מיטליה ארוסי לא התכוונה לסחוף אחריה אלפי נשים. היא בסך הכל רצתה לחלוק עם חברות את הקשיים שחוותה בתחילת נישואיה ומצאה את עצמה בראש קבוצה נשית שמעוררת שיח אחר. בקבוצת הפייסבוק שלה, "לגעת, לאהוב", כבר חברות 5,100 נשים, והן מדברות על הכל — מחוסר חשק בהריון, חילופי זוגות ועד חם שמטריד מינית. ארוסי מקבלת פוסטים בהודעה פרטית, מעלה אותם בקבוצה באנונימיות, והחברות מייעצות ומחזקות.
קרוב ל־600 נשים נוספות נמצאות בהמתנה לאישור חברות בקבוצה. הקריטריונים לקבלה הם אלה: דתייה לאומית, נשואה ומתחת לגיל 40. "זה רק נשמע סקסי, אבל רוב הזמן אני עסוקה בצער העולם", אומרת ארוסי. "אני עובדת סוציאלית בנשמה, וזו שליחות שממלאת אותי".
תשמיש מיטה ביום הכיפורים
ארוסי, 35, יועצת מינית בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בניהול עמותות, נישאה לפני שמונה שנים. גיל מאוחר במונחי החברה שבה גדלה. "לא כל כך זרם לנו בקטע המיני", היא משתפת. "לפני הנישואים זה נראה לי פשוט. אמרתי לעצמי שאם מונעים מילדות בנות 16 לעשות את זה, מה כבר יכול להיות מסובך? כשהתחילו הקשיים שיתפתי חברות, ומפה לשם הן התחילו לשתף אותי.
"אחרי ארבע שנים שבהן כל שיחה איתי סבבה סביב מין, רציתי להבהיר לכולן שבסך הכל כולנו חוות פחות או יותר את אותו הדבר. פתחתי קבוצה בפייסבוק למאה החברות שהיו לי כדי לעסוק במיניות של נשים דתיות. הפוסט הראשון היה בצאת יום הכיפורים לפני שלוש שנים. כתבתי שאני נשואה חמש שנים ועדיין לא מבינה את האיסור על תשמיש המיטה ביום הכיפורים, מה בדיוק אסור מה מותר, ואין לי את מי לשאול.
"לא הבנתי את המשמעות של מה שעשיתי, אבל התברר שעניתי על צורך אדיר. אני מאמינה גדולה, התגלגלתי לשם ברגעי המשבר שלי ומה שאני עושה הוא סיזיפי מאוד. עכשיו, למשל, מחכות לי 61 הודעות שעוד לא הספקתי לפתוח".
את עונה לכולן? "כן, וגם החברות בקבוצה מגיבות בצורה עניינית. אם יש פוסטים קיצוניים, כמו בחורה שתפסה את בן הזוג בוגד עם החברה הכי טובה, חשוב לי שתקבל עזרה מיידית ולפעמים אני מפעילה קשרים לשם כך. בקהילה הדתית יש ממשקים גדולים בסביבה קטנה, וכשפורץ משבר צריך להפריד את הילדים מבני עקיבא, לעזוב את בית הכנסת, להחליט מי מבני הזוג עוזב את היישוב, לפצל חברויות.
"לפעמים הרבנות הדתית מתפלצת מאיתנו. כשמישהי כותבת למשל שלא היתה עם בעלה ארבעה חודשים כי הטבילה במקווה הציבורי מעוררת בה חלחלה, אני מסדרת לה מקווה פרטי. הדבר האקוטי בעיניי הוא קודם כל לתמוך בבנות שזקוקות לכך, כמו אלה שצריכות לעבור ניתוח או חוו בגידה או נשים לסביות שהחליטו לצאת מהארון. יכולת החיבור בין המקרים מייצרת לי המון עבודה, אבל היא מטורפת".
