שיעור גיאוגרפיה על מצוק מעל הים, לימודי ביולוגיה במעבדות הסימולציה הרפואית בטכנודע, לימודי חקר החלל בפלנטריום, ובין לבין – בפארק. אלה חלק מהחוויות הממתינות השנה לתלמידים בחדרה.
בעיר פיתחו בקיץ האחרון את מודל חדרה לחינוך, לאחר שראש העירייה צביקה גנדלמן הנחה את מנהלי האגפים ששנת הלימודים הבאה היא משימה עירונית. את היוזמה מובילה ד"ר אסנת ספורטה, סמנכ"ל העירייה וראש מינהל חברה וקהילה, ולצידה שלומי דהן, מנהל אגף החינוך.
הרעיון הוא לייצר מרחבי למידה המגייסים את כל משאבי העיר לטובת חוויית לימוד אחרת. "בדקנו איך משפרים את הלמידה מרחוק", אומרת ספורטה, "והופתענו כשבני הנוער ביקשו דווקא למידה מקרוב.
"הקמנו צוות היגוי עירוני, מיפינו את מוסדות הציבור ואתרי הטבע ופיתחנו אפליקציה, המאפשרת למנהלי בתי הספר לקבל תמונה עדכנית בכל רגע נתון ולהזמין מקום. השקענו ארבעה מיליון שקלים במודל כולו. מרחבי הלמידה ניתנים בחינם ובכל מקרה איננו מתערבים בהחלטות המנהלים.
"לכל מרחב יש אפיון משלו", מוסיפה ספורטה. "במתנ"סים יש שולחנות וכיסאות. במרחבים המוצלים בחווה החקלאית תתקיים למידה של מנהיגות סביבתית וקיימות באמצעות סמארטפונים. בבית הספר לאמנויות הבמה ילמדו משחק מול מצלמה וכתיבה יוצרת. בשמורת תל גדור יעסקו בחקר החי והצומח. במוזיאון החאן ההיסטורי ילמדו לימודי חברה ואזרחות ויתמודדו עם דילמות חברתיות בימינו ובימיה הראשונים של העיר. בקונסרבטוריון ילמדו להפעיל אולפן רדיו, לרבות עריכת תוכן, עריכה מוזיקלית, הפקה, סאונד וקריינות. בסטודיו למחול ילמדו תזונה, אורח חיים בריא, עיצוב תלבושות ואביזרים. ובטכנודע ילמדו אנטומיה של המוח, כימיה של המזון, בישול מולקולרי ורפואת חלל.
"החוכמה היא לא ללכת לחורשה ולהביא כיסא, שולחן ולוח מחיק, אלא לראות מה מזמן כל מקום. כל מנהל החליט מה מתאים לו ללמד ואיפה, ואנחנו רק השלמנו את הצרכים על פי בקשתם. החוזק של המודל הוא ששותפים לו כל הגורמים בעיר, מה שנותן תחושה שגם דברים טובים יצאו מהקורונה הזאת".
לעוף על היזמות
אצל מתן סולומון, תלמיד בתיכון מיתר בגני תקווה, הכל התחיל עם מעט זמן פנוי שנותר לו בעקבות פרישתו ממועצת התלמידים. הוא הציע לבית הספר להנפיק כרטיס תלמיד דמוי כרטיס אשראי, שיעניק הטבות בעסקים המקומיים. אתר אינטרנט מיוחד שבנו התלמידים לשם כך ריכז את שמות העסקים וההטבות. סולומון גייס שותף, איתמר רובין, ובחופש הגדול שבין כיתה י"א ל־י"ב השניים נפגשו עם מנהלי מסעדות, חתמו על הסכמים וגייסו תלמידים שיסייעו לעצב, להדפיס ולשווק. "למדנו איך כותבים הסכם", הוא אומר "איך מדברים עם בתי דפוס ואיך עובדים עם קבלות מול מנהל חשבונות. כל אלה נותנים המון ביטחון עצמי. בית הספר הבהיר לנו שאם הרעיון מספיק טוב לדעתנו אנחנו יכולים לעוף עליו, והם יתנו לנו את הכלים להצליח".
איזה בילויים כלולים בכרטיס?
