גלי הקורונה נעלמו לעת עתה ונראה שחזרנו לשגרה, אך חלק גדול מאתנו עדיין מתמודד עם גלי ההדף של המגיפה.
הסגר, הבידוד החברתי ואי הוודאות הכלכלית הובילו לעלייה גדולה של מקרי חרדה. על פי הערכות משרד הבריאות, בגל השני חלה עלייה משמעותית בפניות לקבלת שירות במרפאות בריאות הנפש לילדים ומבוגרים. כיום, מתברר, אנחנו בשיאה של מגיפה חדשה: מגיפת בריאות הנפש, ובראשה החרדה והדיכאון. כמעט כל אחד מכיר בן משפחה או חבר שסבל או סובל מהתקפי חרדה.
קראו גם:
אני פוגשת אותם בקליניקה, והתקפי החרדה שלהם מתבטאים באופנים שונים: יש כאלו המדווחים על סימפטומים גופניים כמו חולשה ברגליים, רעידות בגוף, דפיקות לב מואצות, קפיצות בשינה, זיעה בכפות הידיים ויובש בפה. אחרים מדווחים על סחרחורות ופחד להיכנס למקומות הומים כמו קניון או אפילו לסופרמרקט עמוס באנשים.
לאור המחסור בפסיכולוגים ובמטפלים בתחום בריאות הנפש, הרשויות מתקשות היום לתת מענה למספר הגבוה של הפונים לעזרה. בנוסף, מטופלים שזקוקים לעזרה נפשית לא ממהרים לפנות לקבלת טיפול פסיכיאטרי ורבים מעדיפים לנסות את הדרך האלטרנטיבית. לדעתי היא עדיפה, משום שהיא מציעה הסתכלות הוליסטית למציאת הגורם לחרדה - וטיפול מותאם אישית.
הטיפול האלטרנטיבי בחרדה כולל הרכבי צמחים הפועלים על מערכת העצבים לרבות צמחים אדפטוגנים ותזונה נוגדת חרדה.
חלופה טבעית זו היא שלב מקדים וחשוב לפני מתן תרופות פסיכיאטריות (כמו פריזמה, ציפרלקס ותרופות נוספות ממשפחת ה-SSRI).
יש מקרים שבהם ניתן למנוע לקיחת תרופות פסיכיאטריות, והחלופה הטבעית נעדרת תופעות לוואי. הורים השוהים מספיק שעות עם ילדיהם יכולים להעריך נכונה את עוצמת החרדה שחווים ילדיהם ולקבל החלטה (וממילא העומס על מערכת הבריאות בימי פוסט הקורונה מחייב המתנה של חודשים ארוכים).
נכון להיום אין בדיקות דם המאשרות מצב של חרדה או דיכאון. האבחון נעשה לאחר שיחה עם הגורם המטפל, ולאחריו מותאמת התרופה הפסיכיאטרית (הכרוכה בתופעות לוואי, ביניהן השמנה, הפרעות שינה, מיגרנה, ירידה בחשק מיני ועוד).
תרופות נוגדות חרדה מסוג SSRI מתחילות להשפיע רק אחרי 14 עד 21 יום, פרק זמן שטוב שינוצל למתן הזדמנות לחלופה הבריאה, הכוללת שינוי תזונתי, הרכבי צמחים ייעודיים, תוספי תזונה, יוגה, מיינדפולנס ועוד.
הרפואה הטבעית מוכיחה שמעבר לתזונה צמחונית (ברובה) לצד דגים מפחית משמעותית את התקפי החרדה.
התזונה כוללת מזונות המכילים ויטמיני B: דגנים מלאים (אורז מלא, שיבולת שועל, קינואה, גריסים וכד'), קטניות (עדשים, שעועית וכד'), ירקות (ירקות ירוקים עליים, נבטים, ירקות שורש וכד'), פירות (תפוחים, אגסים, פפאיה וכד') ושמרי בירה. ויטמיני B חיוניים לשמירה על בריאות מערכות הגוף בכלל ומערכת העצבים בפרט.
מומלץ להגביר צריכת ירקות ופירות עשירים בנוירוטרנסמיטורים אשר ישמשו מקור טבעי לסרטונין, מלטונין וטריפטופן.
מזונות עשירים בסרטונין: אננס, בננה, קיווי, שזיפים ועגבניות.
מזונות עשירים במלטונין: חרדל.
מזונות עשירים בטריפטופן: קטניות (חומוס, סויה, עדשים, אפונה), דגנים מלאים, אורז וקינואה, פירות כמו פפאיה, תמרים ובננות, אגוזים וזרעים ובעיקר שומשום, גרעיני חמנייה וגרעיני דלעת ומוצרים מהחי כמו גבינות, בשר, דגים וביצים.
