ימי הקורונה מפגישים אותנו עם שפע של סימני שאלה ועם חוסר ודאות, שלא נראה שיעזוב בקרוב.
אחד הפחדים הגדולים של בני האנוש הוא מפני אי הידיעה. המוח האנושי תמיד מעדיף סיבתיות ושיטתיות.
קראו גם:
2 צפייה בגלריה
התמודדות עם חוסר ודאות
התמודדות עם חוסר ודאות
התמודדות עם חוסר ודאות
(צילום: shutterstock)
"לימדו אותנו שכאוס הוא רע, וסדר הוא טוב", אומרת פריידי מרגלית, מייסדת שיטת המטאיזם ומנהלת קהילת מרחב מודעות. "חונכנו לחפש את היציבות, הקביעות והסדר ולהתנצל על כל רגע של מנוחה או בטלה. אלא שבפועל, העולם נברא בכאוס, וכל מהותו היא התפתחות אל מול משברים ומינוף מצבים שאינם ודאיים".
מרגלית (40), גדלה בבית חרדי בירושלים, השתייכה לחסידות גור ועסקה בתחום הנדל"ן בחו"ל. מותו של אחיה הקטן בגיל 14 היה עבורה אירוע מכונן ששימש כנקודת מפנה משמעותית.
פריידי ובת הזוג שלה, אלימור הניג, חיות אמנם בשני בתים נפרדים (מתוך אג'נדה ושמירה על הספייס) אך מגדלות ביחד את שלושת ילדיהן ופועלות להעברת התפישה לתלמידים המבקשים לחקור את התודעה.
2 צפייה בגלריה
פריידי מרגלית. "להתרגל לאי הוודאות"
פריידי מרגלית. "להתרגל לאי הוודאות"
פריידי מרגלית. "להתרגל לאי הוודאות"
( צילום: מילי צילום והשראה)
העצות של מרגלית להתמודדות עם חוסר ודאות:
תתפרקו. כן, זה בסדר להישבר לפעמים, כי אין בנייה בלי הרס. הכל מתפרק בימים אלה באופן מואץ מבית ומחוץ, בתוכנו ובסביבתנו. סמכו על כך שהמבנים שמתפרקים כנראה כבר מזמן לא משרתים אותנו. ההתפרקות הכפויה מאלצת אותנו לדייק את עצמנו ולהתקדם לשלב ההתפתחות הבא – אל משהו חדש ומשודרג.
תתכנסו. זה הזמן לעצור את שטף החיים, לצרוך כמה שפחות תוכן מבחוץ (חדשות, חדשות ועוד חדשות) ולהעביר את הפוקוס פנימה באופן שיחזק אותנו. איך? במדיטציה, הליכה, כתיבת בוקר, מוזיקה, בישול, אפייה, צפייה בסדרה אהובה או כל דבר שמחבר אתכם לעצמכם. ככל שנשקיע בפיתוח השקט הפנימי, הסנטר שלנו יהיה חזק ויציב גם כשבחוץ האדמה בוערת.
תתמקדו. המציאות מבלבלת, הכל משתנה ומתפרק וזה ללא ספק מלחיץ ומפחיד, אבל איזו ברירה יש לנו? זה יקרה כך או אחרת. הכוח שלנו הוא בבחירת הפוקוס. מכירים את משל הזבוב והדבורה? הזבוב, גם אם יהיה בשדה שושנים, תמיד יחפש אחר הזבל והלכלוך, ואילו הדבורה, גם אם תיקלע להר הזבל, תמיד תתור אחר צוף הפרחים ומתיקות החיים. במה אתם בוחרים להתמקד? בטוב או ברע? מה אתם בוחרים להיות - זבובים או דבורים?
תתפקסו. חוסר הוודאות הוא תמיד לגבי משהו עלום שאולי יקרה בעתיד, הוא לא כאן עכשיו. במילים אחרות: אתם מפחדים ממשהו שלא קרה ואולי גם לא יקרה. הפחד הזה הוא אבי כל הסכנות שעשויות להגיע בעקבותיו. כרגע, כאן ועכשיו, הכל בסדר. אתם חיים ונושמים. כל עוד התודעה שלכם תטייל במחוזות עתידיים, אתם עלולים בקלות להיסחף לסרטי אימה. אז כשאתם תופסים את עצמכם נגנבים למחשבות נודדות שהופכות לתסריטים דרמטיים, מיד חזרו לרגע הזה. לכאן ועכשיו. תרגלו נשימה שתמיד מחזירה לרגע, וקרקעו את עצמכם באמצעות בישול, עבודה בגינה, משחק עם הילדים או כל דבר שמחבר אתכם לרגע הזה.
תשקיעו. המשאבים היקרים ביותר הם האנרגיה, הזמן והכוח שלכם. אל תבזבזו אותם בניסיונות לשנות את העולם, השקיעו אותם בצורה חכמה והתמקדו בעצמכם. בימים אלה יותר מתמיד אנחנו זקוקים לכל משאב אנרגטי ואין לנו את הפריבילגיה לרוקן ולהתיש את עצמנו. במקום להתעסק בקורונה, בממשלה או בהגבלות, קחו אחריות על העולם הפנימי שלכם.
"בשורה התחתונה", מסכמת מרגלית, "אי הוודאות כאן ואנחנו צריכים להתרגל אליה, ואט אט ללמוד לגלוש על גליה. ממש כמו גולש בעין הסערה, שלא נבהל מהגל אלא מחכה לו בהתרגשות ובציפייה. ככל שנתעורר לכוח האמיתי שלנו, נוכל לחוש יציבות וחוזק גם בעין הסערה".