אחרי ששכלו את בנם, סמ"ר גד עזרא ז"ל, בחרו רוזלין עזרא ובעלה סולי, להנציח אותו "בחיוך, בדומה לשמחת החיים שמילאה אותו לאורך חייו". לאחרונה, החיוך הזה, שהגיע עם נתינה גדולה לנזקקים בעיר, זיכה את רוזלין באות 'אשת חיל' מטעם עיריית בת ים.
"לא רק לנזקקים"
"הקמנו עמותה בשם 'והגדת, עזרה מגד', שמסייעת לנזקקים בכל רחבי העיר", מספרת רוזלין. " אבל לא רק. יש לנו בנות שירות ונוער מדהים שמתנדב מבני עקיבא, וסטודנטים שעושים מחויבות פר"ח ואפילו הקמנו גרעין על שמו של גד לתלמידי א'־ג' בבית ספר 'ציפורי'. העמותה מקיימת במקום פעילות ומלמדת על המורשת של גד. הילדים שלוקחים חלק ממש מרגישים גאווה לקחת חלק.
"אנחנו תמיד מחפשים איך להתחדש, מלבד חלוקת מזון ועזרה לנזקקים. בנות השירות הולכות לבתי חולים לבקר ילדים ולשמח קשישים בודדים, ולעתים אנחנו עוזרים בתיקונים בבית, לפי הצורך ולפי היכולת שלנו, ועוד, העיקר להמשיך בעשייה ובמורשת של בננו".
סמ"ר גד (יצחק) עזרא ז"ל נפל במבצע 'חומת מגן' (2002), כשהוא בן 23 וכאשר נותר לו חודש אחד בלבד ליום השחרור. "כאשר גד נהרג", מספרת רוזלין. "בת זוגו גלית נתנה לנו בשבעה מכתב שהוא כתב לה למקרה שיקרה לו משהו, כיוון שבמסגרת שירותו הצבאי הוא הרבה פעמים ראה את המוות מול עיניו.
במכתבו גד סיפר על אהבת הארץ, ועל כך שהכל קורה לטובה. בנוסף הוא ביקש ממנה להפיץ את הבשורה - 'אין ייאוש, ותמיד צריך להיות בשמחה'. למחרת המכתב פורסם בכל העיתונים בארץ ובעולם ותורגם לעשרות שפות".
לרוזלין וסולי עזרא אשר מתגוררים ברחוב בלפור בעיר, יש חמישה ילדים ו־20 נכדים. את הפעילות הראשונה שלהם במסגרת העמותה הם החלו בקיץ אחרי נפילת גד.
איך בעצם עלה הרעיון להקים את העמותה?
"כאשר כ־30 מחבריו מבני עקיבא ביקשו להנציח את זכרו והחלו לחלק חבילות אוכל למשפחות נזקקות. ילדי בני עקיבא עמדו ליד הסופרמרקטים ברחבי העיר, אספו תרומות ואחר כך אנחנו הלכנו לחלק את המצרכים למשפחות נזקקות לקראת שישי".
לאחר כמה שנים החברים גדלו והחלו לעזוב את העיר, אך את מסורת החלוקה המשפחה המשיכה בעזרת בנות שירות וחברים נוספים. בסופו של דבר, כאמור, המשפחה לא הסתפקה בחלוקת מזון ורוזלין ובנה יעקב החליטו לדברי סולי, "לתת את החכה במקום את הדג. התחלנו לטפל בזוגות צעירים אשר נקלעו למצב כלכלי קשה וכך שיקמנו אותם לאט־לאט בעזרת אנשי מקצוע, מול הבנקים ומול הרשויות. הרמנו כ־70 משפחות ממצב של משבר לצמיחה".
בני הזוג עזרא, עולים מצרפת, שלפני מספר שנים פרשו לגמלאות, עבדו כרוקחים וניהלו במשך עשרות שנים בית מרקחת שכונתי שנפתח ב־1972. "אמנם יצאנו כבר לפנסיה מהרוקחות לפני כארבע שנים, אבל אנו עדיין מפעילים את העמותה בעיקר מתקציב המשפחה ותרומות של חברים ומכרים, התורמים בכל חודש. היו שנים קשות שלא היה לנו כסף ושאלנו את עצמנו איך נמשיך לממן את הפעילות, אבל העמותה גדלה הרבה מעבר למה שציפינו וברוך השם עובדת".
"להמשיך את דרכו"
ואיך מתמודדים עם השכול, הכאב על מות בנכם?
"כמובן שיש רגעים קשים, אבל העצב לרוב נשאר בפנים. אמרתי לשאר ילדיי שאני לא רוצה שחדרו של גד יהיה מוזיאון. צריך להכניס חיים בבית למען הנכדים ולזכרו של גד. אנו מאמינים שמה שבא בא ועלינו לזרום, להמשיך, כמו שגד היה ילד אופטימי ומלא שמחת חיים, עם אהבה לזולת, לקדוש ברוך הוא, לעם ולמדינה. אנו גם מאמינים כי אין ייאוש ועלינו תמיד להיות בשמחה".
את אות 'אשת חיל', קיבלה רוזלין בטקס חגיגי שהתקיים ב־2 באפריל, בהיכל התרבות בבת ים, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו. בנוסף לרוזלין זכו באות שלוש נשים נוספות - השייטת האולימפית ורד בוסקילה, הפעילה החברתית פסיה טמיר, והסופרת ז'קלין כהנוב ז"ל.
מה הרגשת כאשר קיבלת את האות?
"מאוד התרגשתי, אני סך הכל אישה הכי פשוטה שיש והופתעתי מאוד כשהודיעו לי שזכיתי בכבוד הזה. באתי לטקס עם בעלי, הילדים, הנכדים, אחותי גם היתה והתרגשתי עד דמעות. אני לא יודעת מי המליץ עליי לקבלת האות, אבל אני מודה להם על כך שחשבו עליי והעניקו לי את זה. מבחינתי הכי חשוב זה להמשיך את דרכו של גד וכך להנציח אותו".
