אלפי ישראלים חובבי כלניות חד־עונתיות ניסו בשבת האחרונה, לשווא, להשיג מקום לארוחת צהריים במסעדות הרב־עונתיות הנמצאות באזור. בצומת יד מרדכי אנשים העזו לחנות במקומות שבימים רגילים הם לא היו עוצרים שם גם תחת מטח קסאמים. ובינתיים, רק כמה קילומטרים משם, באזור התעשייה של אשקלון, הדגלים האדומים של "דרום אדום" שאנשי מסעדת "גליאון" הציבו בפתח המסעדה התנופפו ברוח הקלה ללא תגובה מהקהל שלא בא.
"גליאון". יחס אישי מהשף והמון צ'יפס כפיצוי"גליאון". יחס אישי מהשף והמון צ'יפס כפיצוי
"גליאון". יחס אישי מהשף והמון צ'יפס כפיצוי
(צילום: אשר קשר)
תמהני: דגל שמוצב בפתח מסעדה ואף אחד לא מבחין בו - האם מתנופף בכלל? וזה מביא אותנו לשאלה נוספת, הרבה יותר משמעותית אפילו למקרה דנן: כשגבר מדבר באמצע אזור התעשייה באשקלון ואשתו לא שומעת - האם הוא עדיין טועה? הגבר המדובר, נקרא לו א"ק (בשביל לא לזהות אותו), המשיך לטעון בפני אשתו, למרות שהיא כבר מזמן לא היתה לצידו, שהוא בטוח שכאן אמור להיות הביסטרו של מייק ושרון, שעבר לכאן לפני כחודשיים מקיבוץ גלאון. אז מסתבר שהתשובה לזה היא חיובית. הוא עדיין טועה. אחרי חודש אחד בלבד סגרו מייק ושרון את הביסטרו, שנפתח, כך מתברר, לניסיון בלבד במסעדת "גליאון", וחזרו לקיבוצם - ואילו מסעדת "גליאון" המשיכה להיות המסעדה שהיתה כאן קודם - מסעדת בשרים במבטא דרום אמריקאי.

צ'ה בחוץ

הבלבול שהיה מנת חלקנו בחיפוש אחר המקום רק החריף כשנכנסנו והבנו שאנחנו לא בביסטרו של מייק ושרון, אבל לא לגמרי הבנו איפה כן אנחנו נמצאים. על התפריט, בניגוד לשלט של המסעדה, נקראת המסעדה El Che, ובראשו מתנוססת תמונתו של לוחם החופש הארגנטינאי צ'ה גווארה עם הכיתוב Hasta la victoria siempre (ובעברית: עד הניצחון תמיד).
מי שבא לעשות סדר בבלגן והסביר לנו מה בדיוק קורה היה השף של המסעדה, שהגיע בעצמו לברך את הלקוחות היחידים שישבו במסעדה שלו ולהגיש לנו את מאפה האמפנדס שלנו. השף הסביר לנו כי לכמה לקוחות ממש הפריע שקרא למסעדה שלו על שם מי שעל פי העדויות הוציא להורג כ־500 ממתנגדי המהפכה של קסטרו. "אז שיניתי את השם ל'גליאון'", הוא הסביר, "שהיה שמן של ספינות המפרשים הספרדיות המפורסמות, שגם הפיראטים נהגו להשתמש בהן". אני משער שלמרות הקונטקסט האלים גם כאן, לשם הזה תהיה פחות התנגדות כנראה. הזיכרונות מצ'ה גווארה הרבה יותר טריים וכואבים.
הפתיח: אמפנדסהפתיח: אמפנדס
הפתיח: אמפנדס
(צילום: אשר קשר)
אפרופו טריים, יש משהו מרגיע בסמיכות של מסעדת "גליאון" לחנות הבשרים קארל ברג. לכן אולי כאשר שאלתי על בסיס ניסיון קודם אם יש כל מה שמופיע בתפריט, נעניתי בחיוב ובהנהון נמרץ של הראש של מלצר. אילו רק ידעו פרנסי "גליאון" לשווק את עצמם נכון יותר לתיירי הכלניות, הם היו מצילים משפחות שלמות מרעב ומכאב של הורים מתוסכלים החוזים בילדיהם הקטנים מתייפחים "אבא, המבורגר" ואין ביכולם לעשות דבר בקשר לזה - גם כי החטיפים כבר נגמרו בדרך וגם כי הם לא מודעים לספינת הפיראטים הספרדית שעוגנת באזור התעשייה באשקלון, רק כמה קילומטרים מהם. ספינת פיראטים שבה יכלו הילדים לקבל למשל המבורגר "כמעט כשר" עם בייקון טלה וגבינת צ'דר, או המבורגר ארגנטינאי עם שקדי עגל, או דאבל עם 600 גרם בשר, והם עצמם יכלו לפנק את עצמם בסטייקים מכל הסוגים, נקניקיות וגם פרגיות וחזה עוף, ואפילו דגים וסלטים: ארגנטינאי, קפריסאי וירוק.

