לפני כשנה החליטה עיריית בת ים להפסיק לתמוך בתיאטרון 'נוצר', אחד ממוסדות התרבות המובילים בעיר, הפועל כבר מעל לשבע שנים. כמובן שההחלטה מעמידה את המשך קיומו בספק, חשש שעורר הדים רבים גם בקרב אמנים מחוץ לבת ים. ארגון שח"ם (ארגון השחקנים בישראל), החליט שלא לשבת על הגדר והצטרפו למאבק על ביטול ההחלטה, ושלחו מכתב לעיירית בת ים, בו הם קוראים לראש העירייה יוסי בכר לחזור בו מההחלטה להפסיק את כספי התמיכות לשנת 2018. בארגון טוענים שגם הדרך שבה הופסקה התמיכה נעשתה "מסיבות לא ענייניות, ובברוטליות".
"צעד לא הגיוני"
תיאטרון נוצר הוקם על ידי דלית מילשטיין ואבישי מילשטיין (אין קרבה משפחתית) בשנת 1991, ביחד עם קבוצת יוצרי תיאטרון שהעלתה מחזאות מודרניים וקלאסיים, בפרספקטיבה "פוליטית־רדיקלית, ובחללים לא שגרתיים". מדובר בקבוצת תיאטרון יוצרת וניסיונית, שרואה בעצמה אלטרנטיבה להיכל התרבות, שמביא אומנויות במה פופולריות.
לפני שלוש שנים החליפה את מילשטיין בתפקידה טליה בן עמי, בעלת תואר במדעי המדינה ומזרח אסיה, ובוגרת תוכנית מנהלי מוסדות תרבות, שעבדה במשך שנים בתחום ההפקות ואומנוית הבמה. הקשר של בן עמי אל התיאטרון נוצר לפני עשר שנים, כשצפתה במחזה שעלה בתיאטרון. היא התאהבה בלהקה ובאמנות שהם יוצרים, ומאז שמרה על קשר הדוק עם מילשטיין.
'נוצר' הגיע לבת ים בזמן כהונתו של ראש העירייה לשעבר, שלמה לחיאני, לאחר שצפה במחזה שהעלתה הקבוצה ביפו במבנה אלהמברה המיתולוגי. הוא התלהב מהלהקה, ומהעשייה שלה, והאמין בה כגוף יוצר. החיבור של 'נוצר' עם בת ים נראה מבטיח ביותר.
אך, כאמור, בחודש נובמבר 2017 לאחר שכבר הגישו לעירייה בקשת תקציב ותוכנית עבודה, התבשר התיאטרון שהוחלט לבטל לעת עתה את התקציב השנתי. "מדובר בצעד לא הגיוני, להפסיק את התמיכה בתיאטרון שרק גדל", אומרת השבוע בן עמי. "מדובר בתיאטרון מופיע בפסטיבלים ומקבל פרסים".
התיאטרון אמנם זוכה לתמיכה נוספת ממשרד התרבות, אך לפחות על פי בן עמי, הקיצוץ העירוני מהווה מכה כלכלית קשה עבור המוסד. "אני יודעת שהיו הרבה קיצוצים בסל התרבות בעיר", היא אומרת, "אבל רק אצלנו ביטלו. אולי זה נובע מתוך בורות בתפיסה של פלטפורמת התיאטרון והתפקיד שלו בחברה ובקהילה. מדובר באבידה גדולה לבת ים. זהו נכס תרבותי שהעיר ויתרה עליו, ושהיא עוד תצטער על כך".
כאמור, ועל פי המסתמן, לתיאטרון 'נוצר' לא נשאר עוד הרבה זמן בעיר, ובסוף השנה כנראה שגם המבנה יילקח מהם. אך האמנים של נוצר לא אומרים נואש, ומנסים להשיג את הכסף בדרכים יצירתיות ואלטרנטיביות, שמתבטאות בשיתופי פעולה עם תיאטראות אחרים, ביניהם תיאטרון גשר, תיאטרון נטו, או השתתפות בפסטיבלים כמו jaffa fest ופסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון.
"כל ראש עירייה צריך להחליט שתרבות היא שוות ערך לתחומים אחרים בעיר, כמו ביטחון, מזון ועוד. יש תקציב לעיר אבל כאן מגיע סדר עדיפויות. אם נדרשו סכומים מסויימים, למשל, לקמפיינים לתרבות תורנית, אז היה מאוד נוח להוריד את הכסף הזה מהתיאטרון".
"לא מנותקים"
ערן בוהם, שחקן ובמאי בהכשרתו, סופר כבר שבע שנים בלהקה. בשנתיים האחרונות הוא משמש מנהל אמנותי ב'נוצר'. גם הוא מאמין שבעירייה רחוקים מלהבין את הערך החברתי של התיאטרון לעיר. "תיאטרון פרינג', המקום שממנו אנו באים, מאוד מאפיין את תיאטרון 'נוצר'. מדובר בקבוצה של יוצרים שמחוברים לחלל שבו הם עובדים, היצירה מושפעת גם מהחלל, וגם מבחינה חברתית.
