את פני הבאים למרפאת מחלימי הקורונה בבית חולים וולפסון מקדמות יצירות אמנות המציגות את הטבע החופשי. היצירות, שהושאלו לבית החולים על ידי אספן האמנות יגאל אהובי, נועדו לשמח את המחלימים. בעלי החיים בטבע נראים שם שלווים וחופשיים – ממש בניגוד למחלימים שחשבו שהרע מאחוריהם, ואז גילו שהקושי רק התחיל.
קראו גם:
המרפאה המיועדת למחלימי קורונה נפתחה ממש בימים אלה. כבר בשלב מוקדם של התפשטות הווירוס היה ברור שזו עומדת להיות תקופה מאתגרת, אך ככל שיותר אנשים חלו והחלימו, גילו הרופאים שגם כשהווירוס עוזב את הגוף והמטופלים כבר לא מדבקים, השלכות הקורונה ממשיכות לדבוק בהם.
על בסיס המידע הזה, ולאור פניות רבות שקיבלו, החליטו בבית חולים וולפסון לפתוח מרפאה שייעודה הוא טיפול באנשים שהחלימו מהקורונה אך לא מהשלכותיה.
המחלה עברה, ההשלכות נשארו
מזל טוב מירזיבב (42) ומספר בני משפחתה נדבקו בקורונה, בניהם גם אביה, ראובן קוסייב (89), שהגיע לטיפול נמרץ ומצבו הוגדר קשה. אחרי שלושה שבועות בטיפול נמרץ קורונה הוא התאושש והועבר לחלקה פנימית, אך גם כשהחלים, השלכות המחלה לא הרפו.
"אני עם אבא בבית החולים ומטפלת בו, אבל אני בעצמי לא במיטבי", מספרת מירזיבב. "הייתי מרותקת למיטה במשך שבועיים ואני עדיין מרגישה חולשה, עייפות וכאבי שרירים. גם הזיכרון שלי ממש נפגע. לפעמים אני מנהלת עם אדם שיחת טלפון ותוך כדי דיבור מנסה להיזכר על מה אנחנו מדברים, הריכוז פתאום נעלם. גם אבי זקוק לשיקום רב, היתה לו דמנציה קלה שהחמירה ויש לו בעיות בריאותיות רבות מאז הקורונה. אנשים לא מבינים את ההשלכות של המחלה. גם אמא שלי, שחלתה והחלימה, עדיין סובלת מקושי בנשימה. בבית החולים קיבלנו טיפול מדהים והמעבר למרפאה למחלימי קורונה נשמע לי מאוד טבעי. כולנו זקוקים להמשך טיפול. למרות שאנחנו כבר לא חולים בקורונה, הנוכחות שלה בחיינו בהחלט מורגשת".
לא מצליחים לחזור לשגרה
אל הדגל נקראה ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בוולפסון, שהיתה מהראשונים להנחות את צוותי בית החולים כיצד להתמודד עם הקורונה. היום היא מנהלת את המרפאה החדשה.
ד"ר יסמין מאור: "מדובר במחלה מפחידה שמלווה בבידוד ובבהלה, לכן חייבים לקחת בחשבון את המטען הרגשי וההשלכות על תחושות החולה. קורונה היא מחלה מטלטלת וקשה וכדי שאדם יבריא חייבים להתייחס לגוף ולנפש שלו"
"המחלקה קמה מתוך צורך שהגיע מהמטופלים שבאופן רשמי החלימו אבל לא הצליחו לשוב לבריאות מלאה", מסבירה ד"ר מאור. "אנחנו לא מדברים על החודשים הראשונים, כי כל אדם שחלה - בקורונה או בכל מחלה קשה אחרת - זקוק לזמן התאוששות. אבל במקרה של הקורונה גילינו שגם מטופלים שלא היו במצב קשה מתקשים לשוב לשגרה. זה קורה גם אחרי שלושה חודשים – משך זמן שבו כבר היינו מצפים לראות התאוששות טובה יותר".
כיצד ניתן לסייע לאדם שהחלים מקורונה אבל נשאר חולה?
"אחת השאלות החשובות היא עד כמה ההשלכות הפיכות ואילו השפעות עלולות להישאר עם המטופל. הסיבה לכך היא שמדובר במחלה חדשה. אין לנו מחלים שחלה לפני יותר משנה, לכן אנחנו לומדים הכל תוך כדי תהליך. המטרה היא שהמרפאה תהיה מולטי־דיסציפלינארית, כי מגוון הבעיות רחב: מבעיות נשימה דרך בעיות קרדיולוגיות ועד בעיות זיכרון".
