השפית: מיכל אפשטיין
מסעדות איתן היא מזוהה: Eats (שינקין ושדרות בן גוריון)
מה הספקת לאכול מהבוקר?
"עדיין לא אכלתי כלום. עכשיו אני עם הקפה. בדרך כלל אני לא אוכלת ארוחת בוקר כי הבקרים שלי נראים כמו הוריקן עם הילדים ועם העסקים. הדבר הראשון שאני מכניסה לפה זה קפה כשאני מגיעה לעבודה".
ומה במקרר?
"סביר להניח שאני מאוד אאכזב כי אענה לקלישאה של הסנדלר הולך יחף. יש לי במקרר הרבה אוכל לילדים, את המעדנים שלהם, את השניצלים שלהם, תמיד יהיה חלב שקדים כי עתי שלי אוכל בכל בוקר חלב שקדים עם צ'יריוס ונור אחותו עושה כל דבר שעתי עושה. לצערי, אדווה בת זוגי ואני לא נהנות יותר מדי מאוכל בבית בגלל העומס".
יש דברים שאת לא אוכלת?
"בגדול אני אוכלת הכל. לא דברים חריגים כמו שנותנים נגיד בריאליטי של המרוץ למיליון כמו עיניים, כן? אני גם לא עפה על חלקי פנים. אחר כך יש גם את העניין של מה שאני מרשה לעצמי לאכול ומה לא, כי בכל זאת אני ספורטאית. אז בואי נגיד שאם אני אוכל כל מה שבא לי - אלוהים ישמור".
מה את הכי אוהבת לאכול?
"אני ממש אוהבת אוכל מנחם ופחמימות מבחינתי זה עילוי, אבל יש פה יחסי שנאה אהבה. במלוח אלה יהיו בורקסים או משהו כזה שמן וטוב. עד לפני כמה שנים הייתי אומרת שאני תמיד אעדיף מלוח, אבל דווקא השנה גיליתי מחדש את השוקולד".
למה בחרת בתחום?
"לא גדלתי בבית של סירים, אבל כן בבית שמאוד מאוד אוהב אוכל. שיחקתי כדורסל מקצועי במשך 20 שנה, הייתי בנבחרת ישראל, למדתי בקולג' בארצות הברית במשך ארבע שנים ודווקא כשחזרתי לתל אביב התחלתי לארח ונורא אהבתי את זה. נורא נהניתי לבשל ולאפות לכולם. אפילו התחיל מן דיבור כזה על 'הארוחות השוות' שאני מכינה.
קראו גם:
באחד הקיצים נסעתי לחווה באירלנד למשך שלושה חודשים. כל מה שעושים שם זה לגדל דברים כמו ירקות, עשבי תיבול וכו' ואז נכנסים למטבח לבשל אותם.
שם התאהבתי באוכל ובחומרי גלם. מבחינתי, באירלנד, בגיל 30, זאת הייתה הפעם הראשונה שבאמת טעמתי ביצה".
לאן הקורונה לקחה אותך מבחינה יצירתית?
"בהתחלה אמרתי לאדווה שכל יום אכין משהו שלא הספקתי לעשות, אבל מציאות לחוד וחלומות לחוד. התחלתי לעשות סטרטר ללחם מחמצת שגידלתי, אבל כל היום היינו סביב התחזוק של הבית ועם הילדים כדי שלא ישתגעו. הרגשתי שהעולם סוגר עליי. המחמצת שלי לא שרדה.
מה שכן נולד מהקורונה זה בעצם שירות משלוחי האון ליין ממסעדת Eats. ניסיתי להבין מה אני צריכה עם שני ילדים והרים של כביסות, והבנתי שהייתי רוצה לפתוח את המקרר ושהילדים שלי יאכלו משהו מזין וטוב ובריא - ומשם זה נולד.
אמרתי גם: 'או.קיי, זה חייב להיות סופר מנחם', כי עכשיו אנשים מחפשים נחמה. הכנסנו למשל את הבננה פודינג ותבשילים נורא כיפיים כמו קובה סלק מפורק שמורכב ממרק סלק עם קציצות בקר ובצקניות של סלק. מק אנד צ'יז עם שלושה סוגי גבינות - שאני גדלתי עליו בבית האמריקאי שלי ועוגות בקומות שתמיד חלמתי שיהיו, תפריט שונה משל המסעדות שמבוסס על ירקות וטיפול מדויק בחומרי גלם".
למה את הכי מתגעגעת בסצנה?
"אני מתגעגעת לחופש לבחור. לקלילות הזאת שהייתה, ללהגיד: 'יאללה, אני הולכת להתפנק עכשיו על הבר או באיזו מסעדה כיפית'. לאכול משהו נורא טעים, לשתות איזה דרינק כיפי. אני מאוד אוהבת לשבת במסעדות, על ברים. זה נראה עכשיו כאילו יש כבר אור בקצה המנהרה".
מה המנה הכי שווה שהכנת לאחרונה?
"זאת מנה שהכנתי די במקרה. לקחתי דג לברק שלם ופילטתי אותו מבפנים, ממש כמו שלוקחים ומפלטים עוף. הוצאתי ממש את כל העצמות ואדרה ואז מילאתי אותו. עכשיו זאת העונה של השום הירוק הטרי אז מילאתי אותו בתפוחי אדמה ובשום ירוק. זה יצא וואוו. ככל הנראה אכניס את המנה הזאת לתפריט הפסח שלי".
פרגני למתחרה:
"יובל בן נריה ומסעדת טאיזו, שזאת מסעדה שאהובה עליי. אני ממש ממש אוהבת אוכל אסייתי ואני לא כל כך מבשלת אותו. גם לבית תאילנדי אני נורא מתגעגעת".
ומה לקינוח?
"בשנה הבאה סביר להניח שנפתח מקום נוסף בדרום תל אביב. המטרה שלנו היא לגדול וגם ליצור אירועים בטייק אוויי. המרכז שלנו היה בית חנה במרכז תל אביב, גדלנו לשינקין ולא נלך מהפלנטה הזאת בלי שיהיה לנו מקום בניו יורק".