זה משהו משהו

אנחנו, שנמצאים בתקופה הזו בחיים שהילדים מתביישים להיראות לצידנו, התחלנו את הארוחה באמפנדס בשר בקר (יש גם צמחוני), שהגיע עם צלוחית צ'ימיצ'ורי טעים. הבשר היה מצוין, מתובל וטעים, אבל הבצק לא היה פריך מספיק עבורי והעלה בי זיכרונות ממאפים ששהו במיקרו.
למנה עיקרית הזמנתי את אחת משתי המנות ששכנו תחת הכותרת "המיוחד של הבית" - שניצל עגל עם ביצת עין וצ'יפס (המיוחד השני, אגב, הוא שניצל עגל נפוליטני עם בייקון, גבינת צ'דר ורוטב ספגטי). לא נהניתי מהעגל שלי והצטערתי שלא הייתי נועז מספיק להזמין את הנפוליטני. השניצל הגיע קר, ועם דגש מוגזם על הציפוי שלו ופחות על הבשר. שכבת הבשר היתה כל כך דקה לדעתי שאפשר היה לראות דרכה. גם ביצת העין לא ממש היתה לעניין. מלבד העובדה שגם היא היתה קרה, לא יכולתי ליהנות כהרגלי מלנעוץ לה מזלג בעין ולראות את הנוזל הצהוב ניגר כמי נהר - זו היתה ביצת עין שהפכו על מנת שתתבשל, והיא כבר לא תינגר לאף מקום אף פעם.
אשתי, נאמנה למוצאה, הזמינה קבב רומני. הקבב היה טוב, טעים והזכיר את המקור באווריריותו. אבל היא התעגמה קלות, כי למרות שביקשה שיעשו לה את הצ'יפס שחום הוא הוגש לה בצהוב בהיר. בהיר מאוד אפילו. אגב, הוגש לנו המון צ'יפס, כי הגעת המנות העיקריות התעכבה משום מה, ובטח לא בגלל לחץ.
אז בשבת הבאה, כשאתם נוסעים עם הילדים לראות כלניות, יש לכם אלטרנטיבה ראויה לעצור ולהשביע את רעבונכם. נכון, זה לא מקום משהו, אבל לפחות לא תיאלצו לעמוד בתור, וגם זה משהו.
מראה מקום:
"גליאון", מרכז הפנינים, רחוב הפנינים 1, אשקלון
שעות פעילות: מדי יום בין 12:00 ל־24:00
פסקול: מוזיקת הפיראטים של הזמר הקולומביאני חואנס
תג מחיר: צמד אמפנדס - 24 שקל, קבב רומני - 68 שקל, שניצל עגל - 72 שקל, חצי סטלה - 32 שקל, קולה - עשרה שקלים; סך הכל: 208 שקל
פרסום ראשוני: 07:46 , 08.03.20