למינוי הזה כנראה אף אחד לא ציפה, גם לא ד"ר ענת אנגל, שביום ראשון השבוע התבשרה על ידי משרד הבריאות כי היא תמונה לתפקיד מנהלת בית חולים 'וולפסון'. עובדי בית החולים הגיבו בתדהמה, בעיקר מכיוון שאפילו בקרב הדרגים הבכירים איש לא ידע על הכוונה. על החלטת משרד הבריאות הם התבשרו מהתקשורת, זמן רב לפני שיצאה ההודעה הרשמית.
קיבלה את הבשורה בהלם
המנהל המיתולוגי של בית החולים, ד"ר יצחק ברלוביץ', אמור היה לסיים את תפקידו כבר באוקטובר 2016. זאת בעקבות עתירה שהגישה מנהלת קרן המחקרים ב'וולפסון', איריס לוונשטיין לוי, בבקשה שהמדינה תאפשר לה להשתתף במכרז לתפקיד מנהלת בית החולים למרות שאינה רופאה. בינתיים, בחודש מרץ לפני שנה, החליט מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על סיום תפקידו של ברלוביץ' והוא הוחלף באופן זמני על ידי סגניתו, ד"ר זהבית זיו־נר, שגם היא אמורה היתה לפרוש לגמלאות.
כשהעתירה של לווינשטיין לוי נדחתה, החלו במשרד הבריאות לחפש מנכ"ל קבוע, אך דחיות שונות הובילו למצב שבו למעלה משנה לא היה למוסד מנכ"ל קבוע, עד לשבוע זה עם הבחירה החדשה.
ד"ר אנגל (45), נשואה ואם לשניים, מכהנת משנת 2012 כסגנית מנהל בית חולים 'אסף הרופא'. מקורבים אליה בבית החולים מספרים שאת הידיעה על בחירתה לתפקיד מנכ"לית 'וולפסון' היא קיבלה, לא פחות ולא יותר, בהלם.
במסגרת תפקידה הנוכחי, אחראית ד"ר אנגל על כל המחלקות המנתחות, על חטיבת המיילדות וגניקולוגיה, על תחום החינוך הרפואי והסימולציה, על הטיפול הפליאטיבי ועל הטיפול בכאב.
בנוסף, ד"ר אנגל מובילה את פרויקט 'יהלום' לקידום חוקרים צעירים ומצטיינים וקבוצות למניעת שחיקה בקרב הסגל. היא גם חברת סגל בפקולטה לרפואה, מרצה ומרכזת את הקורס למדיניות בריאות בעולם בבית הספר לבריאות הציבור. בנוסף, היא מלמדת מקצוענות ותקשורת בחוג לחינוך רפואי.
לדברי גורמים ב'אסף הרופא' מדובר באישה מסורה מאוד למקצוע, שעוסקת רבות גם בתהליכים שאמורים להוביל לשינוי התפיסה של בריאות הציבור וכי במסגרת תפקידה כסגנית מנהל בבית החולים הובילה שינויים רבים. "היא הגדילה את יעילות העבודה בחדרי הניתוח, פיתחה תהליכים לשמירה על רצף טיפולי ושיפרה את עבודת הצוות הרב־מקצועי במרכז הרפואי", מספר גורם בבית החולים המכיר אותה היטב.
"נפרוש לכבודה שטיח אדום"
עובדי בית החולים קיבלו את הבשורה ברגשות מעורבים. "עבורנו ד"ר ברלוביץ' היה המנהל הכי טוב שיכולנו לאחל לבית החולים. אדם קשוב ואכפתי שכיבד כל אדם וכל דעה", מספר עובד מהסגל הרפואי.
"כשהוא פרש עלו הרבה חששות אבל כרגע השגרה נמשכת ואין שינויים. אנחנו, כאנשי רפואה, מתמקדים בעיקר במתן השירות הכי טוב שאפשר ובשמירת בריאות המטופלים. המחלקה שלי, למשל, מאוד ותיקה ומנוסה. אולי בגלל זה אני פחות מרגיש שינויים", הוסיף העובד.
"אפשר לומר שעבורנו המצב האידיאלי הוא שהכל ימשיך כרגיל. אין לנו רצון או צורך בשינויים, אבל אני גם מבין שמנהלת חדשה תרצה להטביע חותם ואני מקווה שזה יהיה לטובה. בכל מקרה, כולנו מרוצים מהחלטת בית המשפט שהשכיל להבין שמנהל בית חולים חייב להיות רופא. בית חולים הוא מערך מורכב ורגיש, זה לא מפעל ייצור. אדם בלי ידע והבנה מעמיקה ברפואה לעולם לא יידע לקבל את ההחלטות הנכונות".
אחיות בית החולים, שסובלות זמן רב ממחסור בכוח אדם, סיפרו כי את המנהלת החדשה הן מתכוונות לקבל בכבוד השמור למלכים. "אנחנו נפרוש לכבודה שטיח אדום. אין לאף אחד מושג כמה שמחנו לשמוע שהיא נבחרה. שמענו עליה הרבה דברים טובים ויש לנו ציפיות גבוהות", אמרה בכירה בצוות הסיעוד.
"צריך לומר שממלאת מקומו של ד"ר ברלוביץ' עשתה עבודה טובה, אבל אי אפשר באמת להניע מהלכים בכהונה שמלכתחילה מיועדת לזמן קצר. עכשיו, כשיש מנהלת חדשה וקבועה עם סמכות למנות אנשים לתפקידים, אנחנו בטוחות שהכל ייראה אחרת, בתקווה שהיא גם תקבל תקציבים ושיתוף פעולה שיניעו את בית החולים קדימה. זה דבר שאנחנו בהחלט זקוקים לו".
