סירים, מחבתות, סוטאז'ים, פסטות יבשות בנשמה, אנטילופות ואריות דושים שוחרים לטרף... לא ברור לי אם הגעתי לסוואנה באפריקה או לסניף של פוד אפיל בקניון הקטן עם הדואר.
מה שכן ברור לי, זה שצדקתי. ולא כי אני אישה. תנו לעצמכם פרס אם ניחשתם נכון - הצטרפתי לטרנד.
האירוע המטופש קרה בסביבות חנוכה. הרכבתי פוסט היכרות חדש מחלקים של פוסטים קודמים, קצת צבע, פחחות, שדרוג קטן או שניים ומנוע דנדש מהניילונים, מודל חורף 2023-24. כשהפוסט היה מוכן לשיגור, אמרתי לעצמי שאהיה חכמה ואעשה זאת בשלבים.
את טיסת המבחן אעשה בשלוש קבוצות בסדר גודל ו/או פעילות בינוני. לא יותר מדי, שלא יטבע לי שם החמודי, אין לי מצופים ספייר, ומצד שני, מספיק שיהיה פעיל ולא ברמת עומס פניות, שמאתגר לי בעיקר כי צריכה להגיד לרוב "לא", וזה קשה הדבר הזה.
מספר לא מבוטל של פונים גם לא באמת קוראים. רואים רווקה, עושים שיטת מצליח ומתגלים כלא רלוונטיים. הלא קראתי ולא רלוונטי האלו נפוצים יותר ביחס ישר לרמת הפעילות בקבוצה וגודלה. לכן, בחרתי להתחיל בבינוני. לא הייתי אומרת "בקטן", כי בכל זאת אם יש משהו שלא נעשה בקטן, זו כל הפעילות של "מבצע קיוט בוי".
שתי קבוצות מתוך השלוש נבחרו בקפידה. אחת קצת יותר גנרית ופחות מכוונת לקהל היעד שלי, אך בעלת פוטנציאל.
השנייה נראתה מבטיחה. מורכבת בעיקרה מגרושים/ות וכמה רווקים/ות סוררים/ות שנתקעו עם התואר הנמאס גם בגילאי 35+ ואף אחרי (היי שלום), וכאלה "איכותיים" כפי שחז"לינו יכנו אותם, גם כשהטייטל לא מדויק לחתולין.
ומה באשר לקבוצה השלישית? שלא נדע מצרות. היא למעשה נבחרה בצורה קצת יותר רנדומלית, על תקן "קבוצה אפשרית של גרושים/ות שמאפשרת גם כניסה לרווקים/ות ונמצאת לי במאגר הקבוצות" והתבררה כאסון, נפילה, או איך שלא תרצו לקרוא לזה.
בזו הפעם, הטראפיק היחסית גדול בהתחשב במתרחש בקבוצה, לא פעל לטובתי. בעיקר מיני בומרים סטייל "אלפסי חזי שמאות רכב" או כל מיני ריקי עם פילטר פרפרים וסומק בתמונת פרופיל.
הגיל הממוצע שם היה כנראה קרוב יותר לגילאי ההורים שלי. לא התעמקתי בלהגיב מלבד לבבות ותודות לפרגונים ופשוט חיכיתי שהפוסט ימות כבר מוות טבעי (מסתבר שמישהו העיר אותו פתאום לפני שבוע. סגרתי לתגובות וזהו).
בחזרה לשתי קבוצות הראשונות. בראשונה - שוב צדקתי. הפוסט היה פעיל באופן בינוני אך די גדול ביחס לפעילות הקבוצה, ואפילו הוציא דייט רלוונטי. ודווקא בקבוצה השנייה והמתאימה כמו מכסה לסיר (או סוטאז'), החליט החתול שבשמיים לעשות לי חיים קשים. קיוויתי וחיכיתי ורציתי להאמין שממנה תבוא הישועה, ולא אישרו לי את הפוסט.
הרעדתי את הבניין המתפרק שלי קצת עד שהאדמינים יתעוררו מההודעות ששלחתי לחלקם (עד שאקבל מענה מהראשון שיראה וכן, אני מודעת לכמה שהמעשה הזה שפל) ויסבירו את עצמם.
קראו גם:
מענה ראשון הגיע אחרי משהו כמו שבועיים, הכיל נימוק לא מנומק למה לא מאשרים פוסטי היכרות ושלח אותי להכיר אורגנית. "תבואי לאירועים של הקבוצה, תיכנסי לווטסאפ, אם תכירי ככה, מעולה".
תכל'ס? אין על תוצרת אורגנית. כמו שאני קונה רק ביצים אורגניות, כך אני מאמינה בהיכרויות אורגניות. מאוד. מניסיון אישי ולא אישי. יופי, ועכשיו אני בלופ של "רגע, אז למה בעצם את מתעקשת לכתוב פוסטי היכרות?". בטח עוד 5 דקות אני אצא ממנו. אין לי כוח לעצמי ואין לי כסף לטיפול הזה.
בעודי מאוכזבת, מתוסכלת ויש לומר שאפילו מעט חסרת אונים מתשובת האדמין, כתבתי על הוול שלי פוסט, בו חיפשתי בעזרת התיוג השנוא "#מוחכוורת" קבוצות גרושים/ות איכותיים שמקבלות בסבבה גם רווקים/ות, אבל כאלה שמאשרים בהן פוסטי היכרות. קיבלתי קבוצה אחת רלוונטית, הצטרפתי אליה והיא נשמרה לשלב הבא.
טוב בסדר אבאל'ה, אני אצטרף לווטסאפ. שם בווטסאפ, בתוך הווטסאפ, לא שוכב לו האריה, אבל זו קבוצת "קהילה" עם תתי קבוצות והצטרפתי לכמה רלוונטיות. הו, הנה פרסום למסיבת סוף שנה אזרחית ושולחים אותו בכל תתי הקבוצות. בטח יהיו שם גרושים חמודים.
כרטסתי, וליתר ביטחון שכנעתי חברה להצטרף אליי. היא אמרה שתבוא עם עוד חברה. בינתיים, בחרתי גם תת קבוצה יחסית פעילה וכתבתי בה "היי אני חדשה ובאה למסיבה לבד, מי יחזיק לי את היד כי אני לא מכירה אף אחד?". לא ציפיתי שאחרי דקה יקפצו עליי בפרטי גברים ונשים כאחד ויציעו לי את חברתם. אמרתי סומסום היפתח והשער לגרושים חמודים נפתח לרווחה מולי.
האם באמת היו שם גרושים חמודים כפי שציפיתי? ומה עשיתי בשלב ב'? תישארו סקרנים עד הטור הבא. בינתיים מאחלת ימים נעימים ועוד חודש של אהבה, הפעם יותר כי ולנטיין וזה.
