"לפני שנתיים אבא שלי, דוד, עבר דום לב במקום העבודה. הוא היה אדם בריא בן 64", מספרת ליהי קורין.
"לצערי ברגע ההתמוטטות מישהו הניח לידו דפיברילטור, אך המכשיר לא חובר עד להגעת צוותי ההצלה. עבור אבא שלי, הדקות הללו היו קריטיות והוא נותר עם נזק נוירולוגי קבוע".
דפיברילטור הוא מכשיר המיועד להסדיר בעיה של התכווצויות לא סדירות של שריר הלב (פרפור) על-ידי הנחת שתי אלקטרודות על החזה ומתן הלם חשמלי ללב. "המחשבה, 'למה היה ליד אבא מכשיר והוא לא חובר?', ממשיכה להדהד בי", אומרת קורין. "עם הזמן הבנתי שהתשובה נעוצה ככל הנראה בחסם פסיכולוגי ושנדרש שינוי תודעתי עמוק אצל כולנו בנוגע לשימוש במכשיר".
קראו גם:
בעקבות המקרה הפרטי שלה הקימה קורין יחד עם אחיה וקבוצת חברים טובים את המיזם החברתי "שמים לב", שלקח על עצמו את המשימה: שכל אחד ואחת ידע שבכוחו להציל חיים.
מרכז השלטון המקומי, מפעל הפיס, האיגוד הקרדיולוגי, מגן דוד אדום, אפליקציית "איפה דפי?" ועמותות עזרה ראשונה נוספות בישראל יצאו יחד בקמפיין הסברה, במטרה להעלות את המודעות לקיומם של דפיברילטורים במרחב הציבורי והדרכה על האופן שבו ניתן להשתמש בהם על מנת להציל חיים.
יום השיא של הקמפיין - יום המודעות הארצי ברחבי הארץ - יתקיים ביום שלישי הקרוב, 22 במרץ. במהלכו יוקמו מעל 100 עמדות העלאת מודעות מצפון ועד דרום: צוותי רפואה ומתנדבים ידריכו את האזרחים, בשאיפה לעודד אחריות אישית בקרב הציבור לזיהוי ונקיטת פעולה במקרה של דום לב בקהילה ובמרחב הציבורי.
ההדרכות תכלולנה מוכנות למקרה של דום לב בסביבתנו הקרובה, הכרת המפעם (דפיברילטור) הקרוב, זיהוי אירוע דום לב, חיוג למוקד 101 והבאת הדפיברילטור ללא השתהות - כל זאת למען קיצור הזמן מרגע דום הלב ועד מתן מכת החשמל מצילת החיים.
כ-100 רשויות מקומיות ברחבי הארץ נרתמו למאמץ ועוד מאות גופים, בהם צה"ל, משטרת ישראל, נציבות שירות המדינה, איחוד הצלה, רכבת ישראל, בתי החולים וקופות החולים, קבוצת עזריאלי, קניוני עופר, מתחמי G, כלל תנועות הנוער, האגודות הסטודנטיאליות, עשרות חדרי כושר ועוד.
המיזם "שמים לב" פועל בשיתוף "איפה דפי?" - פלטפורמה למיפוי דפיברילטורים חברתית, כוללת אפליקציית מובייל ואתר אינטרנט לאיתור הדפיברילטור הקרוב ביותר מהמחשב או מהטלפון. המידע שנאסף נמצא תחת רישיון פתוח ופועל באופן התנדבותי, חינמי וללא מטרות רווח. המידע מסונכרן למערכת השליטה והבקרה של מד"א במוקד החירום 101.
במדינת ישראל מדווחים כ-8,000 מקרי מוות בשנה כתוצאה מדום לב, מתוכם כ-50% מתרחשים מחוץ לכותלי בתי החולים. זוהי סיבת המוות השנייה בשכיחותה במדינה.
ב- 2008 חוקק "חוק הדפיברילטורים" במרחב הציבורי וכיום מוצבים ברחבי ישראל אלפי מכשירים. למרות זאת המודעות הציבורית לפשטות השימוש במכשיר נמוכה ומספר השימושים בשנה עומד על עשרות בודדות. אחוז השרידות בישראל במקרה של דום לב בקהילה עומד על 6% בלבד, מספר הנמוך משמעותית מהממוצע העולמי (ממוצע ה-OECD עומד על כ-10%, ובחלק מהמדינות המפותחות מגיע עד כ-21%).
באירוע של דום לב, מפסיק ליבו של אדם לפעום באופן סדיר וכתוצאה מכך זרימת הדם והחמצן לאיברי הגוף נפסקת. הדרך היחידה להשבת קצב הלב היא באמצעות מכת חשמל, כאשר הגורם הקריטי בקביעת השרידות של אדם הינו מהירות קבלת הטיפול - בכל דקה הסיכוי להשיב את קצב הלב לקצב תקין יורד בכ-10%, כך שלמעשה יש לנו דקות ספורות בלבד לתת לאדם מכת חשמל. מחקרים מראים כי לאחר 4 דקות עשוי להתחיל נזק מוחי עקב חוסר זרימת חמצן למוח.
נוכח קריטיות הזמן, נמצא כי עובר אורח יעיל פי 2 מצוותי ההצלה והוא החולייה הראשונה בשרשרת הצלת החיים עד להגעת הפרמדיקים למקום.
