120 שנה עברו מאז עמד תאודור הרצל על המרפסת והודיע: "בבאזל הקמתי את מדינת היהודים". האם הרצל היה שמח לגלות שבפתח המוזיאון לזכרו בירושלים נבנה בימים אלה חדר בריחה ציוני? "לדעתי הוא היה שמח לגלות שהמורשת שלו, הציונות, עדיין קיימת, ומבין שהיא הייתה חייבת לשנות את פניה כדי להמשיך להיות רלוונטית", אומר דרור מורג בן ה־38 מבת ים, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית והוגה חדר הבריחה.
מורג מציג מודל חדש לציונות 2017. "היום, כשכבר יש מדינה, הציונות החדשה חייבת לדאוג לתיקון חברתי", מסביר מורג, שהפעילות שלו כוללת יזמות חברתיות, הקמת בארות מים בישובים ערביים, חידון תנ"ך למבוגרים בהשתתפות רפורמים, יוזמה לשוויוניות תפילה בכותל ותוכנית לילדים על ציונות.
כ"שמאלני-ציוני" כהגדרתו הוא נלחם בחרם על ישראל, משימה לא פשוטה במציאות שבה להיות איש שמאל נחשב לכינוי גנאי. מה זה הסתדרות? סקר קצר ברחוב הישראלי יגלה שמעטים יודעים מהי ההסתדרות הציונית העולמית.
את מורג זה לא מפתיע: "ההסתדרות הציונית היא ארגון גג שאליו משתייכים גופים כמו קק"ל, קרן היסוד והסוכנות היהודית. בארגון יש 700 צירים יהודים מכל העולם. 500 פוליטיים ו־200 נציגי ארגונים יהודיים כמו ויצ"ו. הפוליטיים מתחלקים לשליש ישראלים, שליש מארה"ב ושליש משאר העולם.
"לכל מפלגה יש נציגות שנקבעת לפי מספר המנדטים בכנסת", מסביר מורג. "הרוב עושים את עבודתם בהתנדבות ולעשרה נציגים פוליטיים, אני ביניהם, יש תיקים באחריותם. כנציג מרצ אני מחזיק בתיק המפעלים הציוניים".
בניגוד לישראל, בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית יש למרצ כוח רב הנובע משיתוף פעולה עם נציגי ארה"ב ואירופה. "העולם היהודי כיום יותר פלורליסטי וליברלי מישראל", הוא מסביר. "אני לא אומר שאין ויכוחים, אבל פחות צועקים אחד על השני ליד השולחן ויש מקום לדעות של אחרים".
בגלל האהבה
מורג הגיע לבת ים בעקבות האהבה. "היום זו גם אהבה לעיר ששוברת את כל הסטיגמות, ויש בה תושבים טובים ואיכות חיים, אבל מי שהביאה אותי היא אשתי, חברת המועצה מסיעת מרצ, קטי פיאסצקי".
הוא יליד ירושלים, גדל ברעננה, וכנער היה פעיל בתנועת הנוער 'מחנות העולים'. הוא יצא מטעם התנועה לשנת שירות בגרעין נח"ל, והמשיך לאחר השחרור לשליחות מטעם ההסתדרות. כשיוסי ביילין עזב את מפלגת העבודה מורג עבר איתו למרצ, ועד לאחרונה היה מזכ"ל התנועה. כיום, כאמור, הוא עמוק בציונות.
יש עדיין משמעות לארגון הזה ולציונות בכלל?
"זו הייתה שאלה שגם אני שאלתי את עצמי בהתחלה. השנה מציינים 120 שנה לכנס הציוני הראשון, ושואלים לאן אנחנו הולכים ב־120 השנים הבאות? הציונות נולדה מצורך במדינה לעם היהודי, עכשיו יש לנו מדינה, אבל החזון של הרצל היה חברה מושלמת ואנחנו לא שם. יש כיבוש, עימותים בין דתיים חילוניים, קבוצות אוכלוסייה שמופלות לרעה.
"חזון הרצל לגבי ירושלים היה מקדש שלום לכל הדתות, אבל בפועל המצב הפוך", מוסיף מורג. "חלק מהחזון התגשם, יש לנו מדינה ואני פטריוט גדול מאוד שלה, אבל עדיין יש דרך ארוכה כדי להגשים את החזון. בנושא ההתיישבות, אני מאמין שהיא צריכה להתבצע בגליל ובנגב ולא בשטחים. לדעתי הציונות חייבת ללכת לכיוון של תיקון חברתי".
לשבט את הרצל
אחת המטרות שעמדה מולו כשנכנס לתפקידו כמחזיק תיק "מפעלים ציוניים" הייתה כיצד להפוך את הציונות לנגישה. דרך אחת שמצא הייתה לקיים חידון תנ"ך למבוגרים.
מה לאיש מרצ ולחידון התנ"ך?
