אורטל (שם בדוי) הגיעה לקליניקה עם רצון חלקי. אביה עודד אותה ודחף אותה ללכת לטיפול.
אורטל סיפרה לאביה שהיא מפחדת נורא מפני הגיוס הממשמש ובא, אבל היה ברור שזה לא רק זה, ושהחשש מפני הצבא קשור גם לאובדן הקשה שחוותה:
לפני כחודשיים נחתה על המשפחה הבשורה המרה: אמה של אורטל, שנדבקה בקורונה, נפטרה במפתיע והותירה את אורטל, אביה ושני אחיה המומים ואבלים.
נפגשנו בסך הכל פעמיים, ואורטל התקשתה לשתף אותי בעיבוד הרגשי שקשור למות אמה.
קראו גם:
היא חשה שאינה מסוגלת להמשיך את הטיפול שמכביד עליה. היא הייתה מוצפת רגשית עד כדי כך שלא הצליחה לישון בלילות ולא רצתה לצאת מהבית. היא סיפרה לי שהיא רוצה לישון הרבה, מתקשרת עם מעט אנשים, בעיקר דרך הווטסאפ, וסובלת מהתקפי עצבים לא מווסתים בנושאים שונים בבית.
כל אלה הביאו אותה לרצות לסיים את הטיפול הרבה לפני שהוא התחיל באופן ממשי, עוד לפני שנוצר ממש קשר של אמון ותחושת ביטחון.
כשנפרדנו חשבתי לעצמי כמה קשה לבנות אמון כשאין אמון בעולם. זה בעצם מה שחשה אורטל כלפי היקום שהמית את אמה במפתיע והעלים אותה מחייה.
2 צפייה בגלריה
יש אנשים שחווים משבר, זקוקים מאוד לטיפול – אבל לא מסוגלים להתמסר אליו ולהמשיך בו
(צילום: shutterstock)
אורטל מייצגת מקרים דומים של אנשים שחווים משבר, זקוקים מאוד לטיפול – אבל לא מסוגלים להתמסר אליו ולהמשיך בו. למרות שהבינה שהיא זקוקה לעזרה בעיבוד האבל המורכב, בעיקר עתה, כשהיא עומדת בפני התחלה חדשה ומאתגרת בחייה, אורטל בחרה שלא.
עם כל הרצון הטוב של המטפל, הוא כמובן לא יכול "להכריח" מטופל להישאר בתהליך. אדם שמבקש לעשות שינוי בחייו ולעבור טיפול, צריך להגיע בלב שלם. אם באמצע הדרך הוא מחליט לפרוש ולסיים את התהליך בטרם זמנו, אין למטפל שום דרך לעשות את זה במקומו.
במקרים כמו של אורטל אני נוהגת לתת למטופל את האמון המלא בבחירה שלו, שמה שהוא עושה נכון עבורו.
לשכנע אדם שהחליט לסיים טיפול שכדאי לו בכל זאת, שהוא חייב, שייגרם לו נזק ושאר נימוקים כאלה ואחרים, יגרמו יותר נזק לעתיד וייצרו תגובת התנגדות שתיזכר גם בעתיד.
כדי שלא יקרה מצב כזה, עדיף לברר את מהות הרצון לסיום הטיפול ולאפשר פרידה מכובדת, עם אפשרות לחזור לטיפול בעתיד.
חשוב לדעת שהמערכת הצה"לית מאפשרת לכל חייל שחש מצוקה עם גיוסו לפנות לקב"ן. צה"ל מגלה רגישות גבוהה לחיילים שבני משפחותיהם נפטרו מקורונה.
חלקם מרגישים אשמה על ההדבקה, או שלא הספיקו להיפרד, ומערך בריאות הנפש מאפשר להם לעבד את האבל הפתאומי באמצעות תהליך טיפולי המותאם לנסיבות המיוחדות.
אני צופה ומתרשמת שגם אורטל עוד תחזור לתהליך הטיפולי כשתהיה בשלה וחזקה יותר לעבד את הטראומה והאובדן.
מאיה שטיין, רס"ן (במיל'), קב"נית (קצינת בריאות נפש), עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית מוסמכת, מטפלת במתבגרים ובהכנתם לגיוס לצה"ל. 052-3388957
