למרות אינספור סירובים, רס"מ נועם דויד ממשטרת בת ים המשיך לנסות לסייע לדר רחוב קטוע רגליים שנהג לקבץ נדבות בין כלי רכב באיזור המצבה בעיר. לאחרונה המאמץ השתלם והאיש התפנה למכון גמילה. "הוא אמר שנמאס לו לחיות ככה. ברגע שזה הגיע ממנו היה לנו הרבה יותר קל לעזור לו".
2 צפייה בגלריה
"אופטימי". דר הרחוב
"אופטימי". דר הרחוב
"אופטימי". דר הרחוב
(צילום: דוברות המשטרה)
קראו גם:
כבר מספר שנים שסביב איזור המצבה בעיר מסתובב דר רחוב קטוע רגליים ומקבץ נדבות. למרות ניסיונות רבים לסייע לאיש, שמכור לסמים, הוא המשיך לפקוד את המקום ולסכן את עוברי האורח ואת עצמו תוך כדי קיבוץ נדבות בין המכוניות.
בחודשים האחרונים עשה מפקד השיטור העירוני בצפון העיר, רס"מ נועם דויד, כל שביכולתו כדי לסייע לדר הרחוב, ולפני כמה ימים הצליח לשלוח אותו לגמילה ולהעניק לו הזדמנות לחיים חדשים. "קיבלנו עליו הרבה פניות מעוברי אורח, נהגים ובעלי עסקים, שהוא היה מתייצב בפתח העסק שלהם ומקבץ נדבות", מסביר רס"מ דויד.
מאז שאיבד את מקום מגוריו לא היה לאיש דבר. חפציו המועטים נגנבו והוא נהג להסתובב עם פתק שעליו רשום מספר הטלפון הנייד של רס"מ דויד.
"לא היה לו שום מסמך מזהה, אז בכל פעם שהוא היה צריך טיפול רפואי הוא היה מתקשר אליי מהמרפאה ואני הייתי שולח שוטר עם טאבלט כדי שיציג את פרטיו. הרבה פעמים הצעתי לו גמילה. הוא תמיד סירב. לפני כמה ימים הוא העלה את הנושא מיוזמתו וממש שמחתי עבורו".
2 צפייה בגלריה
רס"מ נועם דויד
רס"מ נועם דויד
רס"מ נועם דויד
(צילום: דוברות המשטרה)
מדוע הוא שינה את דעתו?
"בעבר היה לו מקום לישון, אך בתקופה האחרונה הוא נאלץ לישון בחניון והוא ידע שהחורף מתקרב. הוא סיפר שנמאס לו לחיות ככה. באיזור המצבה יש עוד מכורים שהיו מנצלים את מצבו. הרי נהגים רבים היו עוצרים את התנועה ומסכנים את כולם רק כדי לתת לו צדקה בגלל מצבו, אך פעמים רבות מכורים אחרים היו מגיחים, גונבים את כספו ונמלטים. בגלל מצבו הוא לא יכל לרדוף אחריהם ופשוט המשיך לקבץ נדבות".
רגע לפני שעלה על המונית בדרך לגמילה, אמר האיש לרס"מ דויד מילים מרגשות.
"הוא אמר לי שהוא היה לוחם באוקראינה ועבר דברים קשים, אך דבר לא משתווה לחודשים האחרונים"
"על מנת לסדר לו מוסד גמילה שמותאם לנכותו, הלכנו לכמה רופאים כדי להשיג אישורים, וכמובן שקיבלנו סיוע רב מהרווחה בעיר", מספר רס"מ דויד. "הוא אמר לי שהוא היה לוחם באוקראינה ועבר דברים קשים, אך דבר לא משתווה לחודשים האחרונים. אחר כך הוא לחץ את ידי ואמר תודה. הזכרתי לו כמה התאמצנו כדי להגיע לרגע הזה והוא הבטיח שהוא לוקח את עצמו בידיים. אני אופטימי ומקווה שהפעם הוא באמת יצליח לשנות את חייו לטובה".
ומה עם שאר המכורים שמסתובבים באיזור? רס"מ דויד לא אומר נואש. "אי־אפשר לשלוח אדם לגמילה אם הוא לא רוצה בזה, ולצערי יש שם עוד שלושה מכורים שאנחנו מנסים לטפל בהם. זה הרי רווח לכולנו ‑ הם מקבלים התחלה חדשה ואנחנו מצליחים לשפר את איכות חיי התושבים. אני מקווה שכשהם יראו כיצד המצב של חברם משתפר, הם יבינו שזה הצעד הנכון גם עבורם".