"יש במה להתגאות"
אז מה הם האתגרים העומדים בפני המנכ"לית הנכנסת? כדי להבין זאת יש לחזור קודם להיסטוריה של בית החולים. עד כמה שהדבר עלול להפתיע את המבקרים, 'וולפסון' הוא בית החולים החדש ביותר שנבנה מבין בתי החולים הציבוריים הגדולים בארץ. הוא תוכנן לראשונה בשנות ה־60, אך בגלל פרשה פלילית נפסקו עבודות הבנייה למשך שנים רבות והן התחדשו רק בשנות ה־70.
בשנת 1985 נפתח המרכז הרפואי לראשונה, כאשר הוא למעשה מאגד בתוכו שלושה בתי חולים שפעלו ביפו ונסגרו עם פתיחתו – בית חולים דונולו א', בית חולים דונולו ב' ובית החולים ליולדות דג'אני.
מחלקות אחרות לא נפתחו, גם לא שירותים נוספים כמו אלה שהוצעו בבתי החולים האחרים במרכז. 'וולפסון' נחשב לא אטרקטיבי ולכן כל רופא טוב, 'כוכב' כפי שמגדירים במסדרונות בתי החולים, העדיף מוסדות שיכלו להציע תנאים ושכר ההולמים את כישוריו.
"למרות זאת, 'וולפסון' היה תמיד מאוזן ולפעמים היו לו עודפים", מדגיש השבוע ד"ר ברלוביץ'. "היו זמנים שהיו הכנסות, עד שהמדינה קיבלה החלטה להעביר אותו לניהול פרטי וכך מבית חולים עם עודפים הוא הפך לבית חולים עם גירעון קשה.
"ההחלטה האומללה להפריט את בית החולים ולהוציא אותו מאחריות המדינה היא החלטה שפגעה בבית החולים בצורה מאוד קשה. כשאני הגעתי אז הדבר ראשון שעשיתי הוא לומר 'או שממשיכים או שמפסיקים, אבל מצב הביניים הוא המצב הכי גרוע שיכול לקרות'".
מצב הביניים עליו מדבר ברלוביץ' הוא זה שהוביל את 'וולפסון' למצבו כיום. אמנם היתה החלטה על הפרטה, אך זו לא התקיימה בפועל. קופות החולים בחרו להפנות את מטופליהן לבתי חולים אחרים עד ש'וולפסון' מצא עצמו בגרעון קשה. כיום שייך בית החולים שוב למשרד הבריאות וד"ר ברלוביץ' מסביר כי המהלך "עצר את הדימום אבל לא החזיר את בית החולים למצב שיש לו עודפים".
מה הם לדעתך האתגרים הגדולים שמחכים למנהלת הנכנסת?
"לכל בתי החולים הציבוריים והממשלתיים יש בעיות כלכליות. אף בית חולים שיש בו חדר מיון ללא מטרות רווח לא גומר את החודש. בית החולים צריך להתפתח וצריך למקם אותו כבית חולים מרכזי ולא פריפריאלי במרכז. המקורות הכספיים של בתי החולים במרכז מגיעים מתרומות ול'וולפסון' כמעט ולא היו תרומות.
"עכשיו יש מבצע מאוד גדול של הקמת אגף הילדים החדש בזכות פרויקט 'הצל לבו של ילד', שהראה את הפנים היפות של בית החולים ושל מדינת ישראל. במסגרתו, ניתן טיפול לקרוב ל־5,000 ילדים ממדינות עולם שלישי. אני חושב שיש לנו במה להתגאות וזה עשה רושם על תורמים פוטנציאלים".
לדברי ברלוביץ', האתגר הגדול ביותר הוא לדאוג לכך שקופות החולים והאוכלוסייה יחזרו לראות בבית החולים מרכז שיש לו עדיפות על פני בתי חולים מתחרים.
'וולפסון' עדיין בגודל משפחתי ויש בכך יתרונות. אני קורא לו בית חולים קהילתי", הוא אומר ומוסיף כי בית החולים משרת אוכלוסייה גדולה של קשישים מהעיר בת ים. "היה צריך לשים בחזית את נושא השיקום והסיעוד, אבל הכל נשאר תקוע שנים לצערי. זה עוצר את ההתפתחות של בית החולים".
על הליך המינוי והעיכובים השונים אומר ברלוביץ' כי בסופו של דבר, לאחר העיכובים בשל הפנייה לבג"ץ, התקיים הליך מסודר. "בבתי חולים יותר גדולים התחלפו מנהלים גם הם בפרוצדורה של מכרז, ולא היו בעיות. פה זה התחיל ברגל שמאל וזה כנראה השפיע על ההליך. בסופו של דבר אני חושב שהמדינה עשתה הליך מסודר ועשתה בחירה טובה".
מיד לאחר ההודעה על הבחירה התקשר ד"ר ברלוביץ' לד"ר אנגל, בירך אותה והציע את עזרתו ככל שיידרש. "ד"ר אנגל היא אישה צעירה עם המון ניסיון. בתפקידים האלה יש עדיין מעט מאוד נשים ואני חושב שהמדיניות של הכנסת יותר נשים לתפקידים ניהוליים במערכת הבריאות היא חיובית".