במועצת עיריית בת ים יש 25 חברים. מתוכם חמש נשים בלבד. נתון עגום המלמד שעל כל 50 אלף תושבים בעיר יש רק 1.6 נציגות בין נבחרי הציבור, למרות שבבת ים קיים רוב נשי משמעותי באוכלוסייה. לרגל יום האשה יצאנו למצוא את הנשים שמתכננות מהפך: יו"ר סיעת מרצ קטי פיאסצקי־מורג, שהשבוע הכריזה שתתמודד לראשות העירייה, אלה גורביץ שניצבת במקום השני ב'תנועה לאיחוד המטרופולין' וענבל פלאח־יעקב, שטרם שובצה רשמית ברשימות הקיימות, אך צפויה להתמודד.
עניין של סגנון
ליום האשה הבינלאומי שצוין השבוע יש בבת ים משמעות מיוחדת מאחר שמדובר בעיר שקולטת עלייה גדולה מחבר העמים, שם מדובר בחג רשמי. גם כאן היתה השבוע אווירה חגיגית וחנויות הפרחים פרחו. סיבה שנייה היא נתוני הלמ"ס, המלמדים על עיר נשית במיוחד. בסוף 2016 חיו בבת ים 128,904 תושבים, מתוכם 61,361 גברים ו־67,543 נשים. פער משמעותי לכל הדעות. פילוח הגילאים מלמד שלאחר גיל 75 הרוב הופך למוחץ: 7,815 נשים לעומת 5,078 גברים.
מפתיע לגלות שמועצת העירייה לא קרובה לייצג כמותית את היחס בין האוכלוסיות במציאות, שכן רק 20 אחוז מחבריה הן נשים. נתוני חברת המידע העסקי 'CofaceBdi’ מלמדים שככל שדירוג סוציו־אקונומי של עיר נמוך יותר, כך שיעור הנשים במועצת העיר קטן יותר. הממוצע הארצי, אגב, עומד על 15 אחוז בלבד ורק בארבע ערים קיימת נוכחות נשית בשיעור של 47-40 אחוז (גבעתיים, רעננה, כרמיאל ואור יהודה). בכל יתר הערים, הנציגות הנשית עומדת על פחות משליש, בהן גם בת ים.
האם הבחירות הקרובות ישנו את המצב? המפה הפוליטית הנוכחית מלמדת שחוץ ממרצ שבראשה עומדת פיסאצקי־מורג ו'ישראל ביתנו' שבראשה עומדת אירנה גנין, לא צפויה כרגע רשימה נוספת שתתמודד כשבראשה תעמוד אשה.
בנוסף לאלו, חברות כרגע במועצה פרופ' לאה בם (כרגע מספר 2 ברשימתו של אלי יריב), אסתר פרון וריקי נאור (חברות ב'בת ים בראש מורם' שבראשה יוסי בכר, אך טרם ידוע מיקומן ברשימת הסיעה העתידית).
אליהן מתכוונת להצטרף עו"ד ענבל פלאח־יעקב (41), פעילה חברתית מוכרת בציבור הדתי לאומי, שטרם מוקמה סופית באף רשימה, אך מחוזרת על ידי רובן. "אשתף פעולה עם כל מי שרוצה לעסוק בצורכי ציבור באמונה", היא אומרת. "הנהגת העיר חייבת לזכור שבראש ובראשונה היא מחויבת לתושב. הוא מי שבחר לשים את המועמד בראשו והאמונה הזו מחייבת".
למה החלטת להיכנס לפוליטיקה?
"פוליטיקה היא דבר שרוב האנשים תופסים כמסובך, הפכפך ואפילו מושחת, אבל פוליטיקה היא מכשיר שאפשר לעשות בו שימוש לטוב או לרע. אם יותר אנשים ערכיים יבחרו להיכנס לפוליטיקה וישתמשו בכלי החשוב הזה כדי לייצר חברה טובה יותר, אז כולנו נרוויח".
למה לא התחברת לאף מפלגה?
"התלבטתי רבות בשנה האחרונה מה הדרך שבה אוכל להשתלב ולתרום מהידע ומהמרץ שלי. האם יהיה נכון להקים רשימה עצמאית עם אנשים שמאמינים בדרכי ובי? היום אני יודעת שבת ים צריכה מפלגות גדולות וחזקות עם המשכיות והתפתחות. מחד, צריך להיות בהן שילוב של אנשים עם ניסיון.
"מאידך, צריך צעירים רעבים לעשייה, יזמים שרואים עצמם כחלק מכלל ולא רק סולנים. מפלגות שמסוגלות ורוצות לקיים דיון אידיאולוגי, לקבל הכרעות אידיאולוגיות ולפעול לפיהן, כדי שבת ים ותושביה יזכו לקבל עיר עם עבר ועם חזון".
היא מוצאת יתרון גדול בנשים פוליטיקאיות. "כיום כולם, גברים ונשים כאחד, יכולים להצביע ולהעיד שסגנון ניהול ומנהיגות של נשים הוא יותר משתף ובגובה העיניים. נשים יודעות טוב יותר לנהל תהליכי קבלת החלטות דמוקרטיים. הן מתייעצות יותר, שקופות יותר וטובות יותר בתהליכי מו"מ. אני מתכננת להיות האשה שתקום ותגיד 'הנני כאן'".
המסילה לאיחוד?
