ים של אהבה. במרווח שבין גלי הים התיכון לחולות הזהובים, מתגלה קהילה מיוחדת של אנשים שחייהם שזורים בים. יהודה (לינו), מיכאל (מישמיש), סיגל, בריג'יט וארז – חמישה גיבורים מקומיים מבת ים, חולון וראשון לציון – חולקים אהבה עמוקה למרחב הכחול, אהבה שמעניקה משמעות, אנרגיה וחברות לחייהם.
יהודה (לינו) חגי. 5:15 הוא על החוף
גם בגיל 76, יהודה (לינו) חגי מבת ים (כיום מחולון) הוא ההוכחה החיה לכך שהגיל הוא רק מספר. כל בוקר, ללא יוצא מן הכלל, בשעה 05:15, לינו כבר על החוף: "לא משנה אם זה חורף או קיץ, מלחמה או טילים", הוא אומר בחיוך, "אני עושה הליכה ארוכה מחוף סי פאלאס ועד לגבעת עלייה וחוזר".
אולי יעניין אתכם:
אחרי ההליכה, סביבות 06:15, מצטרפים אליו כ-12-15 חברים קבועים לטבילה משותפת בים. "בקיץ אנחנו שוהים 45 דקות, ובחורף קצת פחות, בכל זאת, קר", הוא צוחק. לאחר מכן, כולם נפגשים בבית הקפה בחוף קלדרון, לפרלמנט בוקר של פוליטיקה ו"כל מיני שטויות". לינו, שניהל מרפאות בקופת חולים כללית במשך 41 שנים ואף שימש כמבקר מרפאות בחולון ובבת ים, ממשיך כיום לנהוג במונית "לא בשביל הפרנסה, אלא כדי להעביר כמה שעות". בנו הוא מציל בבת ים כבר 32 שנה, מה שמוכיח שהאהבה לים עוברת אצלם בגנים.
מיכאל (מישמיש) בורא. לוחם הגלים
מיכאל (מישמיש) בורא, בן 70 מבת ים, הוא פנסיונר ש"אף אחד לא מאמין" לגילו. מישמיש, שעבד במחלקת התקשורת של בנק הפועלים, מתגורר במרכז בת ים ולו שלושה ילדים ושישה נכדים. אהבתו הגדולה היא הים, ובמיוחד חוף הסלע. בקיץ הוא מגיע בשעה 08:30, ובחורף בשעה 10:00, ויוצא לשחייה מאתגרת של לפחות שני קילומטרים בעומק הים, בדרך כלל בסגנון פרפר: "אני לא שוחה עם חליפה", הוא מדגיש, "אבל גם עכשיו בקיץ, 29 מעלות – כשאתה שוחה פרפר – זה מרגיש כאילו אתה בסאונה".
מישמיש אינו פוחד ממדוזות, למרות העקיצות הרבות, אך מזהיר מפני גלים נשברים. "הסיפור הוא איפה הגל מתפוצץ או נשבר – ומזה צריך להיזהר הכי הרבה". הוא חושש שטיפול לא נכון בחול של חוף הסלע עלול לגרום לסחף שיעלים את החוף האהוב ביותר בת ים.
סיגל בנד. יוגה על הסאפ
סיגל בנד, בת 57, ילידת בת ים ותושבת ראשון לציון, מגלמת את הרוח הצעירה והאנרגטית של הים. היא מדריכת סאפ ויוגה בים, ואחר הצהריים קוסמטיקאית: "אני לא צעירה, אבל מרגישה צעירה", היא מצהירה. בכל בוקר בשעה 07:00, סיגל מגיעה לחוף מועדון הגלישה בראשון לציון כדי להעביר שיעורי יוגה בים ושיעורי סאפ, כולל שיעורים ייחודיים של יוגה על סאפ: "זה די מאתגר, כי בראשון לציון אין שוברי גלים כמו בתל אביב, ולכן הים חזק".
היא מלמדת את תלמידיה, שמגיעים מגיל 18 ועד 80, לא רק איך לגלוש, אלא גם איך להבין את הים.
סיגל מגיעה לים בכל ימות השנה, מצוידת בחליפות מתאימות לחורף וביגוד מגן למדוזות. אהבתה לגלישה לקחה אותה כבר כמה פעמים לסרי לנקה לגלישת גלים מקצועית: "הילדים מתים על זה שיש להם אמא צעירה ומלאת אנרגיה", היא אומרת בגאווה.
בריג'יט מזרחי. מכורה לאקסטרים
בריג'יט מזרחי, בת 56 מראשון לציון, היא חברתה הטובה של סיגל למעלה מ-20 שנה. לפני כשש-שבע שנים, סיגל שכנעה אותה ללמוד סאפ ויוגה סאפ, ומאז בריג'יט התמכרה. "אני מרגישה צעירה לנצח, ולמספר אין משמעות עבורי", היא אומרת.
בריג'יט, שמנהלת סניף של מרפאה מאוחדת בנס ציונה, היא חובבת אקסטרים מושבעת: היא עושה סקי בחורף וצניחה חופשית. "אם אתה צעיר בנפש, הכל זורם", היא מסבירה. היא מודה שללמוד סאפ היה קשה בהתחלה, "אבל ברגע שיודעים, כבר יש אהבה ומתמכרים". עבורה, כניסה עם סאפ לים היא חוויה בלתי רגילה: "מי שלא נכנס עם סאפ לים לא מבין את המשמעות של הרקע, הנוף, אתה מול שמים וים".
למרות עבודתה התובענית, היא מקפידה להגיע לים כמה פעמים בשבוע, בדרך כלל מוקדם בבוקר לפני שהשמש הופכת ליוקדת.
ארז אלי. בגלל החבר'ה
ארז אלי, בן 50 מראשון לציון, מנכ"ל אשכול רשויות סורק דרומי, מוצא בים את המקום לחברות, ספורט וחיבור. לפחות שלוש פעמים בשבוע, באופן קבוע, הוא קובע עם חברים להליכה ארוכה של כ-12 קילומטר מראשון לציון ועד תל אביב ובחזרה: "תמיד קובע עם חברים – זה מאוד חשוב עבורי", הוא מדגיש. ההליכה, שעוברת דרך בת ים ומרכז פרס לשלום, מסתיימת תמיד עם קפה או משהו קר ושחייה בים. בדרך כלל הם נפגשים ב-07:00 בבוקר, והמפגש הופך ל"פרלמנט" של כחמישה-שישה חברים, שמסכמים את השבוע, מדברים וצוחקים.
"אני מאמין כל הזמן להיות בחברה, לישון פחות ולעשות ספורט – זה מה שגורם לי לחייך, נותן לי להרגיש בריא", אומר ארז. הוא מגיע לים לאורך כל השנה, ומציין שאחרי שעתיים של פעילות "אני זכאי למקלחת ולאכול. ממש הרגשה מדהימה שעושים את זה עם חברים".
