פרדס חנה-כרכור הפכה אבן שואבת לבליינים קולינריים בשנים האחרונות. עכשיו המושבה מוסיפה לעצמה אטרקציה קולינרית חדשה: דור כהן (30) ושותפו אור דוייב (30), התחילו למכור בבוטיק האוכל שלהם, "המזווה", חגבים ומוצרי חגבים.
המקום קיים כבר תשע שנים והיה הראשון שהביא לפריפריה מוצרי מזון ייחודיים, שבעבר ניתן היה להשיג רק באזור המרכז.
"המזווה", לדברי כהן, הוא הראשון בארץ למכור חגבים ומוצרי חגבים נלווים. "התחלנו כמעשנה קטנה וכמקום לממכר דליקטסים של כמהין ופסטות מיוחדות שפעם היה אפשר להשיג רק בחו"ל", הוא מספר. "אחרי כשנתיים פתחנו את בוטיק עם 170 סוגי גבינות מהארץ ומהעולם. בבוטיק הגבינות אין לנו כשרות, ובבוטיק הבשרים יש כשרות.
קראו גם:
אחרי הגבינות הגיע תורו של ה"פוד טראק". "גם בזה היינו בין הראשונים עוד לפני שזה הפך לטרנד מגניב", אומר כהן. "עשינו אירועים ואירחנו שפים כמו יוסי שטרית, רושפלד ואחרים. בכלל, יש לנו תחושה שכל מה שאנחנו עושים הופך אחר כך לטרנד".
בתקופת הקורונה פתחו אתר און ליין שמוכר את הדליקטסים שלהם ובעקבות הביקוש, נפתחו סניפים בהרצליה, בנתניה, ברחובות ולפני ארבעה חודשים נפתח גם סניף באמסטרדם.
יש לכם רקע קולינרי?
"יש לנו זיקה לאוכל. אור בא מהמטבח האיטלקי, היו לו פיצריות בעבר והוא ניהל פיצריות. אני באתי מתחום הבשר. הייתי בין הראשונים בארץ שהביא לכאן מעשנות. הדרך הקולינרית שלנו תמיד הלכה במקביל עם הדרך העסקית.
"אנחנו לומדים כל הזמן ונוסעים להשתלמויות בעולם. לפני חודש למדנו משהו חדש שנקרא 'פוד טק', שזה ההיי טק של המזון. שם ראינו את החגבים, והבנו שמעבר לזה שהחגב כשר ומתקופת התנ"ך, ושזה היה המזון של בני ישראל, יש לו סגולות בריאותיות שחבל על הזמן. החגבים עשירים בסיבים תזונתיים, מעצימים טעמים ועשירים בחלבון.
"החלטנו להביא חגבים ומוצרים על בסיס חגבים כשהמטרה הסופית שלנו והחזון הוא להצליח ביחד עם חברת 'חרגול טק', לפתח מוצרי בשר שמכילים אבקת חגבים".
חגבים נחשבים למזון עתידי וידידותי לכדור הארץ: "האתגר שעליו אנו עמלים כיום הוא לשלב את זה עם בשר, ככה שנוריד את כמות הבשר במוצר, מבלי לפגוע בערכים תזונתיים ובטעם", מסביר כהן.
"גם קרניבורים כמוני מבינים שבשר זה לא טוב לכדור הארץ. מנגד, אני לא רוצה להכניס לגוף סויה מהונדסת שזה מה שמוכרים היום. ואז הגיעו החגבים שהם גם בריאים מאד וגם פרווה, למרות שהם מן החי. זה נקרא 'כשר פרווה', זה מאוד בריא, וסופח נוזלים. שימוש בחגבים במוצרי בשר, יכול להפחית את כמות הבשר וגם להוריד את צריכת הבשר ב-15 אחוז. ברור מה תהיה התרומה לכדור הארץ. זה העתיד. יש בחיה המוזרה הזו ערך מוסף לעולם. אנחנו בשלבי הפיתוח. אין עדיין מוצרי בשר שמכילים חגבים".
חשבתם שתהיה הצלחה כזו גדולה לחגבים?
"לא חשבנו שתהיה פתיחות, אבל בפועל יש ביקוש ובאזז מטורף. רוב הלקוחות הם דווקא לא מפרדס חנה. הגיע למשל מישהו מעפולה לרכוש חמש חבילות כי הוא מכיר את זה כמעדן מבית אבא. בתימן ובמרוקו אכלו חגבים חופשי. לא האמנו שיהיה ביקוש, הבאנו את זה יותר כדריסת רגל, כסוג של חשיפה של המוצר שבשלב הבא שלו נייצר מוצרים מחגב".
להיות ראשונים
כהן מספר כי מנעד התגובות שהוא מקבל נע בין, "איכס זה איום ונורא, הורדת לי את החשק לחיות" ועד "מגניב דווקא": "גם אצלי הביס הראשון שנתתי לא היה וואו. זה מחשיד טיפה, זה הארד קור לאכול את החגב כמו שהוא עם הכנפיים והמחושים. אבל הרעיון הוא לא לאכול אותו ככה, אלא בעזרת החלבון הבריא שלו. אנחנו שמחים וגאים להיות הראשונים שעושים את זה בארץ".
אילו מוצרים יש היום מחגבים?
"יש קמח חגבים, ויש אבקות חלבון בטעם וניל ובטעם שוקו שמיועדות לאחרי אימון ספורט. אנחנו מקווים שבשבוע הבא נקבל את סוכריות הגומי שהן 40 אחוז חגב. זה בוודאי יהיה יותר בריא מדובון גומי רגיל שקונים כממתק. ובעתיד יהיו מוצרים נוספים שעל פיתוחם שוקדים בימים אלו".
למי שסקרן לגבי הטעם, מתאר כהן: "כל אחד טועם את זה אחרת: אני הרגשתי פטריות, השותף שלי הרגיש קקאו, העובדים שלנו הגדירו כגרעיני חמנייה, ויש גם טעמים של אדמה. מספרים, ואני לא יודע אם זו פרשנות נכונה, שבתקופת התנ"ך, כשהביאו את החרגול, כל אחד דמיין אותו בטעם אחר, מי שדמיין סטייק, החרגול קיבל טעם של סטייק. אולי זה גם מה שקורה כאן. החגב נמכר כמיובש וזה מאוד קריספי, כמו צ'יפס".
במשפחות שלכם עשו הזמנה גדולה של חגבים לשבת?
"ממש לא. התחרפנו מזה לגמרי ולא בקטע טוב", הוא צוחק.