גם אלה גורביץ, מקום שני בסיעת 'תנועה לאיחוד המטרופולין', מתכננת להיות חלק מההליך הפוליטי. מאחר והיא חברת רשימה עצמאית שהמוטו העיקרי שלה הוא איחוד בין בת ים לבין תל אביב, ימים יגידו אם אכן מדובר במקום ריאלי. במקום הראשון ניצב מקים התנועה עו"ד אבי אריה.
גורביץ, מהנדסת רכבות בהשכלתה ועובדת הייטק בישראל ("כשעליתי לארץ לפני 28 שנה אמרו לי שאין פה רכבות"), לא שואפת לעתיד פוליטי. "אין לי אמביציה להיות חברת מועצה, אלא רצון לתרום ולקדם אג'נדות שחשובות לי", היא אומרת השבוע.
לתנועה הצטרפה לפני כשנתיים בעקבות פרסום בפייסבוק והתברגה במקום מרכזי. "התנועה רואה חשיבות בקידום נשים, אבל המטרה שלי היא רק לשרת את הציבור ולהביא את העיר, שאני חיה בה 28 שנה, למקום טוב יותר. הדרך לעשות את זה לדעתי, היא באמצעות איחוד עם תל אביב. זו ההזדמנות שלנו לשינוי אמתי. את זה אנחנו מתכוונים לקדם, בנוסף לשאר הדברים שחשובים לתושבים כמו ניקיון, חינוך, ארנונה וכו'".
עד כמה חשוב לדעתך שיהיו יותר נשים בפוליטיקה המקומית?
"אני מאוד רחוקה מהגדרות מגדריות. גדלתי וחונכתי להאמין שאני יכולה לעשות הכל, להשיג הכל ולהיות כל מה שאני רוצה בלי קשר להיותי אשה. אני לא חושבת שבגלל שאני אשה מגיעה לי הזדמנות או שיש דברים שגבר יכול לעשות יותר טוב. אני גם לא חושבת שנשים טובות יותר במשהו. עבורי גברים ונשים הם בדיוק אותו דבר. אני לא פוליטיקלי קורקט, אני לא מפחדת לומר את הדעה שלי והלוואי שכולם היו רואים את שני המינים בדיוק אותו דבר כמוני".
המתמודדת הראשונה
בראש רשימת הנשים המשפיעות בעיר נמצאת יו"ר מרצ קטי פיאסצקי־מורג, שהודיעה השבוע על התמודדות לראשות העירייה. היא גם האשה הראשונה שצפויה להתמודד על התפקיד בהיסטוריה של בת ים (קדמה לה אסתר פרון, אך מועמדותה לא הגיעה לשלב הקלפי).
פיאסצקי־מורג (34) מכהנת כחברת מועצת העיר בארבע השנים האחרונות. היא ילידת בת ים, עובדת חברת הייטק ואם לילדה. היא מצפה, סמוך למועד הבחירות, ללידת בתה השנייה.
"אני מאמינה שלתושבי העיר מגיע שינוי אמיתי והנהגה חדשה, בכדי להחזיר את העיר להיות מקור של גאווה", היא מסבירה את ההחלטה להתמודד. "בחרתי להישאר באופוזיציה ולא בדרך הקלה של הצטרפות לקואליציה, מתוך שמירה על העקרונות שאני מביאה עמי. אני יודעת שהתרגלנו אחרת, אבל יושרה, ניקיון כפיים ומינהל תקין הם עדיין משהו שאליו אפשר וצריך לשאוף. אין לי ספק שתושבי העיר רוצים עיר טובה יותר. הגיעה העת להחליף את הנהלת העיר הנוכחית ולאפשר לדור חדש ורעב לקחת את המושכות".
למה לדעתך יש כל כך מעט נשים בפוליטיקה המקומית?
"ראשית, ישנן רשימות שבהגדרתן לא כוללות נשים, כמו ש"ס. שנית, מסלול חייהן של נשים הוא מורכב יותר. החברה מצפה מאתנו גם להיות אמהות ורעיות וגם נשות קריירה. כאשר אשה מכהנת כחברת מועצה בהתנדבות, הדבר מתפרש כמשהו שעשוי להפריע לחיי המשפחה שלה. באופן אישי, מאז שנבחרתי ילדתי את בתי הבכורה ואני נמצאת כעת בהריון השני".
היא לא רואה סתירה בין אמהות לפעילות פוליטית, ומבקרת כל מי שרואה בכך בעיה. "מצחיק אותי ששואלים אותי איך תסתדרי עם ההיריון והלידה ועם ההתמודדות לראשות העיר. אם גבר היה מצפה לילד? גם אותו היו שואלים את אותה השאלה? ככל הנראה שלא. בשנים האחרונות אני מצליחה, עם תמיכה מבן זוגי, לנהל חיי משפחה, לעבוד ולהגיע לשלל ישיבות מועצה ולוועדות, וזאת מתוך רצון לשנות".
לדעתך, נראה בעתיד יותר נשים בפוליטיקה המקומית?
"השנה האחרונה היתה נקודת מפנה בכל הקשור למעמד האשה. קמפיין 'metoo’ חשף את המציאות המכוערת - כמעט כולנו הוטרדנו או הותקפנו מינית. זאת המציאות שלנו. כנשים, אנו מציבות לעצמנו רף גבוה יותר ואנחנו מתמודדות עם לחצים אדירים בחיי היום יום. בכל זאת אנו מצליחות להתגבר על אין ספור מכשולים ולשבור תקרות זכוכית מדי יום. הגיע הזמן שנשים יגיעו לקדמת הבמה הפוליטית, גם במישור המוניציפלי”.
