בזמן שההתנגדות לסגר נוסף בשיאה, בבית חולים וולפסון אוגרים כוחות ונערכים דווקא לגל השלישי של הקורונה. בכירי מערך הרפואה של בית החולים מתריעים כי הירידה בתחלואה הסתיימה, שהמיטות הריקות בבתי החולים הן אשליה זמנית וכי הגל הבא עלול להיות המסוכן מכולם. "אם הגל השלישי יהיה כמו הקודם, לא בטוח שנהיה מסוגלים לעמוד בו", אומרים שם.
1 צפייה בגלריה
ד"ר מנחמני, ד"ר מאירסון, ד"ר שופן וד"ר רוזמן. "רואים את העלייה בתחלואה מדי יום"
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם >>>
אין טיפת סבלנות
ד"ר זיו רוזמן הוא רופא בכיר במחלקת טיפול נמרץ כללי ומנהל מערכת החייאה בבית חולים וולפסון, בין היתר הוא גם ממונה על מערך ההחייאה במחלקת קורונה. למרות שבימים אלו המחלקה רגועה, ד"ר רוזמן לא מוצא שקט. "זה נכון שבימים אלו יש הפוגה אבל זאת הקורונה, היא מרימה את הראש אחרי שבועיים-שלושה. מרגע שהסגר הסתיים התחיל שעון חול ועלייה בתחלואה היא עניין של זמן, אנחנו כבר רואים את זה בנתוני בדיקות הקורונה שהולכים ועולים מיום ליום".
אז מה הפתרון? סגר קבוע?
"ממש לא. סגר זה סוג של רמאות, חושבים שהתחלואה ירדה אבל למעשה כורתים את הרגל בגלל פצע. צריך הגבלות אחרות וכמובן חיסונים, אבל עד אז זה המצב. עם זאת, לצערי אנחנו לא לומדים לחכות בשקט, בכל שלב אנחנו מצפים לראות תוצאות מיידיות ואין לנו טיפת סבלנות. עבר רק שבוע מאז מפתיחת הקניונים וכבר כולם חוגגים את ההצלחה".
למה ציפית?
"אני מבין את הצורך של אנשים, בעלי עסקים הגיעו לפת לחם והסגר קשה לכולם, אבל לפני שנכנסנו לסגר השני היינו על סף קריסה, ממש באפיסת כוחות. מעולם לא חשתי כזאת תשישות כמו שהרגשתי בגל השני. לא היה לנו במחלקה רגע של שקט והרי ברור לכולם שיש שחיקה. יש בי פחד גדול שהמצב הזה יחזור על עצמו. אני לא בטוח שאנחנו מסוגלים לעמוד בגל נוסף. במחלקות רגילות, כולל קורונה, יש סבב מסוים, אבל בטיפול נמרץ אין מחליפים. יש מחסור חמור ברופאי טיפול נמרץ והקורונה הציפה את זה. כולם חששו שיהיה חסר ציוד או מכונות הנשמה, אבל בפועל גילינו שמה שבאמת חסר זה כוח אדם".
מהי המשמעות הקריטית של זה בשטח?
"עם כל הכבוד לכל הרופאים המצוינים בכל המחלקות, לא כל רופא יודע כיצד להנשים כל חולה. חולי קורונה מונשמים הם אתגר גדול והייתי שמח שיהיה לי עוד צוות להתמודד איתם, אבל זה לא המצב, אנחנו תמיד צריכים לתעדף. לא רחוק היום שניאלץ לא לטפל בבחור צעיר כי אין מספיק כוח אדם".
כיצד נראית היום מחלקת טיפול נמרץ?
"היום יחסית רגוע, לכן אנחנו מתמקדים במחלקות אחרות כדי לצפות מי החולים שעלולים להגיע אלינו. אבל הסטרס עדיין קיים. אם פעם כשמצב של חולה הידרדר כולם רצו, היום כבר אין ריצה, עוצרים ומתמגנים וזה לוקח זמן. כל תכנון הלו"ז שונה כדי לצמצם את מספר הפעמים שנחשפים לחולה. כבר אי־אפשר להיכנס כל 20 דקות סתם כדי לבדוק מה קורה. יש גם את עניין המשפחות, לרבים מהמונשמים יש בני משפחה בבידוד או חולים בעצמם, בכל יום מפנים זמן לשיחות טלפון. זה חבל הצלה עבורם, יושב בביתו אדם בן 60 חולה קורונה ואשתו כאן מונשמת והוא סומך עלי בעיניים עצומות שאתן לה את הטיפול הטוב ביותר. אני חייב לו לפחות שיחת עדכון אחת ביום".
תמיד היה לחוץ במחלקת טיפול נמרץ.
"נכון. בזמנו היה שיח בין כל רופאי טיפול הנמרץ בארץ אם אנחנו באמת על סף קריסה. אני מניח שיש הבדל בין הצפון, שם קשה יותר, לבין המרכז. אבל אני לא מצפה שבתקופה כזאת ננוח על זרי דפנה, ברור שנעבוד קשה, אני רק מצפה ממקבלי ההחלטות לא לתת לזה להידרדר יותר כמו שהיינו לפני הסגר השני".
