כשאלדר בן ארי התגרשה לפני ארבע שנים היא נקלעה למלחמת הישרדות. "בלי רשת ביטחון, עם ילדה בכיתה א' ותינוקת בת חמישה חודשים, מצאתי את עצמי במציאות שבה כל שני וחמישי אני צריכה להגיד 'לא' לכדור גלידה ב־16 שקל, שפתאום נראה לי כמו הוצאה מטורללת", היא מספרת.
קראו גם:
4 צפייה בגלריה
אלדר בן ארי. "פתאום כדור גלידה ב־16 שקל נראה לי כמו הוצאה מטורללת"
(צילום: אסף פרידמן)
"כשעזבתי את הבית האמנתי שאסתדר כלכלית, אבל לא כך היה. כשדיברתי עם אימהות גרושות הבנתי שזאת המציאות שכמעט כולנו חוות. כי ברגע שאת מתגרשת, אוטומטית המצב הכלכלי שלך הופך רע יותר.
"ממשק בית של שתי משכורות את הופכת למשק בית של משכורת אחת. את גם הרבה פחות זמינה לעבודה ולקריירה, פחות יכולה לצאת לפגישות, וכשהילדות חולות, את איתן. המון אימהות גרושות מרגישות שהן מחסירות מהילדים שלהן דברים שיכלו לתת להם אלמלא הגירושים", היא מודה.
ואם זה לא מספיק, הרי שפתאום היא גם הבחינה שמשק בית של אם וילדיה לא נתפס כמשפחה שלמה בעיני העולם, ולא מהווה קהל יעד מהסוג שמנסים לטרגט או לתפור חליפה למידותיו, כמעט באף תחום.
"בתי מלון, למשל, מתמחרים חדר לפי תבנית של זוג פלוס. כלומר, אם אני רוצה לנפוש עם הילדות שלי, שאחת בת עשר והשנייה בת ארבע וחצי, הגדולה מתומחרת כמו גבר בגילי, על אף שהיא לא משתמשת במתקני הספא של המלון, לא אוכלת כמו גבר בן ארבעים וברוב המקרים אנחנו ישנות באותה המיטה", היא אומרת.
שם, בין מודעות, תסכול ונטייה יזמית, נזרעו הזרעים למיזם "סופ"ש עם אמא" שמאגד אימהות חד־הוריות לכוח צרכני. אם תרצו, ההסתדרות של הנשים הגרושות, היחידניות והאלמנות בישראל, שיצאה לדרך לפני כשלושה חודשים והספיקה לצבור כבר אלפי חברות וגם כמה הישגים נאים.
4 צפייה בגלריה
בן ארי. "יש ציפייה מנשים חד־הוריות להסתפק בפחות. כאילו שזו חוצפה לשאוף"
(צילום: אסף פרידמן)
בהתחלה בן ארי פנתה לחברי כנסת. כשהתוצאות לא הגיעו, הבינה שאין מנוס משילוב כוחות עם נשים אחרות: "כמוני יש רבות וכולנו דופקות על שולחנות, אבל לא מצליחות לייצר קול צעקה קולקטיבי. הבנתי שהערוץ היחיד שיש הוא קהילה חזקה, שמהווה כוח צרכני וחברתי".
בחודש יולי האחרון, אחרי הסגר הראשון, נולדה הקבוצה. "אחרי הסגר גברים רבים הפסיקו לשלם מזונות וההתמודדות של האימהות היתה פי עשר יותר קשה", היא מספרת. "חשוב לי להבהיר שזאת לא קבוצה של בכי ונהי אלא של נשים חזקות ועצמאיות. הרעיון שמוביל אותנו הוא שנשים שמגדלות ילדים לבד לא צריכות לחיות פחות טוב או לגדל פחות טוב את הילדים שלהן".
את מרגישה שיש ציפייה מנשים חד־הוריות להסתפק בפחות?
"חד־משמעית. אפילו מחברות קרובות. כאילו שזו חוצפה לשאוף".
הישגים כלכליים
היא בת 38, נולדה וגדלה בהוד השרון. יש לה תואר ראשון במשפטים, תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותעודה בפסיכותרפיה מטעם מכון "אדלר". לפני שבנותיה נולדו היא טיפלה במכורים לסמים ובדרי רחוב במרפאת מחקר ב"איכילוב".