"אנחנו מעורבים חברתית בבת ים, עבדנו עם נוער בסיכון, ילדים בחינוך מיוחד, ניצולי שואה. לפני שנה הרמנו הצגה עם קבוצת תיאטרון של אנשים עם מוגבלויות. אנחנו מייצרים גם פעילות קהילתית. מבחינה אמנותית אנחנו כל הזמן מחפשים שפה חדשה, דרכים חדשות. החומרים שאנחנו עובדים איתם קשורים לחברה הישראלית או לחברה בבת ים. אנחנו מגיבים למה שקורה סביבנו, אף פעם לא מנותקים".
בעירייה לא מבינים את החשיבות החברתית שלכם?
"תראי, בת ים היא מקום יוצא דופן. מדובר בעיר קטנה, שבכל זאת הרשתה לעצמה להחזיק תיאטרון יוצר שמעורב בקהילה. מבחינתנו, נרמס החזון. אנחנו רק בתחילת הדרך, ומדובר בתהליך ארוך טווח. צריך להכות שורשים בקרקע ולא קיבלנו את הצ'אנס.
לבת ים יש פוטנציאל בגלל הסמיכות שלה לתל אביב, כמו ברוקלין לניו יורק. יותר זול לגור פה, יש יותר חניה, יש לה חוף ים נפלא. בת ים יכולה להוות מוקד משיכה לצעירים. אחת מהדרכים למשוך אותם הוא תיאטרון אלטרנטיבי, כמו 'נוצר' - מקום צעיר, בועט, חי, סקסי. מקום שמופעל על ידי צעירים. לדעתי, זאת צריכה להיות התפיסה בבת ים".
נראה שפרנסי העיר לא שותפים לתפיסה הזאת.
"נכון. חתכו לנו הכל לעומת אחרים כי אנחנו פרטיים ולא שייכים לעירייה. מדובר בפחות ממיליון שקל. מבחינת העירייה זה כסף קטן, 'פינאטס', אבל עבורנו זה המון. גם חייבים להבין ששבע שנים מבחינת מוסד כזה זה כלום. היו צריכים לתת לנו יותר זמן. מדובר במקום שהוא גם מוקד לאירועים תרבותיים, זה גורם מאוד מושך, שבשלב כלשהו יכול להפוך למוקד של רווח כלכלי לעיר.
תיאטרוני 'הקאמרי' ו'הבימה', למשל, מקבלים כסף גם מהמדינה וגם מתל אביב, למרות שהם לא מייצרים רווחים ואפילו מפסידים. מי שצריך לדאוג לתרבות, במיוחד במדינה כמו שלנו, שהולכים לצבא ותורמים למדינה, ויוקר המחיה, זה המדינה והעירייה, לדאוג לדברים מעבר. עיריית בת ים ציפתה שנהיה רווחיים הרבה יותר מהר מהצפוי, אבל גם אם היינו עושים כסף, לא היינו ממש מרוויחים מזה".
המתמודדת לראשות העירייה וחברת סיעת מרצ, קטי פיאסצקי־מורג, מצטרפת אף היא לקולות המבקרים את ההחלטה. "הנהלת העיר בת ים הכריזה מלחמה על חיי התרבות בעיר", היא אומרת, "'שבתרבות' - בוטלה, פסטיבל תיאטרון הרחוב המסורתי צומצם משמעותית ופוגעים בתיאטרון 'נוצר' פגיעה אנושה. אני עצמי פקדתי את המקום מספר פעמים. יש שם צוות שחקנים בשילוב החלל הייחודי המאפשרים לבאי התאטרון לחוות חוויה שונה מאוד בשפה שקשה לי להאמין שניתן למצוא בתיאטראות הגדולים בארץ".
אבל אולי זה פחות חשוב מבחינת תושבי העיר.
"ההיצע התרבותי בעיר בת ים הוא לא גדול, וזה בלשון המעטה, ובמקום ליזום ולפתוח מקומות נוספים אנו מוצאים את עצמנו כשמעל צווארו של התאטרון מתנוססת חרב. התיאטרון שמהווה מקור משיכה הן לתושבי העיר והן לתושבים אשר פוקדים את המקום מחוץ לעיר, הוא מוסד חשוב מאד בעיר בת ים. תרבות היא לא רק מוזיקה, על כל סוגיה, הופעות הקיץ הן מבורכות אבל לצד תרבות המיינסטרים יש צורך בתרבות שוליים שתאתגר ותעסוק בנושאים מגוונים.
"אנחנו לא צריכים להסתפק בלהיות קרובים לעיר שיש בה תרבות. אנחנו צריכים ליצור תרבות ולעודד יוזמות תרבות. אין שום סיבה שהעיר לא תהיה מובילה בתחום. עיר ללא תרבות היא עיר שאין לה זכות קיום".
