לכל תושב בת ים יש את האני מאמין שלו, את הצרכים המיידיים שלו וגם את התוכניות לטווח הארוך, שאמורים לעשות את החיים שלו בעיר לאידיאליים. ביום שאחרי הבחירות (31 באוקטובר) יתיישב בלשכת ראש העירייה יוסי בכר או אולי מחליפו, ויתחיל לתכנן את הקדנציה הבאה עליו לטובה.
אז על כל הכרעה שתושבי העיר יקבלו ביום הבוחר, אלה הנושאים שה'שריף' החדש או הישן יהיו חייב לשים במוקדם או במאוחר על סדר יומה של העירייה, במה שעלולה להיות הקדנציה האחרונה של כל חבריה.
איחוד - כן או לא?
בת ים. יבוא שינוי ביום שאחרי? | צילום: קובי קואנקסבת ים. יבוא שינוי ביום שאחרי? | צילום: קובי קואנקס
בת ים. יבוא שינוי ביום שאחרי? | צילום: קובי קואנקס
(בת ים. יבוא שינוי ביום שאחרי? | צילום: קובי קואנקס)
אחרים טוענים מנגד שמדובר בבשורה נפלאה שתעלה את ערך הדירות, תשפר את השירות לתושב, ותוריד את מיסי הארנונה הגבוהים. מי צודק? עוד חזון למועד.
הדבר הראשון שראש העירייה הנבחר יהיה חייב לעשות עבור תושביו הוא להוציא אותם מאי־הוודאות. במקום מסכי עשן והבעת משאלות לב, יהיה חייב הנבחר להודיע על כך באופן חד וחלק, ולהתחיל להכין את השטח לקראת איחוד כזה בצורה מיטבית.
אם לא יהיה איחוד וההחלטה על כך היא רשמית, על ראש העירייה יהיה מוטל להכריז על כך ולבנות תוכנית שתוציא את העיר מהבור התקציבי שבתוכו היא שקועה.
בשורה התחתונה: שקיפות לתושבים ובניית תוכנית ברורה ויעילה עבור שתי האפשרויות.
הורדת הארנונה
אזור התעשייה. כיצד מקטינים את הנטל על התושבים? | צילום: קובי קואנקסאזור התעשייה. כיצד מקטינים את הנטל על התושבים? | צילום: קובי קואנקס
אזור התעשייה. כיצד מקטינים את הנטל על התושבים? | צילום: קובי קואנקס
(אזור התעשייה. כיצד מקטינים את הנטל על התושבים? | צילום: קובי קואנקס)
כתוצאה מדלות הכיס, נדרשים התושבים לשלם יותר, והארנונה בבת ים היא מהגבוהות בישראל. אחד הצעדים הראשונים שעל ראש העירייה החדש (או הישן) לעשות הוא למצוא את הדרך להוזיל את הארנונה לתושבים כי גם בארנק שלנו כבר יש חורים וחוסר צדק חלוקתי שזועק לשמים.
בשורה התחתונה: רוצים הקלה.
מלחמה בלכלוך ובמלכלכים יש מי שיטען שסעיף הניקיון צריך להיות ראשון ברשימת הנושאים הדורשים טיפול, ולא בטוח שאין משהו בדבריו. האחריות מתחלקת בין העירייה, שאחראית על הניקיון השוטף, לבין התושבים שמלכלכים בלי התחשבות. אבל התוצאה היא שהעיר, על גינותיה, מדרכותיה ורחובותיה, לא נעימה לעין ולפעמים לאף. בלשון המעטה.
הרחובות מלאים בגללי כלבים, שאיש אינו אוסף. בצדי הרחוב מוטלים עטיפות חטיפים, בדלי סיגריה, שאריות אוכל, בגדים, חפצי ריהוט וחשמל ישנים שהושלכו מהבתים. זה הזמן לקחת את הניקיון כפרויקט עירוני: להגביר אכיפה וקנסות למלכלכים ולתגבר את שירותי הניקיון.
לילדי בת ים מגיע לשחק בגינות נקיות (ולא בין קליפות גרעינים ושברי בקבוקים במגלשות) ולתושבים מגיע לא לדרוך על 'מוקשים' מהבילים על המדרכות.
בשורה התחתונה: רוצים שינוי וניקוי.
