אסתר פירון, היא וותיקת חברי המועצה וכיום מחזיקת תיק החינוך. נשואה לאלברט (רופא שיניים), אם לשי (שר החינוך לשעבר) ושירה (שניהם קרויים ע"ש ש"י עגנון) סבתא לנכדים ולנינים. "אצלנו בבית מוכיחים שהשסע בעם רק חיצוני. בעלי מגיע ממשפחה ספרדית ימנית, אני ממוצא אשכנזי שמאלני, יש לנו בן רב, בת חילונית ונכדה שגרה בקרית ארבע, ועל הכל מתגברים באהבה".
לעולם הפוליטי נכנסה באמצע החיים. התנדבתי בוועד למען השוטר, ושם הוצע לי להצטרף למפלגת העבודה". למועצה נכנסה בימי אהוד קינמון, וב-93 רצתה להתמודד בפריימריז לראשות המפלגה. "לצערי, יו"ר המפלגה החליט על ביטול הפריימריז, והציע לי מקום רביעי משוריין לנשים. מאוד כעסתי וכשפנה אליי יהושע שגיא, וביקש שאהיה מספר 2, ומחזיקת תיק חינוך, בלי להצטרף לליכוד, הסכמתי".
חמש שנים לאחר מכן, עם בחירת לחיאני, עברה למחנהו. 30 שנה היא חברת מועצה, 15 ב-'בת ים בראש מורם' ורק חמש שנים בשכר: "גם עכשיו אני עובדת בהתנדבות ורק כי אני רוצה".
כמורה לספרות ותנ"ך ובעבר מנהלת בית ספר 'מישלב' ומנהלת רשת חינוך, עולם החינוך קרוב לליבה, וכהישגים משמעותיים היא פורשת את 'מודל בת ים לחינוך אישי' שהוביל לחיאני, והתרומות שהצליחה לגייס בעולם עבור מערכת החינוך המקומית, והצעידו אותה קדימה: "אני תמיד אומרת לתורמים שהעירייה נותנת לחם והם את הממרח. כך בנינו חדרי מחשבים, כיתות אנגלית, תוספת שעות לימוד פרטניות ותרגול אחה"צ ועוד".
אחד מהישגיה הוא החיטוב. מהלך שהובילה כסגנית שגיא, והיא לא מצטערת עליו: "למרות שלחיאני נלחם בי עד חורמה בעניין, והכריז שדבר ראשון שיעשה כשייבחר יהיה ביטול החטיבות", היא נזכרת. "אני בטוחה שהחיטוב הוא סיבה עיקרית לקפיצה המטאורית באחוזי הזכאים לבגרות – בעשור מ-45% ל-83%, מדהים. רמת המורים עלתה, בחטיבה כולם אקדמאים, שיטות הלימוד השתנו, ויש שלוש שנים להכין את הילדים לחטיבה עליונה. בנוסף, אני אדם שעיקר עניינו חברתי, אז ההישג הגדול עבורי הוא שמאז החיטוב, מספר התלמידים שנשארו בתיכון וגם סיימו אותו, גדול הרבה יותר מאשר בימי הסלקציה לתיכונים של פעם".
הניסיון, הקשרים הטובים עם שאר חברי המועצה, ואהבת הציבור, הובילו רבים, כולל אותה, לחשוב שעם השעיית לחיאני, היא תמונה במקומו. אך לחיאני בחר בבכר, "זה גרם לי לכאב רב. זאת האמת. אבל מה שלא הורג אותי מחזק אותי", היא אומרת.
בבחירות הקודמות שקלת להתמודד מולו.
"היו מחשבות התמודדות. גם עכשיו יש המון פניות אבל אני לא במקום הזה. אלא אם יקרה משהו יוצא דופן. גם כל המאבק שיתנהל בחמש שנים הבאות: איחוד לא איחוד מאוד אמביוולנטי מבחינתי,
ואני חושבת שאדם שמגיש מועמדות, חייב לומר אמת, ואת מה שהוא חושב שיעשה".
מה עמדתך?
"אני תמיד אומרת שאני מעוניינת שבת ים תישאר עצמאית אלא אם אי יהיה אפשר אחרת. המשפט הזה לפעמים מפריע לאנשים, 'מה זאת אומרת אי אפשר אחרת? צריך להילחם'. אני מספיק מנוסה בחיים הפוליטיים ובכלל, ומבינה שאתה לא יכול להילחם על דבר שאין לו סיכוי. צריך להגיד אמת, וזו האמת. זו לא החלטה פוליטית אלא כלכלית. אם אי אפשר לשרוד כלכלית, והתושבים שלי צריכים להיפגע בשירותים שהם מקבלים, אני לא חושבת שזה צודק".
מה בראש סדר העדיפויות שלך?
"ראשית, המצב החברתי בעיר. יש כאן הרבה מדי אנשים קשי יום, וצריך למצוא דרך לעזור להם. שנית, איכות החיים הרוחנית. אני לא מתכוונת לזה שהרחוב יהיה נקי כי ברור שהרחוב צריך להיות נקי, והכביש והים. העירייה צריכה לעשות מאמצים אדירים שהכל יהיה נקי, ואם לכלכו, לנקות עוד פעם, וכמובן לחנך לניקיון, אבל איכות חיים רוחנית זה עניין התנהגותי. יחס לאחר. אני רוצה שבעיר הזו יגדלו בני אדם, ואשמח אם ישענו על המסורת היהודית המוסרית בהתנהגות, ביחס ובדיבור. זו התוכנית החדשה שתיכנס השנה לבתי הספר ותילחם בעיקר באלימות מילולית".
איפה תהיי בעוד שנה?
"בחינוך, ואם כוונתך לשאול אם 'תשוקתי להיות ראש עיר עברה?', אז התשובה היא לא, אבל אני גם אדם מציאותי. אני יודעת לקרוא סקרים, להסתכל על הסביבה, לא רוצה להכניס אף אחד ללחץ שאני מתכוונת להתמודד נגדו כי זה לא על הפרק כרגע. נכון שיש פניות בלי סוף, אבל כמישהי שעשתה עשרות פעמים בחירות, אני יודעת את המרחק בין דיבור לפתק בקלפי".