"מה שמעניין תלמידי תיכון: מקומות אוכל, קצת קוסמטיקאיות, חדרי כושר. מכל בית עסק קיבלנו הנחה, תפריטים מיוחדים או דילים המיועדים רק לנו. בהמשך הכשרנו צוות חדש שהפעיל את היוזמה, עם תלמידים שיודעים איך להציג את עצמם ואת היוזמה בפני בעלי עסקים, לעמוד על שלהם, לחתום על הסכמים ולנהל את הפרויקט. זה לא נעשה כדי לקבל נקודות או ציון אלא לצורך למידה נטו".
מיתר הוא תיכון יישובי של 300 תלמידים, שהציב לעצמו כמטרה לעודד אקטיביות של תלמידים, יזמות ומנהיגות. את העשייה מובילים קרן רז־נצר, מנהלת בית הספר, והצוות החברתי הקהילתי של התיכון. "חשוב לנו שהאחריות תהיה של התלמידים, וגם הקרדיט", אומרת הילה אהרוני, רכזת הפעילות החברתית. "קיימנו האקתון יזמויות, שתלמידים הובילו והשתתפו בו יחד עם אנשי הקהילה, ובכל שנה יש קפיצת מדרגה נוספת: שעות היזמות והמנהיגות הפכו החל מהשנה לחלק ממערכת השעות ויפעלו כשעות מקוונות של למידה מרחוק. פרויקט כרטיס התלמיד התחיל מהרעיון של מתן והפך למשהו שמובילה קבוצה שלמה בבית הספר. פרויקט נוסף, של איסוף משחקים עבור ילדים בבתי חולים ומשפחות מצוקה, זוכה אף הוא לליווי של רכזת המעורבות החברתית, המחנכים ומחלקת הנוער, אבל בסופו של דבר, התלמידים עושים את הדברים בעצמם.
"לצד תעודת הבגרות, התלמידים צריכים להתנסות ולגלות את כוחם, לכן הם מוצאים דלת פתוחה לכל רעיון, ויחד אנחנו מחפשים דרך להוציא אותו אל הפועל, כולל סיוע בתקציב. היזמות מאפשרת להם להתנסות בכישורים שלא תמיד זוכים לפתח בגיל 17, וכמובן שדרושה כאן תעוזה".
"היום המיזם שלנו כולל 11 עסקים", אומר יונתן כהן, התלמיד שמוביל השנה את הפרויקט. "יחד עם הצוות אנחנו מגדירים אג'נדה, מתמודדים עם הצלחות וכישלונות ולומדים להיות יזמים, אנשי מכירות ואנשי שיווק".
המתמטיקה של כיפת ברזל
מה הקשר בין מתמטיקה והחיים האמיתיים? ואיך חברות הייטק משתמשות במתמטיקה לפיתוח יישומים ששינו את פני העולם? אלה הן רק שתיים מבין השאלות שעלו במכינת הקיץ המקוונות לבוגרי כיתה ט', שילמדו השנה בתיכון 5 יחידות מתמטיקה. המכינה, שהציעה לתלמידים מכל רחבי הארץ חוויית למידה אחרת במתמטיקה שימושית, הצליחה לסחוף 2,000 בני נוער, שהצטרפו לפרויקט החדשני שפותח על ידי מרכז השלטון המקומי וקרן טראמפ לחינוך.
"חיפשנו פרויקטים לקדם על רקע הריק שנוצר השנה בגלל הקורונה", אומר רם סידיס, משנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי, "חשבנו על יוזמה המיועדת לבוגרי כיתות ט', בשלב הקריטי שלפני המעבר לתיכון. בני הנוער קיבלו במשך שבועיים מערך שיעורים של הפקולטה להוראת מדעים בטכניון. הם למדו איך ביישומים ופיתוחים כדוגמת כיפת ברזל של רפאל, החישוב המתמטי הבסיסי הוא בעצם הפרבולה שלומדים בכיתות ח' ו־ט', ואיך הבסיס לחישובי המרחק בין מכוניות במובילאי הוא דמיון משולשים, שגם זו מתמטיקה שמוכרת להם. השעה הראשונה בכל יום חשפה איך השתמשו במתמטיקה של תיכון בפיתוחים ויישומים של חברות הייטק. השעה השנייה כללה הרצאות מיוחדות ל"מתמטיטק", שהעבירו מנהלים בכירים בחברות ישראליות כמו מובילאי, גוגל ו־ויקס, ונתנו הצצה אל עולם ההייטק, אל מתקפות סייבר בצ'ק פוינט ואיך עובדת בינה מלאכותית בגוגל. בנוסף, היו אתגרים וחידות של המרכז הישראלי למצוינות.