קונדום אסור על פי ההלכה
"חודשיים חלפו מרגע שהרגשתי שהחיים קורסים עלי", כותבת אחת האנונימיות בקבוצה. "חודשים קשים של בחירה לתפקד ולהמשיך בחיים. ההתמודדות מורכבת מאוד לאור העובדות שאני בהריון ונאלצת לראות את הבחורה כמעט כל יום".
אחרת מתקשה לעצור את התלהבותה: "אומייגד. המשחק הכי טוב שיכולתי לקנות! השתמשנו בו בפעם הראשונה אתמול, תודה תודה!".
שיח נרחב מתקיים גם בענייני נידה ומכאובים וסביב ביקוש לרבנים מקלים.
אין גבולות? "מבחינתי, מותר לדבר על הכל. הכל קורה אצלנו, כמו שקורה אצל כולם, ואנחנו יחד בזה. אם הבמה שלי לא תאפשר כל שיח, למה צריך אותי?".
ומה עם גבולות ההלכה?
"השיח בקבוצה הוא לא הלכתי ולא דתי, אבל כל הנשים דתיות, וזה מה שחשוב. אנחנו מדברות גם על דברים אסורים הלכתית כמו קונדום, שאסור על פי ההלכה ומעטים הרבנים שנותנים היתר לשימוש בו. מישהי כתבה שבעלה אוהב שהם צופים בפורנו יחד, אחרת כתבה שבגדה בבעלה ולא יודעת אם לספר לו, כי מבחינה הלכתית הוא יהיה חייב לגרש אותה. יש נשים שענו לה שזה קרה גם להן, הזמינו אותה לדבר בפרטי וכתבו לי לומר לה שלא תספר, כי בית הדין לא יוכל לקדם שלום בית".
מי המתנגדים שלך?
"יש בחברה הדתית התעוררות של השיח ויש כמה קבוצות, אבל הקבוצה שלנו היא הגדולה מכולן ומוכרת מאוד בציבור הדתי. אפשר לומר שהיא מעוררת אי־נוחות, אבל אני מעדיפה לחשוב שהיא מעוררת שיח. המתנגדים שלי חושבים שהשיח בקבוצה פתוח מדי ואינו צנוע, ויש כאלה ששואלים איך אני נותנת במה לדברים שההלכה אוסרת. אני עונה שהבמה מיועדת לנשים דתיות, ואם אשה דתייה אינה מקיימת את ההלכה, זה לא אומר שלא נהיה שם כשהיא זקוקה לעזרה. אני משקיעה לפחות שעתיים בכל יום בענייני הקבוצה, ומלבדה יש לי בעל וילדים וגם עבודה, כי מזה אני לא מתפרנסת".
אתן לא מתריסות נגד ההלכה?
"בשום אופן לא, זו לא המטרה. אני אוהבת את ההלכה, אבל לקבוצה הזאת אין חלופה הלכתית".
כלות אינן מדברות על זה
ארוסי מגדירה את עצמה כדתייה לאומית לייט. היא לובשת מכנסי ג'ינס, והמטפחת שעל ראשה אינה מכסה את השיער וגם לא את האזור המגולח, סטייל נינט. היא נשואה לעו"ד נחשון ארוסי והשניים הורים לשלושה ילדים קטנים ומתגוררים בבני ראם שליד צומת קסטינה. היא עובדת באופן פרטי כיועצת מינית בשתי קליניקות, בירושלים ובחפץ חיים.
"מלבד העובדה שאני עוסקת בטאבו הגדול ביותר בחברה הדתית אני לגמרי מיינסטרים", היא צוחקת. "למדתי במסגרות רגילות וגדלתי בחינוך הממלכתי דתי עם קודים חברתיים ברורים ושירות לאומי של שנתיים. נחשון ואני טיילנו בעולם, גרנו בחווה חקלאית באקוודור, הקמנו כפר סטודנטים בירוחם וגרנו בירושלים.
