כמה פעמים שמעתם את המושג "קבוצה משפחתית" בספורט הישראלי? לא מעט כנראה, רק שאף אחד לא הכין אותנו לדבר הבא. במשפחת סעדיה מבת ים מיישמים זאת הלכה למעשה. ככה זה כשבקבוצה אחת משתפים פעולה לא פחות מחמישה אחים: בן סעדיה (30) הוא המאמן וארבעת אחיו עוז (43), אסף (39) והתאומים נועם ומתן (28) הם שחקנים מן המניין.
לא בדקנו ברשומות, אבל יכול להיות שבאולם רמות בבת ים נרשם שיא גינס לכל דבר ועניין. אז הגיע הזמן להכיר את "לה פמיליה בת ים", מוליכת ליגה א' בכדורעף והקבוצה שמצדיקה יותר מכל אחת אחרת את שמה.

התחילו בוואטספ

הכל החל לפני כשלוש שנים. כל החמישה, ששיחקו לאורך השנים בליגה הלאומית ומטה ובכדורעף החופים, השתתפו בטורניר חובבני בקיבוץ רעים וסיימו בראש הפודיום. "פה, נפל לי האסימון", נזכר בן, שהוא לא רק המאמן של לה פמיליה בת ים אלא גם הרוח החיה מאחורי הקבוצה והוגה הרעיון. "שנה לאחר מכן כבר החלטתי לפתוח קבוצה באיגוד הכדורעף שהמהות שלה היא אחים לצד חברים טובים שצברתי לאורך השנים וששיחקו איתי בצעירותי באופן פעיל בליגה. לאחר מכן יצרתי קשר עם כל האחים והצגתי להם את הרעיון".
"הוא שלח הודעה בווטסאפ המשפחתי", צוחק עוז, האח הבכור. "פרשתי מכדורעף מזמן ואני מתעסק כיום בריצות אולטרה ושחייה במים פתוחים. אמרתי לו 'תרשום אותי בתור גיבוי'. הוא קיבל אישור מכולם והחלטתי שאני גם אצטרף לעסק. פתאום היה מאוד נחמד, חזר לי הכיף למשחק. גם החבר'ה שהצטרפו הם כבר 'אחים שלנו' לכל דבר ועניין". גם מתן ראה שטוב והצטרף: "זה היה נראה לי מגניב ולא טעיתי. היום המשחקים והאימונים הפכו כבר לשיחת היום במשפחה".
"כל האחים שלי באמת הסכימו במהרה", מוסיף בן. "כולם מאוד פעילים ואוהבים ספורט". נועם ממשיך: "עוד לפני זה שיחקנו יחד בכדורעף חופים, אבל לשחק בכדורעף באולם זו כבר חוויה מטורפת. הוא באמת שיחק אותה. פשוט כולנו התחברנו לזה".
חמשת האחים לבית סעדיהחמשת האחים לבית סעדיה
חמשת האחים לבית סעדיה
(צילום: קובי קואנקס)
ב-2018 נרשמה הקבוצה לליגה א' ובעונת הבכורה, אשתקד, זכתה באליפות המחוז, אבל הפסידה בקרב העלייה לחצי גמר הפלייאוף. בזמן שהפועל בת ים המיתולוגית, האימפריה במיל', כבר מזמן לא קיימת וגם הניסיון להחיות אותה התאייד לפני מספר שנים אל אוויר העולם, "לה פמיליה בת ים" היא התחליף. "ואתה לא מבין איזו אווירה יש במשחקי בית שלנו", מתמוגג נועם. "זה אמנם רק ליגה א', אבל כמעט 80-100 צופים בכל ערב".
עוז: "זה הפך כבר לבילוי משפחתי. לא סתם אנחנו נקראים 'לה פמיליה', ההורים מגיעים לכל המשחקים וגם שלוש האחיות שלנו עושות את הדרך משדה נחמיה שבצפון עם הילדים. יש תופים, שלטים., כל הליגה מדברת על הקהל שלנו, וזה לא טריוויאלי. הפך להיות שואו. הקהל הוא השחקן השביעי שלנו". בן: "ההתחלה של כל הדבר הזה היה במטרה להחזיר עטרה ליושנה, להשיב את הכדורעף לבת ים".
בן, שצעיר למשל מעוז ב-13 שנה, לא רק הקים את הקבוצה, אלא גם, כאמור, תפס את שרביט האימון. בתחילת כמאמן-שחקן, אבל לאחר שקרע את הרצועה הצולבת בברכו בעונה שעברה, החליט להתמקד רק בעמידה על הקווים. "אנחנו משפחה מאוד מגובשת שנותנת לכל בן אדם את הייחודיות שלו ואת המקום שלו להוביל", מציין בן. "גם עוז הבין שהקרבה שלי לכדורעף יותר גדולה משלו ונתן לי מהרגע הראשון את הסמכות להוביל את הדבר הזה. אמנם מדובר בקבוצה עם עוד ארבעה אחים שלי, אבל יש הקשבה מלאה ואין הנחות מצידי. הם יודעים שהם מגיעים לאימון ואני המאמן ולא אח שלהם. הם גם לא מבקשים לשחק ויודעים שצריך להוכיח את עצמם באימונים".
עוז מסכים: "אני תמיד אומר לבן 'וקם הגזר ויכה את הגנן'. לקחתי איתי את בן בזמנו, כשעוד שיחקתי באופן מקצועני, לאימונים של ק.ק תל אביב. הייתי עושה לו אימונים אחד על אחד. עבדתי איתו המון והוא תפס את זה יותר טוב ממני. הוא באמת בעל הבית של הקבוצה הזו וכמאמן מביא המון דברים חדשים שגם אני לא מכיר. כשהוא על הקווים, אני תמיד נותן כבוד והוא מרוויח את זה ביושר".
נועם: "גם אני במגרש רואה את בן לא כאח, אלא כמאמן וכמנטור". אסף  מסכם את הסוגייה: "זה לא קשה בכלל ואני נותן לבן את הקרדיט. אם צריך להעיר לו, אני לוקח אותו הצידה ומדבר איתו בשקט".
ועכשיו בלי לבלף, אל תגידו שאין אצלכם קצת פרוטקציה?
בן: "ממש לא. יש משחקים שאחים שלי לא במיטבם ואתה רואה שחצי המשפחה יושבת על הספסל. גם יתר השחקנים בקבוצה שהם חברים טובים יודעים שאין דבר כזה ולכן גם לא פחדו ללכת על זה".
אסף: "יאמר לזכותו של בן שהמקצועיות מעל האחים. גם אני אמרתי לו על ההתחלה 'תרגיש חופשי לספסל אותי'".
נועם: "יש לפעמים עצבים כשאתה לא משחק, אבל אתה לומד מזה. לאחים שלי יש יותר ניסיון ממני בכדורעף ואני מפנים את כל מה שהם אומרים".
עוז: "הכל הכי מקצועי וישר שיש. בשבילנו גם יתר השחקנים הם אחים לכל דבר".
מתן: "הטוב בקבוצה משחק. יצא לי רק לאחרונה משחק שהייתי ערב שלם על הספסל".
לידע כללי: אף לא אחד מהאחים סעדיה שיחק כדורעף ברמות הגבוהות, אבל הם כן גדלו בבי"ס חשמונאים, בו צמחו לא מעט כדורעפנים מצטיינים וחלקם עוד התאמן לצד אשר בן יאיר, כיום מנהל אגף הספורט בבת ים. לכל אחד מהם, אגב, סיפור אחר למה לא הצליח להתקדם. "אני, למשל, הייתי צריך לעשות בחירה בין התמקצעות בכדורעף לבין להישאר בצופים", נזכר אסף. "אחר כך כבר הולכים לצבא, עובדים והופכים לפדלאות".

