ערן (שם בדוי) לא האמין שזה קורה לו. הוא אוהב את אשתו ומעולם לא הסתכל על נשים אחרות. ופתאום הוא מוצא את עצמו בתוך דרמה: לא יכול לבלוע ולא להקיא. לדבריו, החיים שלו הפכו לסיוט מתמשך והוא מרגיש קרוע מבפנים.
הוא רק רוצה לברוח, להיעלם לכולם ולמצוא שקט. אין לו סבלנות לעבוד, אין לו ראש לילדים. וגם לא לאשתו ולבית. ואפילו לא למאהבת.
ערן מספר את סיפורו בשקט. אדם מאורגן, גבר נאה ומטופח באמצע שנות הארבעים. יש לו משרה מצוינת בארגון גדול וניכר פער אדיר בין הסיפור שהוא מספר לבין האיפוק שהוא משדר.
הכל התחיל כשהוא בסך הכל רצה לעזור לקולגה במקום העבודה. הוא ממש לא חשב שזה יהפוך לרומן, אבל ערב היא נישקה אותו בחטף על המצח ולמחרת נגעה בו קלות ביד.
קראו גם:
הוא לא ממש הבין מה זה אומר, בכל זאת, היא צעירה ממנו בכמה שנים טובות, אישה בטוחה בעצמה, נראית טוב, עם מבטא דרום אמריקאי שתמיד עשה לו את זה.
היא סיפרה לו שהיא עוברת תקופה קשה עם בעלה. הוא חשב שבעיניה הוא המושיע והמקשיב. אולי הידיד. ואולי זה משהו מעבר?
הוא שם לב שככל שעובר הזמן הוא חושב עליה יותר ויותר ומחפש את קרבתה. בהתחלה ניסה להתנגד לתחושות – הרי הוא גבר נשוי ואוהב את אשתו - אבל זה היה חזק ממנו. עוד נגיעה, עוד מבט. והוא מצא את עצמו בתוך רומן סוער.
הבעיה הקשה התחילה כשהרומן הסוער הפך לסוער מאוד. "אני מרגיש כמו באופרת סבון דרום אמריקאית, רק בלי המוזיקה", הוא אומר לי. "ההתחלה הייתה מדהימה, היה כייף להתאהב, העולם נראה יפה, השמש זרחה בצבעים עזים, הפרויקטים בעבודה הצליחו, הרגשתי על גג העולם".
אבל אז הגיעו המשברים: החברות הפכה לדרמה ואת מקום הכייך תפסו טענות הדדיות. החופשה המשפחתית שאליה יצא עם משפחתו יצרה גלי קנאה. ערב חברה עם בני זוג הפך לסיוט. את ההתקרבות שלה לאחד המנהלים בארגון הוא פירש כבגידה בו. היא טענה כלפיו שהוא לא מקשיב לה כמו פעם ורק רוצה סקס.
הוא היה הראשון שהחליט לחתוך את הקשר, אבל לא החזיק מעמד. אחר כך היא החליטה להיפרד, ושוב התברר להם שהם זקוקים זה לזו. הם הרגישו כמו שני מכורים, שמודעים לכך שההתמכרות פוגעת בהם.
בהסתמך על ריבוי הפניות שמגיעות אליי לאחרונה, מגברים ונשים כאחד, נראה שזה הפך לתופעה. רומנים במקום העבודה תמיד היו, וכנראה גם תמיד יהיו, אבל לאחרונה השכיחות שלהם גוברת.
ניתן להסביר זאת בתחושת המחנק שיצרה הקורונה אצל זוגות רבים, ש"נכלאו" זה עם זו לאורך זמן בבית. גם לקצב החיים הגובר ולתובענות במקום העבודה יש השלכות על קשרים שנרקמים בפינת הקפה, כששני אנשים מוצאים אוזן קשבת ממי שמבין אותם – הרי הוא נמצא באותה סירה ומרגיש שותף לצרה.
הרומנים הללו הופכים לא פעם לאינטנסיביים, דרמטיים והרסניים. העובדה שנפגשים כל יום מוסיפה עוד שמן למדורה.
כמו גמילה, גם פרידה דורשת מעגל תמיכה חזק ויציב. הבעיה של אדם שנקלע לרומן בסתר במקום העבודה היא ששני הדברים הללו לא מתאפשרים.
לא ניתן באמת להתנתק מהמאהב/ת וגם קשה יותר לבנות מעגל תמיכה.
אז מה צריך לעשות?
הדרך הכי טובה להימנע מהיסחפות לרומן לא רצוי היא להיות אמיצים ולשתף את בני או בנות הזוג שלכם ממש בשלבים הראשונים, עוד לפני שניצתה אש גדולה שתשרוף את כל הבית.
למרות הסערות והחששות עדיף לשתף בשלב ההתכתבויות, הנשיקות, המזמוזים. אחרי שנוצר מגע מיני לא תוכלו (ואולי גם לא תרצו) לעצור את הרכבת.
אם אתם בתוך הקשר ומרגישים שהוא הרסני, יש שתי דרכים להפסיק את סחרחרת הרומן במקום העבודה:
דרך אחת: הסיפור יתגלה על ידי אחד מבני הזוג. קחו בחשבון שלאופציה הזאת יש השלכות משמעותיות.
דרך שנייה: לפנות לאיש מקצוע שיעזור לכם לצאת למסע אישי של ריפוי וצמיחה. כי כנראה שלא סתם נקלעתם לסיטואציה. יש לכם הזדמנות להכיר את עצמכם באופן שלא הכרתם קודם, לצמוח ולהתפתח למקומות חדשים.
אדם שלישי: לא מצליחים למצוא את כוחות הנפש לספר לבן/בת הזוג? שתפו אדם אחר שבאמת רוצה בטובתכם. זה יכול להיות חבר או חברה, אח או אחות או כל אדם שיעזור לכם לעצור את הסחף. אם אין אדם כזה, נסו לפנות לאיש מקצוע.
מה מונח על כף המאזניים: הזכירו לעצמכם שבסופו של דבר, המשפחה ומערכת היחסים שלכם בסכנה. לעיתים קרובות התפרקות המשפחה כרוכה גם במחיר כלכלי כבד.
תלמדו על התאהבות: כשאנחנו מתאהבים, בעיקר התאהבות מסוג "מים גנובים ימתקו", אנחנו מבצעם אידאליזציה של מושא ההתאהבות. אנחנו לא רואים את המאהב/מאהבת כאדם שלם עם חסרונות ושריטות אלא כמושלם. תקראו, תקשיבו להרצאות, תלמדו, נסו להזכיר לעצמכם שיום אחד תגלו שהתאהב בבן אדם מורכב ולא במלאך/מלאכית. ואז מה?
ומה קרה בסוף עם ערן?
לאחר כחצי שנה של עבודה מודעת, שבמהלכה בחן את הגורמים להתפתחות הקשר ואת המחיר שהוא גובה, יחד עם בירור הסיבות שהובילו אותו לכך, ערן הצליח להגיע להיפרדות אמיתית ולשקט פנימי. שלו וגם שלה.
אייל כצל'ה בשביל היחסים – טיפול זוגי ומומחה למערכות יחסים מיטיבות