"אני מכבד מאוד את התנ"ך והוא קשור מאוד לציונות. אני לא אוהב את הניכוס האורתודוכסי שעשו לו, ולכן החלטתי לקדם השתתפות מתחרים שקודם לא הוזמנו לחידון: רפורמים, קונסרבטיבים, חילונים. גם אורתודוכסים כמובן, אבל לא רק. אני מאמין שגרסה מודרנית יותר של חידון התנ"ך, כזו שתקרוץ לקהל רחב יותר, היא דרך לקירוב".
איך הופכים את זה לפחות משעמם לדור הצעיר?
"מספרים להם שבארכיון נמצאים היומנים האישיים של הרצל. הוא כתב שם על המוות הטרגי של אשתו ג'וליס ואשפוזיה בבתי חולים לחולי נפש, על הילדים שלו, שלא שרדו. הנכד, שהיה שריד אחרון, קפץ מגשר והתאבד.
"יש שם את חדר העבודה של הרצל, שהועבר במלואו לירושלים, ושם נמצאים המקל והכובע המפורסמים של הרצל. בתיאוריה יש בכובע DNA שיאפשר בעתיד לשבט את הרצל", צוחק מורג ומודה שזה מסוג הסיפורים שמושך את הנוער לעבר. לילדים צעירים יותר מופקת תוכנית טלוויזיה בהשתתפות כוכבי ילדים ידועים, שבה מספרים להם בשפתם על הציונות.
"הציונות הגדולה ביותר בעיניי היא פרויקט הדגל שאני קורא לו מאיץ חברתי. פרסמנו קול קורא ליזמויות חברתיות שונות והזוכה יקבל 150 אלף דולר וקורס הכשרה של חצי שנה. אנחנו מחפשים כל דבר שיש בו תיקון חברתי".
אתה אחראי גם על תנועות הנוער היהודיות בחו"ל, איך מתמודדים עם החרם על ישראל?
"כל תנועה מתמודדת לפי האידיאולוגיה שלה. לא נגיד 'תתמודדו עם זה ראש בראש כי מדינת ישראל מאה אחוז בסדר'. אני וגם אחרים חושבים שהמציאות יותר מורכבת. אני לא מסכים עם המדיניות של ממשלת ישראל, אבל חייבים להבדיל בין ביקורת לגיטימית לבין אנטישמיות".
הדעה הרווחת בציבור היא שאנשי שמאל תומכים בחרם.
"אני וההסתדרות נגד החרם באופן מוחלט, אבל אי אפשר להתעלם מזה שאולי עליית האנטישמיות נובעת מהמדיניות שממשלת ישראל נוקטת בה. אי אפשר להסיר לגמרי את האחריות ולא להבין שזה לפעמים נולד מדברים שהממשלה עושה. אפשר להביע ביקורת עניינית על מדיניות, אבל זה הידרדר לאנטישמיות ומשם לשנאה, פשעי שנאה ולמקום מאוד חמור שנגדו אנחנו נלחמים.
"באופן אישי, אני נגד מוצרים מההתנחלויות, ואני כן רואה מקום לביקורת", אומר מורג. "כל ניסיונות ההשתקה שנעשים היום לתקשורת, ניסיון ההוצאה מחוץ לחוק של ארגוני שמאל וכדומה, זה בעיניי אקט לא ציוני שמקרב אותנו למצב בטורקיה. לציונות יש שתי רגלים מרכזיות: יהדות ודמוקרטיה, וגם אני לא אגיד שיש רגל אחת חשובה מהשנייה".
בחברה הישראלית מתקשים לעכל שמאלני-ציוני. "המילה שמאלני הפכה למילת גנאי וזה דבר שמאוד קשה לי. כשאני מגיע לכנסת יש שם הסתה מאוד חזקה נגד אנשי שמאל, השתלחות נוראית מצד שרים וראש הממשלה. זה אחד הקשיים הגדולים ביותר בחברה היום, ההסתה אחד נגד השני. הפכנו לחברה מפולגת שלא מסוגלת לקבל אנשים עם דעות שונות. תופסים אנשים ומוציאים אותם מתוך המחנה. בהסתדרות הציונית זה קורה פחות, למרות שגם שם יושבים ימנים וחרדים. למשל, אנחנו פועלים יחד כגוף אחד לפתיחת מקומות שוויוניים לנשים ולרפורמים בכותל".
איך זה קשור לציונות?
"מגילת העצמאות. אם מדינת ישראל תתנהל כמו שקבעה מגילת העצמאות, שמדברת על דמוקרטיה, על שוויון בין ערבים ליהודים, איך מתייחסים לזר ולשונה בצורה שיווניות - המצב היה טוב. אנחנו רחוקים שנות אור ממגילת העצמאות".
לסיום מספר מורג על משימה בת ימית שלקח על עצמו: להחזיר לעיר את תנועת השומר הצעיר שעזבה לפני שמונה שנים, ופרויקט חדר הבריחה הציוני במוזיאון הרצל. "הציונות אולי נראית זקנה, בכל זאת בת 120", הוא צוחק, "אבל אנחנו מנסים להצעיר אותה, ואפילו בלי בוטוקס מצליחים".
