו ילדותם ועברם. כמו היו כמוסות של זכרון. אני חייב להודות שהצעקה והעולם הנפרש גדל מכפי מידותיו וגם כאלה שאינם מדימונה ומהפריפריה מיטלטלים בינם לבין הבמה. השירים הופכים אט אט ליתדות חזקות והטקסטים שלהם בעיני בחלקם קנוניים לחברה הישראלית".
דימונה אהובתי - מופע מוזיקלי. תיאטרון דימונה: ראשון 19/5 בשעה 20:30, חמישי 23.5 בשעה 12:00, רביעי, 29/5 בשעה 20:30, חמישי 30/5 בשעה 20:30, רביעי 19/6 בשעה 20:30, חמישי 20/6 בשעה 20:30, שלישי 25/6 בשעה 20:30. תיאטרון חולון: שני 3/6 שעה 20:30. לפרטים נוספים וכרטיסים: https://dimonatheater.com.