המספרים מדאיגים
אחד המשתנים הבולטים בהיערכות לקראת הגל השני, היתה מחלת השפעת. השילוב שלה עם הקורונה יצר מצג כמעט אפוקליפטי. "זאת באמת היתה התחזית הראשונה שלנו", אומר מנהל מחלקת הקורונה בוולפסון, ד"ר דורון מנחמי, "הנחנו שהשילוב בין שפעת לקורונה יהיה קטסטרופה כי אי־אפשר להבדיל ביניהן, אך המצב שונה".
תסביר.
"בניגוד לעבר, יותר אנשים התחסנו השנה נגד שפעת, פחות מסתובבים בחוץ, המסגרות סגורות וכולם עם מסכות, לכן אנחנו צופים שהשנה תהיה ירידה בשפעת ביחס לשנה שעברה. תוצאות כאלו כבר רואים בצד השני של כדור הארץ, שם כבר מתקרבים לקיץ. עם זאת, בכל הנוגע לקורונה, בימים אלו מספר החולים הולך ועולה ואנחנו צריכים להיות מוכנים לזה ולא להירדם בשמירה".
אתה חושב שישנה שאננות?
"בבית החולים אני רואה אנשים עם מסכות אבל כשאני יוצא החוצה אני מתאפק לא להעיר, אנשים מתקהלים, לא עוטים מסכות ולא באמת מבינים שיש לזה השלכות. נשלם ביוקר על הזלזול הזה".
ובכל זאת, אנחנו כבר חודש בתוך החורף ואצלכם הפוגה.
"למרות שבמיון יותר רגוע שאר המחלקות מלאות", מסביר ד"ר אנדריי שופן מהמחלקה לרופאה דחופה. "כבר בימים האחרונים עלו מספר הפונים למיון אז תוצאות סיום הסגר כבר נראות בחדרי המיון. ברמה האישית, גם לנו הצוותים קשה להיכנס לרגיעה, אין מסעדות, אין חדרי כושר, אין חופשות, רובנו בנוהל קבוע של עבודה ובית. עם זאת, בית חולים וולפסון ערוך ומוכן לכל תרחיש. יש ניסיון ויש יותר ידע וגם את הימים האלו אנחנו מנצלים להרבה הדרכות, תרגולים ודיונים על שיפור נוהלי העבודה כדי שנגיע לגל הבא טובים יותר".
"אכן, דרך העבודה השתנתה", אומרת גילה מאירסון, מנהלת המחלקה לרפואה דחופה ילדים (מיון). "כיום אנחנו עובדים בחלוקה לשתי מחלקות, נשימתי ורגיל, יש המון עניין של תמרון בניהם. ישנם גם הרבה חששות מצד מטופלים שחוששים להיכנס למיון ילדים נשימתי, כי הם מפחדים להידבק, אך אנחנו משתדלים להרגיע. בנוסף, יש גם תחושת צפיפות גדולה אצלנו כי מלכתחילה יש לנו איזור שהוא יחסית קטן. בתחילת הקורונה ראינו אנשים רבים שחוששים לפנות למיון, לשמחתנו זה התמתן".
מה צפוי לנו החורף?
"בכל חורף יש עלייה חדה במחלת ילדים, אבל בחורף הזה מגיעים למיון רק ילדים ממש חולים. מבחינתנו, החורף בראשיתו. מי יודע, אולי המסכות יסייעו להוריד את מספר הנדבקים במחלות זיהומיות".
הראשונים להתחסן
השבוע התפרסם בכלי התקשורת כי משלוח החיסונים הראשון ינחת בישראל בימים הקרובים. עבור הצוותים בוולפסון מדובר בחדשות טובות, אם כי החשש הוא שנהירה אל מתחמי החיסונים תהיה קטנה בשל החשש מתופעות לוואי. "אני ומרבית הצוות שלי מוכנים להיות המודל הראשון של צוות רפואי שלם שיקבל אותו", מצהיר ד"ר מנחמי, וד"ר רוזמן לא מהסס להצטרף: "מבחינתי, אני הראשון".
ובכל זאת, החשש קיים.
רוזמן: "תראי, לאלה שטוענים שמכניסים לכולנו משדר של 5G אין לי מה לענות. עם זאת אני כן רוצה להתייחס לנושא מהירות אישור החיסון. מי שמכיר את המערכת מבין איפה קיצצו בזמן וזה לא בתהליכי הבטיחות. לא הייתי ממהר לקחת את החיסון הבריטי או הרוסי, אבל כשמדובר בחיסון שצפוי להגיע לארץ ואושר על ידי ה־FDA אני משוכנע שאנחנו מקבלים חיסון שעבר את כל הבדיקות הנדרשות".
גם את המשפחה שלך תשמח לחסן?
רוזמן: "בוודאי. יש לנו במחלקה רופא שהחלים מקורונה ואחרי חצי שנה פיתח תסחיף ריאתי. יש לקורונה הרבה השפעות קשות וכמובן שבכל חיסון יש סיכון אבל אי־אפשר להשוות את הסיכויים בין פגיעה מחיסון לבין פגיעה מקורונה, שהוא הרבה יותר גבוה".