"הלימוד ניתן בחינם, על פלטפורמת מייקרוסופט טים. מדובר בעניין פורץ דרך, מכיוון שבפעם הראשונה הוקם ממשק לימודי חד־פעמי על בסיס פלטפורמה קיימת. לשם כך הכשרנו 35 כיתות, בכל כיתה למדו 30 תלמידים והייתה גם קבוצת דוברי ערבית. סטודנטים למדעים מדויקים עם ניסיון בהדרכה שהכשרנו לשם כך, העבירו את החומר בצורה חווייתית ושילבו בו אפילו תחרויות".
מקפצה אל האושר
ד"ר לילא עבאס, מנהלת בית הספר השש־שנתי "עתיד" פקיעין, ממש לא הופתעה כששמעה ש־470 תלמידיה מובילים את טבלת אחוזי הזכאות לבגרות בארץ, עם 98.7%. כששואלים אותה מה הסוד, היא חוזרת ארבע שנים אחורה, כשהגיעה לנהל את בית הספר וחשה שחסרה לה הקרבה וההקשבה לתלמידים. "בכל הנאומים והשיחות האישיות שידרתי להם יחס חם ומחזק, בונה אמון", היא אומרת. "אמרתי שאני כאן בשבילם, שאני רוצה שיהיו אזרחים גאים במדינת ישראל. בהתחלה היה קשה לקבל אותי עם הגישה הזאת, אבל לא ויתרתי ולא נבהלתי. אני מקבלת את פני התלמידים בכל בוקר בשער בית הספר ומשוחחת עם כולם ויחד עם המורים שינינו את האקלים החינוכי. בהדרגה ראינו שהילדים יותר ממושמעים, האלימות פחתה והם מגיעים ללמוד מתוך הנאה".
את תוכניות הלימוד מתאימים בעתיד פקיעין אישית לתחומי העניין של התלמידים: אחרי מיפוי ראשוני שבו נבדקים התחביבים של כל ילד, כל אחד מוכוון אל המקצועות שבהם יצליח. חלקם משתתפים בתוכנית "קדם עתידים" לילדים מצטיינים ובתוכנית "סטארט" בשיתוף צ'ק פוינט, המצמצמת פערים ומעודדת הצלחה.
גם הישאם בדר, מנהל תיכון שש־שנתי חורפיש, שבו לומדים 700 תלמידים, לא הופתע מההישג: 97.1% זכאות לבגרות, שנבעו משינוי דרכי עבודה וחשיבה ומחדשנות ויזמות. "קודם כל גיבשנו צוות ייחודי ומצטיין", הוא אומר. "לרבים מהמורים יש תואר שני, וכולם יודעים שהם צריכים ליזום, להתמודד בתחרויות ולקחת את התלמידים גבוה. בחרנו בסלוגן 'להצטיין זו בחירה' ואנו מחנכים לחיים. הכנסנו פרויקטים ביזמות וחדשנות, הוספנו מגמות לימוד טכנולוגיות יוקרתיות, ביוטכנולוגיה והנדסת תוכנה, והתוצאות לא איחרו לבוא ביחד עם הזכיות בפרסים. החזון שלנו הוא 'המקיף חורפיש הוא ביתך ומקפצתך לאושר'".
"התלמידים מבקשים שיאתגרו אותם"
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי: "הקורונה היא דוגמה מצוינת למצב שנדרשנו להסתגל אליו ולהתאים את המערכת כולה סביבו. היא האיצה תהליכים שהיה לוקח שנים ליישם ועימתה אותנו עם מציאות חדשה. גילינו מרחבי למידה חדשים, גילינו ששילוב תכנים מעולם היזמות וההייטק בלמידה מגביר מעורבות ובעיקר גילינו שהתלמידים מבקשים שיאתגרו אותם. זה מה שמכוון אותנו ונעשה את כל ההתאמות בשנה הזו כדי להצליח".
הפרויקט בשיתוף מרכז השלטון המקומי
