ביום שלישי הקרוב, יגיע רגע השיא לו ציפו עשרות מועמדים, מאות פעילים ומאות אלפי התושבים בחולון ובת ים - בחירות 2018 לראשות העירייה ולמועצת העיר. הפעם, בשונה ממערכות קודמות, ובתקווה שהדבר יעלה את אחוז ההצבעה, הוחלט שיום זה יוכרז כיום שבתון.
חגיגה או בזבוז?
"לא חושב שצריך שיהיה יום שבתון", אומר מוריס אולימפיק, בעליה של החנות הספורט 'אולימפיק' ברחוב בלפור, בבת ים, "אנשים יכולים ללכת להצביע ולחזור לעבודה. מדובר בסך הכל בעשר דקות, אתה ניגש לקלפי ויוצא. בעיניי זה מוגזם להשבית בשביל זה מדינה שלמה". אליו מצטרף גם מלכיאל קנדחורוב, בעל חנות לטלפונים ניידים בשם 'טרה': "מבחינתי זה רק עול, ועכשיו עלינו לדאוג גם לתעסוקה לילדים שבחופש. סתם הילדים בבית וצריך לחשוב מה לעשות איתם, זה סתם תקוע".
משה רחימי, מקיוסק 'המפגש של הפרסים', מציג גישה שונה: "לדעתי מדובר בבחירות הרבה יותר חשובות מהבחירות לכנסת. העירייה, בסופו של דבר, היא זאת שעומדת מול התושב ביומיום, אז אם זה יעזור לכך שיותר אנשים ייצאו להצביע - אז עדיף, למרות הכל".
כששאלנו בעלי עסקים האם הם מתכוונים להצביע, קיבלנו 'אוקיי' כמעט מוחלט. "כל אחד צריך ללכת להצביע, שישמעו את קולו, אם בן אדם רוצה שינוי, שילך להצביע", אומר רועי גוזל, בעליה של חנות 'קלולס' בבלפור בת ים. לוי, שמבחינתו זאת אפילו לא שאלה, מבין שגם עובדיו, המלצרים, יצטרכו לקבל את המשבצת שלהם לצאת לרגע מהעבודה ולממש את זכותם, "למרות העומס נמצא את הזמן. ואני גם לא מתכוון לתת הנחות לעובדים שלי. אני מתכוון לדבר איתם על חשיבות הנושא".
תדרוך דומה, אגב, יקיים גם אדם כהן ממסעדת 'קינג ג'ורג'' ב'עזריאלי', "זאת חובה אזרחית ואני מתכוון לעודד את המלצרים שלי ולדבר על חשיבות ההצבעה. הייתי רוצה שהם ימצאו את הזמן במהלך היום ללכת להצביע".
אהרון סלע, בעליה של חנות לתיקים 'פנטסטיק', בבלפור בבת ים, לא מבין על מה ההמולה: "אני לא מתכוון ללכת להצביע. אני לא רוצה לתת יד או לקחת חלק בארגונים שהם בעיניי מושחתים מהיסוד. מבחינתי, אם אני הולך, אני נותן כוח לאנשים ולמועמדים שאני לא חפץ לתת להם אותו".
כוננות מוגברת
להצביע או לא להצביע, זאת אולי השאלה היחידה, כי מבחינת בעלי העסקים אליהם פנינו אין ספק שאת יום השבתון הזה הם מתכוונים לנצל לעבודה. הסיבה נעה מחשש להפסדים ועד ניצול האפשרות להכפיל את ההכנסה ביחס ליום רגיל.
גיא ציקורל זכיין של 'מאפיית שיבולת שועל' בסוקולוב, חולון, חושב שהעסקים העצמאיים לא יוכלו לספוג את היום הזה אם לא יעבדו. "כולם הולכים להיות פתוחים, אין שאלה. בעסקי המזון - בוודאות, אף אחד לא יפצה אותנו על היום הזה, אז למה שנסגור? אם המדינה הייתה מפצה אני מניח שהיו כמה שהיו מנצלים את היום הזה לחופש".