"הוא מקבל את העיסוק שלי באופן מדהים, גם הוא ראה שלא קמתי בוקר אחד והחלטתי להיות סקסולוגית. הוא היה עד לשיחות טלפון מחברות ושל ישראלים שפגשנו בתאילנד בבית חב"ד ואמר שאני חייבת ללמוד את זה. וגם אני, שהפתיחות שלי מאפשרת לי לדבר עם אנשים בקלות, קלטתי פתאום שעולם הנישואים ממש לא פתוח".
אבל את באה מהחברה הדתית הלאומית.
"ועובדה, זה לא עבר לי במחשבה. היה לי ברור שלא אשכב עם מישהו לפני החתונה. לא הייתי בטוחה מה בדיוק קורה ביחסי מין, כלומר גרפית, אבל ידעתי שכולם מסתדרים עם זה. לא הבנתי שטמונה שם הנאה מינית ושדבר כזה יכול להפיל זוג, שלמיניות יש משקל שווה ערך לזוגיות ואי אפשר להתחמק מזה. כמו זוגיות, גם המיניות היא עבודה יום יומית וצריך להשקיע בה, אחרת זה נובל. זה סיזיפי ולא נגמר, וזה הכי כיף ביקום כשזה טוב והכי בודד כשזה לא טוב.
"היום בנות מדברות על זה בתיכון, אבל כשאני גיליתי את הדברים היתה לי הרגשה שרימו אותי. ליוויתי תשע כלות לפני שהתחתנתי, תשע בנות שחשבו שאני החברה הכי טובה שלהן. אף אחת מהן לא הזכירה שיש פה נושא שצריך להצליח בו ושזה לא תמיד פשוט, שצריך לראות איך עושים את זה טוב ולהיכנס להלך הרוח המתאים, ושמה שחשבתי שהוא זנותי דווקא מתאים. הן חיו בעולם מקביל לשלי ולא הכניסו אותי אליו. רק היום אני מבינה שלא היתה להן ברירה, הן צייתו לקוד שלפיו לא מדברים".
ואת לא צייתת.
"ייתכן שאם לא היו לי בעיות בהתחלה גם אני הייתי מתיישרת עם הקוד הזה, לעולם לא נדע. ועם זה תמיד הייתי אדם פתוח שלא סותם את הפה. היום בחברה שלנו יש שיח מטורף על מין ומיניות, מהפכה של ממש. מתקיימים כנסים בנושא, זה נכנס להנחיית זוגות, לאולפנה ובזמן האחרון גם להדרכת כלות. כשהתחתנתי השיח היה בתחילתו, והתפרצתי לדלת פתוחה. נשים צמאות למידע הזה".
איך ההורים שלך מקבלים את זה?
"אמא שלי לקחה את זה קשה. היא כבר השלימה עם כך שלא אהיה רופאה, אבל לשמוע את הבת שלה מדברת על אנחות וגניחות בתוכנית טלוויזיה לא היה בדיוק חלום חייה. עדיין קשה לה, אבל היא למדה לשחרר. והמשפחה של אבא שלי הם בכלל חרדים".
מה הדבר שהכי הדהים אותך מכל מה ששמעת בנושא?
"חילופי הזוגות אצל אנשים מיישוב דתי מאוד. זה נגמר רע, וזה ציער אותי כי שתי משפחות התפרקו. למדתי במקצוע הזה הרבה ענווה. פגשתי אנשים שנראים 'כבדים' ומתברר שהמיניות שלהם היא סאדו־מאזו, וככל שנחשפתי לאנשים רבים יותר כך הבנתי שאין קשר בין מראה הזוג ואורח החיים הדתי שלו ובין מה שהוא עושה בחדר המיטות. לפעמים מדובר בקשירות ובמועדוני חשפנות. עם הזמן זה כבר לא מדהים אותי, אולי רק מוציא משיווי המשקל. בכל מקרה, אני כאן בתפקיד. לא בחרתי בזה. מישהו רצה שאהיה פה, ואני אהיה פה הכי טוב שאני יכולה להיות".