החבר'ה הטובים

אז איך קרה שחמישה אחים בחרו במודע לשחק באותו ענף? "אני הראשון שנחשף לזה ואחריי כל אחד ראה את השני והצטרף", מגלה עוז. "כילד גדלתי על הפועל בת ים המיתולוגית והזכרונות מלווים אותי עד היום, אבל הכדורעף של היום שונה מאוד מזה של פעם. שחקנים בנתונים הפיזיים שלי או של האחים שלי לא היו יכולים לשחק היום בליגת העל. אנחנו נמוכים מדיי".
עוז מוסיף: "הגעתי לק.ק. תל אביב, עלינו ללאומית ב' ואז לקחתי את בן איתי ושיחקנו יחד. בן לקח את זה והגיע לכדורעף החופים ושם משך גם את נועם ומתן. לפני שנתיים שיחקנו יחד בן, נועם ואני בטורניר קאפ ת"א בחופים ולקחנו מדליה. ככה שאתה רואה שהכדורעף בדם של כולנו". 
בן: "אנחנו משפחה ספורטיבית. ראיתי את הכדורעף כמשהו מאוד מהותי, אבל שיחקתי בליגה רק בזכות עוז. למדתי פיזיקה-כימיה 5 יחידות בתיכון ואמרתי לו, כשרצה להביא אותי לק.ק. תל אביב, שאין לי זמן לזה. אז הוא אמר לי משפט יפה שמלווה אותי עד היום: 'ככל שהלו"ז שלך יהיה צפוף יותר, כך תלמד לנהל את הזמן שלך טוב יותר ותבצע את המשימות במהירות'".
צחוק-צחוק, אבל ב"לה פמיליה בת ים" מכוונים לעלייה לליגה הארצית. את הבית המוקדם הם סיימו עם מאזן 0:6 חלק ובשבת האחרונה פתחו את הבית העליון עם 0:3 טכני על מכבי המושבות גבעת עדה. בהמשך האחים מכוונים גם לעלות ללאומית (ליגת המשנה). "בעזרת השם בשנה הבאה אנחנו כבר בארצית ומשם השמיים הם הגבול", מצהיר אסף. בן מסיים את הראיון המשותף באותו קו: "הדחף לעלות לארצית הוא גדול. יש פה סגל של 17 שחקנים, כולם באמת חבר'ה טובים".