גם סמי דזורייב מ'תכשיטי אלי פז', לא מתכוון לשבות. "שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, אבל לעצמאיים יש פה בעיה. בניגוד אליהם, עובדי מדינה מקבלים כסף על היום הזה".
עסקי האוכל לעומת שאר העסקים מעלים הילוך לקראת יום הבחירות, ומתחילים להתכונן ליום בו תשבות המדינה כולה והמוני אנשים ינהרו למסעדות ובתי הקפה. טואן לויאן, ממסעדת 'ריבר' בעזריאלי, חולון, מסביר: "אני מאמין שלעסקים עצמאיים צפוי יום מאוד רווחי. להערכתי אנשים רבים יגיעו, ואין סיכוי שלא נפתח. לעסק שנותן שירות, במיוחד באמצע השבוע, זהו יום שנותן יתרון כלכלי. אנחנו גם מתכוננים ליום עמוס במיוחד, מזמינים יותר סחורה, מתארגנים על צוות, הגדלת מערך הכוח, הצפי שתהיה יותר עבודה, אבל עוד לא ידוע עד כמה".
בדומה למסעדות ובתי הקפה, בעלי המאפיות צופים גידול באוכלוסייה שתסתובב ברחוב אך לטענתם הם תמיד מוכנים לכך. שימי לוטינגר, בעליה של 'המאפה של שימי', ברחוב בלפור, בת ים: "אולי במהלך היום תהיה יותר עבודה, אני באמת לא יודע למה לצפות, אבל אנחנו מוכנים. המקררים תמיד מלאים, מצוידים, ובשעת הצורך תמיד יש בשלוף".
מעניין לעניין
לעומת הבחירות הארציות, נראה שהבחירות המקומיות רחוקות מלעורר אמוציות, בהנחה שאינך אחד המועמדים או אחד ממקורביהם. את האדישות מזהים בעלי העסקים לאורך כל התקופה שקדמה ליום הבוחר. "התשובה מאוד ברורה - יש אדישות, אנשים מרימים ידיים", אומר אולימפיק. "צריכים להבין שאנשים כבר לא מאמינים בכלום. אנחנו רוצים שלילדים ולנכדים שלנו יהיה טוב, ובגלל זה צריכים להביא גישה אחרת.
לוי: "לדעתי האדישות קיימת גם בתקשורת, ולא רק למטה. קיבלנו מערכת בחירות שבאה לידי ביטוי רק בשלטים שאנשים רואים ברחוב. אין מספיק מידע לבוחר. הייתי מצפה מתחנת רדיו ציבורית כמו גל"צ להקדיש שעה ביום לדבר הזה, במהלכה מתמודדים יספרו על עצמם ועל מצע הבחירות שלהם, בחירות יש פעם בחמש שנים, הגיע הזמן שישקיעו בזה".
סלע מ'פנטסטיק': "אני חושב שרוב האוכלוסייה אדישה לבחירות, ומעבר לכך לא נראה לו שמשהו הולך להשתנות בקרוב".
קנדחורוב: "אני לא שותף לתפיסה שיש אדישות, לפחות לא אצלנו, בבת ים. מה שכן, אנשים לא יודעים מספיק, לא מבינים מספיק, ולא מקבלים מידע. אנשים מתעניינים בבחירות. יש הרבה מה לעשות, וגם הנבחרים לא מספקים אמירה ברורה ורצינית. למרות שאני ממש עוקב אחרי כל נבחר, אני מתקשה להחליט".
לויאן: "אני חושב שהאחריות לאדישות היא אשמתם של המנהיגים. בשנים האחרונות יש הרגשת אדישות, של מה שיהיה יהיה. שינוי צריך לבוא מצד המנהיגים ואז יבוא השינוי אצל האזרחים".
כהן מ'דבש ותבלינים': "לא חושבת שיש אדישות, אנשים לוקחים את הבחירות ברצינות, אפשר לראות ברחוב".
