זה לא עניין של אגרנות כפייתית. גם לא שופומניה (התמכרות לקניות). רובנו לא זקוקים לטיפול מקצועי או תרופתי.
להיפך. קדחת הקניות תוקפת אנשים נורמטיביים שנופלים במלכודת החומריות, ומצטרפים למגפה שהייתה כאן עוד לפני הקורונה: קניות וקניות וקניות.
אז רגע לפני שאתם מעמיסים עוד פריט לארון המתפקע ולבית העמוס, קבלו כמה נקודות למחשבה, וגם כמה טיפים לביצוע.
זה לא באמת משתלם
רשתות ענק יוצאות השכם והערב בשלל מבצעים, אפליקציות וקופונים והאינטרנט הפך את העולם לחנות ענקית ונגישה. יום הרווקים הסיני, בלאק פריידיי, סייבר מנדיי, סופר סאטרדיי. האם יש דרך שלא ללכת עם הזרם?
קראו גם:
תזכירו לעצמכם: המון מוצרים באיכות ירודה מנסים לפתות אתכם, אבל כשהמחיר צולל – האיכות צוללת איתו. היצרנים מעוניינים שתקנו הרבה – ומייצרים במכוון מוצרים ששורדים זמן קצר.
מי צריך את זה?
תעשיית הצרכנות עובדת על הרצון שלכם להתחדש. עם יד על הלב: כמה פעמים קניתם דברים שאין לכם צורך בהם, רק כי הם היו זמינים? חנויות הכול בדולר, הכול בעשר, מסטוק לסטוק כוחנו עולה.
תזכירו לעצמכם: לפני רכישת הפריט, תשאלו את עצמכם: אני באמת צריך את זה? התשובה, במקרים רבים, תהיה: ממש לא.
מלכודת הקופה
הגעתם לאיקאה כדי לקנות שולחן כתיבה לילד? אז איך זה שמצאתם את עצמכם בקופה עם נרות, סוללות ושלושה עציצים מפלסטיק?
תזכירו לעצמכם: אפשר להגיע עם רשימת קניות ולדבוק בה. מלכודת הקופה היא טריק ידוע של הרשתות. תחליטו מראש לא ליפול בה.
לעמוד בפיתוי
עולם הצרכנות הוא שדה נרחב שכל כולו פיתויים: לקנות חדש, לקנות בזול, להיות ירוקים יותר מהשכן.
תזכירו לעצמכם: אתם עומדים כל יום בהמון פיתויים מכוח המחשבה, ומסוגלים לעמוד גם מול הפרסום האגרסיבי, התקשורת והלחץ החברתי.
זה לא שבאמת חסכתם כסף. ולא בהכרח "כבר תמצאו מה לעשות עם זה". זאת בסך הכל היגררות אחרי סטטוס חברתי בתוך חברה תחרותית, הישגית וחומרנית.
שיעור בהיסטוריה
לישראלים שגדלו על ברכי סבתא וסיפורי השואה והצנע, יש לעיתים תחושה שהמחסור שהיה הוא נחלת העבר, וההווה חייב להיות מרופד בשפע. ורצוי שיהיה עצום, צבעוני ומנצנץ.
תזכירו לעצמכם: המציאות הזאת חלפה ותמה, אתם לא צריכים לפצות את עצמכם על מחסור היסטורי. הכל זמין. כשתצטרכו – תקנו. וכן, זה יהיה כאן גם מחר.
ריגוש הדיוטי
גם כשאומרים לישראלים שהדיוטי פרי לא בהכרח משתלם, הוא לא ישתכנע: הביקור בו הוא אחד מסמלי הנסיעה וכיכר המזרקה העגולה היא הארץ המובטחת. אווירת ה'טסים לחו"ל וזה מתחיל עכשיו' מעצימה את חוויית הריגוש וגורמת לשליפה לא מבוקרת של כרטיס האשראי.
תזכירו לעצמכם: אם המבצעים לא משהו ובאינטרנט או בארץ תוכלו לקנות יותר בזול, אין סיבה להעמיס.
תעשו חושבים
אנשים רבים מתייחסים אל שופינג כאל קניית פנאי מהנה. הבעיה היא, שהבית שלהם עמוס להתפקע, הארונות גדושים עד אפס מקום וגם חשבון הבנק זועק הצילו. הם אוספים ואוספים, ומניסיוני, האגרנות מגיעה לכל קצוות הבית: הארונות מלאים – בחדרי הילדים, באמבטיה, במזווה – בבגדים, בצעצועים, במשחקים, בחומרי יצירה ובקוסמטיקה.
תזכירו לעצמכם: אף אחד לא צריך כל כך הרבה. יש רק 365 ימים בשנה וכמות הבגדים שתלבשו מוגבלת. לעיתים אני מגיעה לבתים ומוצאת למעלה ממאה חולצות טריקו, 50 מהן גופיות לבנות ו-30 שחורות. יש לקוחות עם עשרות זוגות תחתונים ומגירות מפוצצות בגרבי ניילון וספורט. ולא, כל זה לא באמת נחוץ. כי בשורה התחתונה, כשהעומס עולה על גדותיו אי אפשר למצוא כלום, וממילא לובשים את אותו הדבר.
צידה לדרך: מודעות
צאו לשופינג – אבל עשו זאת מתוך מודעות. קחו נשימה עמוקה וצאו לקניות שבהן אתם השולטים - ולא פרסומות, טרנדים ולחצים חברתיים שמנהלים לכם את החיים.
איילת גרינברג היא מחברת הספר "לצאת מהבלגן" ובעלת חברה לסידור בתים ומעברי דירות