מזונות עשירים באומגה 3: דגי ים (סרדינים, סלמון, פורל). בשל איכות הדגים בארץ, המלצתי היא לצרוך אומגה 3 ממקור צמחי (זרעי פשתן, זרעי צ'יה, שמן זית ואגוזי מלך ושקדים טבעיים ללא קלייה), שתורמת לתפקוד אופטימלי של מערכת העצבים ומפחיתה ייצור הורמונים מעוררי דלקת.
מנגד, נפחית במזונות ובמשקאות המגבירים את הפרשת הורמון הקורטיזול, המחמירה מצבי חרדה.
קפאין: הימנעו או הפחיתו. הוא מצוי בתה, קפה, משקאות ממריצים, משקאות ממותקים ושוקולד.
משקאות אלכוהוליים: האלכוהול פוגע באיכות השינה ומונע ספיגה של ויטמיני Bהחיוניים לתפקוד תקין של מערכת העצבים.
פחמימות פשוטות וקמח לבן גורמים לעלייה וירידה מהירה ברמת הסוכר בדם, המביאה לשחרור אדרנלין ונור-אדרנלין, הממריצים את מערכת העצבים הסימפטטית וגורמים לחוסר איזון עצבי.
הימנעו ממזונות המכילים שומן רווי (בשר בקר, מזון מתועש, מרגרינה, חמאה) וממזונות אלרגניים (תירס, חיטה, חלב ומוצריו, בוטנים, חומרים משמרים וצבעי מאכל), שנמצא קשר בינם לבין תסמינים פסיכולוגיים, ביניהם חרדה.
למרות הראייה הנטורופתית והדגש על צריכה של מרכיבים ישירות מהמזון, במצבי סטרס וחרדה, ספיגת הוויטמינים והנוטריינטים מהמזון עלולה ללקות בחסר. לכן יש לתגבר בתוספי תזונה איכותיים ממקור טבעי (לא סינטטיים) בעלי זמינות ביולוגית גבוהה, ביניהם:
ויטמיני B - שחיוניים בייצור המוליכים העצביים במוח
וִיטמין C - נוֹגד חִמצון שנמצא חסר באנשים הסובלים מחרדה
ויטמין D3 - אחראי לוויסות משק הסידן בגוף, שקשור לתפקוד תקין של מערכת העצבים.
מגנזיום וסידן – מינרלים המסייעים להרפיית שרירים, להרגעה ולתפקוד תקין של המערכת העצבית. משפיעים על מוליכים עצביים ותורמים להעברה תקינה של דחפים עצביים.
פלורת המעי –מחקרים מצביעים על התפקיד של חיידקי המעי בוויסות הפעילות המוחית באמצעות ציר המעי-מוח, כאשר חוסר איזון בחיידקי המעי נמצא קשור בתסמינים כמו חרדה. תוסף פרוביוטיקה איכותי ומזונות מתוססים כמו חמוצים וקפיר תורמים משמעותית לאוכלוסיית מעי חיידקים מאוזנת.
תזונה ים תיכונית הכוללת עושר של חומצת שומן אומגה 3 ( שמן זית, דגים), חומצה אלפא ליפואית לצד צריכת מגוון של ירקות עליים ירוקים פירות, אגוזים וזרעים, דגנים וקטניות והקפדה על תזמון קבוע של ארוחות עם ערך גליקמי נמוך תורמים משמעותית להפחתת בתסמיני חרדה.
הרכיבים הצמחיים הנמצאים בכמות גובהה במרכיבי התזונה הים תיכונית או התזונה האנטי דלקתית שאף היא מומלצת במצבי חרדה כוללים: כורכום, זעפרן, סויה, תה ירוק, קוורצטין, רזברטרול המצוי ביין אדום ופיטוכימיקלים נוספים.
שמנים אתריים לטיפול בחרדה: קיים מגוון של שמנים היכולים לסייע הן במצבים אקוטיים והן למניעה.
בין השמנים האתריים לטיפול בחרדה: שמן לבונה המחזק את מערכת העצבים ומרגיע את הנפש, טוב לטיפול במצבי דיכאון, חרדה, מתח ופחדים.
במהלך התקף החרדה טוב להריח את השמן. לבנדר מרגיע את הגוף והנפש, מרומם ועוזר לצאת מחרדה וממתח, משכך כאבים ומשרה שינה. שמן מליסה מרגיע, יעיל מאוד לשימוש במצבים של חרדות, מתח, חוסר שקט פנימי, פחדים או עצבנות והפרעות שינה.
מדיטציה, יוגה, פעילות גופנית, ותרגול מיינדפולנס הינם כלים מוכחים שנמצאו יעילים הן בהפחתת חרדה והן בהפחתת דיכאון. מומלץ לשלבם ככלי טיפולי נוסף.
אתי לוין נטורופתית N.D, הרבליסטית קלינית Cl.H,
052-6086016 [email protected]