כשנכנסה להיריון הראשון החליטה שהיא רוצה להיות אמא פעילה ומעורבת, ולאחר חופשת הלידה של בתה הבכורה הפכה לעצמאית והקימה משרד למיתוג ושיווק לעסקים קטנים בעיר. את הידע והניסיון הזה היא מגייסת היום כדי להוביל שיתופי פעולה ולהטמיע את התפיסה שאמא שמגדלת ילדים לבד היא משפחה לכל דבר ועניין.
מה השגת עד עכשיו?
"מאז שהקמתי את 'סופ"ש עם אמא' היו כבר שישה בתי מלון שנתנו דיל ייחודי על פי הרכב חדר שלא היה עד אז בארץ, הרכב שכלל אמא וילדים. לקראת סוף יולי כבר הוצאתי לפועל את הדיל הראשון: חדר לאמא עם עד ארבעה ילדים כולל ארוחת בוקר ב־600 שקל, וזה הוכתר כהצלחה מסחררת. הוצאתי 40 משפחות, הרוב יחידניות, אבל הייתה גם אמא אחת דתייה עם ארבעה ילדים. פגשתי אותה בבריכה, שאלתי אותה 'גם את כאן דרך סופ"ש עם אמא'? והיא אמרה לי 'אף פעם לא חשבתי שאוכל לעשות את זה'. קיבלתי המון הודעות מאימהות שכתבו לי שעד עכשיו לא חשבו שזה בכלל ריאלי.
"דוגמה נוספת: יצרתי קשר עם הקאנטרי בהוד השרון והם הסכימו ליצור עבורנו חבילה משפחתית לאמא שמגדלת ילדים לבד. המחיר הוא כמעט 2,000 שקל פחות. יצרתי תקדים. כיום אין שיטת תמחור לפי מבוגר פלוס, זה לא קיים. השגנו הטבות לסדנאות רגשיות, לעיסויים, למסעדות ולבתי קפה".
אלא שבתי מלון או שיתופי פעולה נקודתיים הם רק חלק מהמטרה הסופית. בן ארי מכוונת הרבה יותר רחב וגבוה. בין היתר היא חותרת להישגים בתחום הרכב, הרפואה, הביטוח, השיעורים הפרטיים ועוד.
בימים אלה, כך היא מספרת, מסתמן גם שיתוף פעולה בינה ובין אחד מאתרי האונליין הגדולים במדינה, "שזיהה את הפוטנציאל הכמותי שלנו. כי במדינת ישראל, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש חצי מיליון גרושים וגרושות וזה לא כולל פרודים, שזה אנשים שלא התחתנו ברבנות כמוני, לא כולל אלמנות או אימהות יחידניות".
הרווח הכלכלי ברור. את מרגישה שהמיזם עונה גם על צורך רגשי?
"הרבה נשים לא מתגרשות בגלל פחד כלכלי. המון נשארות במקום כואב, עצוב ולא בריא כי הן שואלות את עצמן 'מה יהיה איתי ביום שאחרי', וזו שאלה לגיטימית. כמובן שזה לא יכול לפתור את הפחד הקיומי ולא ישלם את שכר הדירה, אבל כן יכול להקל, לתת רוגע והנאה.
"אני חושבת שכשיהיה מנגנון שיגרום לאישה לומר 'וואלה, יש מקום שבו הסטטוס הזה פותר לי בעיות, משיג לי הטבות והנחות, מסייע בסוגיות כמו שיעורים פרטיים, השכרת רכב, נופשים', זה יכול להיות הרבה יותר קל גם רגשית. "
אני חייתי בפחד כלכלי מטורף. כי להיכנס לגלידריה, לשמוע כמה עולה כדור גלידה ולומר לבנות שלך 'בואו נצא' זה לא משהו שאני מאחלת לאף אמא. זה לחיות בתחושה שאת לא יכולה. אז אנחנו נגרום לזה שכל אמא שמגדלת ילדים לבד תוכל לעשות כמעט כל מה שמשפחה עם שתי משכורות יכולה. ואני מאמינה בזה בכל לבי".