קידום תמ"א ופינוי־בינוי
בניין העירייה. יש החלטה שחייבת להתקבל ביום הראשון | צילום: קובי קואנקסבניין העירייה. יש החלטה שחייבת להתקבל ביום הראשון | צילום: קובי קואנקס
בניין העירייה. יש החלטה שחייבת להתקבל ביום הראשון | צילום: קובי קואנקס
(בניין העירייה. יש החלטה שחייבת להתקבל ביום הראשון | צילום: קובי קואנקס)
בשבועות האחרונים פקדו את הארץ כמה רעשי אדמה, ומומחים מנבאים שהרעידה הבאה תהיה גדולה יותר ולכן גם הרסנית יותר. רוב בת ים בנויה מבתים ישנים שלא יעמדו בפני רעש אדמה (לא גדול ואפילו לא בינוני).
אם נוסיף לכך את העובדה שהעיר חייבת לעבור התחדשות עירונית ושיפוץ מן היסוד, המסקנה ברורה: חובה לקדם בזריזות האפשרית את כל הפרויקטים התקועים, ולהחליף את עשרות השלטים בעיר המכריזים על פינוי־בינוי ותמ"א בדחפורים ועבודות בשטח.
על העירייה להוביל מהלך עירוני, לעבור שיכון־שיכון ולשכנע דיירים סרבנים בכל דרך אפשרית שבניין מגוריהם חייב לעבור חיזוק ושיפוץ. בשורה התחתונה: זה כבר לא רק עניין אסתטי אלא חיי אדם.
סיוע לעסקים (בעיקר בטיילת)
הטיילת בבת ים | צילום: קובי קואנקסהטיילת בבת ים | צילום: קובי קואנקס
הטיילת בבת ים | צילום: קובי קואנקס
(הטיילת בבת ים | צילום: קובי קואנקס)
למעלה מ־700 עסקים נסגרו בעיר רק בשנה החולפת, וההסבר שנותנים העוזבים הוא קושי גדול בהשגת רישיון עסק, וקשיים בירוקרטיים מכבידים.
כך הפכה הטיילת היפה ממקום בילוי למקום של עסקנים ובעלי משרדים, וכך בהדרגה אנחנו עשויים לאבד את המנוף הכי שימושי לצמיחה עירונית, והיתרון שלנו מול שכנותינו. זה הזמן לעזור לבעלי העסקים ולהוציא מדף התכנון אל המציאות את פרויקט הטיילת התחתונה, שהייתה כבר אמורה להיות שוקקת חיים ועסקים (לפי ההבטחות) בשלב זה של קיץ 2018.
בשורה התחתונה: החזירו את הטיילת לגדולתה.
שיפוץ השכונות אף אחד לא מטיל ספק בחשיבות הטיילת כפני העיר, אבל היא לא כל העיר, ואת זה חייב ראש העירייה לזכור. גם שיכון ותיקים, עמידר, רמת יוסף, רמת הנשיא וניצנה הם חלק מבת ים, ושם ההזנחה רבה. המדרכות, הגינות, הכבישים, הביוב, התשתיות, כל אלה חייבים תחזוקה שוטפת ואפילו שיפוץ.
בימים אלה, של לפני בחירות, החל מהלך של שינוי ושיפוץ, וחלק מהכבישים עברו ריבוד, אבל התושבים מבקשים שלא ייזכרו בהם רק פעם בחמש שנים, אלא ידאגו לצורכיהם לאורך כל הקדנציה.
"אנחנו גאים בטיילת היפה שלנו, אבל בסוף היום חוזרים הביתה לעמידר וגם שם צריך להיות לנו יפה ונעים בעיניים", אומר תושב השכונה, ובפנייה ישירה לראש העירייה מבקש: "אחרי שתשב בלשכה שלך, אל תשכח אותנו".
בשורה התחתונה: יש תושבים עם זיכרון ארוך.
מגרש ללא תמיכות
אוהדי מכבי בת ים. ומה עם הספורט? | צילום: קובי קואנקסאוהדי מכבי בת ים. ומה עם הספורט? | צילום: קובי קואנקס
אוהדי מכבי בת ים. ומה עם הספורט? | צילום: קובי קואנקס
(אוהדי מכבי בת ים. ומה עם הספורט? | צילום: קובי קואנקס)
כן, זה היה לא מזמן, אבל עכשיו תשתית הספורט העירוני מסתכם בקבוצת כדורגל בליגה ג' (הפועל אבירי בת ים), קבוצת כדורסל בליגה הארצית (מכבי בת ים) ועוד אחת בליגה ב' (אליצור בת ים).
לצד אלה, ובלי לזלזל, אנחנו שומעים בעיקר על קבוצות מאמאנט ושחיינים צעירים של הפועל בת ים. נכון, הקופה העירונית דלה ויש דברים חשובים יותר מתרבות ספורט, אבל אם בת ים רוצה לכבד את עצמה היא לא יכולה לייבש את הספורט התחרותי.
בשורה התחתונה: הכדור במגרש של העירייה.