ממד נוסף שאליו מתייחסת ד"ר מאור הוא ההיבט הרגשי שמלווה את חולי הקורונה: "אנחנו גם לא יודעים כמה מהתלונות הן אורגניות, כי משהו לא בסדר ברמה הפיזיולוגית, וכמה מהן מגיעות ממקום רגשי או נפשי. כרופאים אנחנו זוכרים שמדובר במחלה חדשה ומפחידה, שמלווה בבידוד ובבהלה רבה, לכן חייבים לקחת בחשבון שיש פה גם מטען רגשי ויש לו השלכות על הנושא הרפואי ועל תחושותיו של החולה. קורונה היא מחלה מטלטלת וקשה וכדי שאדם יהיה בריא חייבים להתייחס לגוף ולנפש שלו".
הכל נשבר במשפחה
נראה כי הפן הפסיכולוגי והרגשי מלווה את צוותי הקורונה בבית החולים וולפסון בכל צעד ושעל. מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית בשירות הסוציולוגי, זהבית שפיצר, התגייסה גם היא לפעילות המרפאה החדשה.
ד"ר מרגריטה משבי: "אחת המטופלות שלנו, בת 30 ובריאה לחלוטין, נדבקה בקורונה בחודש מרץ ועד היום מתמודדת עם דפיקות לב ופגיעה קשה באחת הריאות שלה. לצערי קשה לי להאמין שהיא אי פעם תשוב להיות כפי שהיתה או תחלים לחלוטין"
"מן היום הראשון אנחנו מלווים את חולי הקורונה בשתי המחלקות הקיימות", היא אומרת. "יש המון חולים והמון מטופלים קשים ולאחרונה גם המון מטופלים צעירים. מערך התמיכה שלנו כולל את המטופל אבל גם את משפחתו. הפעילות הרבה במחלקות הקורונה מעידה עד כמה טיפול ההמשך במרפאת המחלימים יהיה חשוב".
מדוע דווקא הקורונה כל כך מקושרת להיבט הנפשי?
"כי במקרה הזה יש בידוד בין המטופל לבין משפחתו, שלרוב נמצאים בבידוד בעצמם. רק לאחרונה חגגנו יום הולדת למטופל בן 89 במחלקה, והעובדת הסוציאלית נכנסה אליו עם עוגה שבתו הביאה לו. במחלקה אחרת לא היינו צריכים לעשות את זה. ויש היבטים נוספים. לדוגמה, אבא צעיר שאושפז בעוד אשתו נשארה בבית עם הילדים. היא גם דואגת לו, וגם צריכה להיות הורה יחיד ומתפקד לילדיה, וכל זה בצל הבידוד. אלו אתגרים מאוד מורכבים וכאן אנחנו נכנסים לתמונה ומבקשים להעצים גם את מי שנשאר בבית. לעתים כל מה שהם מבקשים זו הדרכה הורית או סיוע להתמודדות עם התנהגות של ילדים במצבי משבר. כשמדובר במטופל שאינו במצב קשה, הוא לעתים מבקש להמשיך להיות הורה מעורב, וזו גם שאלה שאנחנו נדרשים אליה: כיצד לאפשר לחולה המרותק למיטתו להמשיך להיות הורה משמעותי לילדיו? דווקא התפשטות הקורונה בקרב צעירים הציפה הרבה מצוקות חדשות והן ממשיכות גם בשלב ההחלמה, לכן אין לנו ספק שגם חולה שהחלים עדיין זקוק למערכת תמיכה נפשית".
סימני המחלה לא מרפים
בין המטופלים שרק הגיעו למרפאה החדשה, ד"ר מרגריטה משבי מזהה פנים מוכרות רבות. עם תחילת המשבר היא ניהלה פה את מחלקת הקורונה והיום היא מנהלת מחלקה פנימית ד' ומסייעת במרפאה החדשה. "בין המטופלות הראשונות היו חמש נשות צוות של בית החולים – אחיות ומזכירות - שנחשפו לחולה כבר בחודש מרץ. הן היו מהחולות הראשונות בארץ והיום הן כאן, במרפאה למחלימים. עברנו המון דברים מאז, אבל אנחנו מתקדמים וכעת אנחנו נדרשים למפות את המחלימים ולהעניק להם מענה. הרעיון הוא לבצע סקירה שתבחן את מצבם ואת התופעות שגורמת הקורונה וכיצד אפשר להתמודד איתן".
למעשה זו פעם ראשונה שאתם מטפלים בהם באופן אישי ובמצב שהם לא מדבקים. מה גיליתם?
"למידה ומחקר הם חלק מהפעילות המתוכננת שלנו. המרפאה נפתחה השבוע אז הכל בראשית הדרך. אנחנו רוצים לדעת מה ההשלכות על המטופל ואם יש קשר בין התופעות לבין חומרת המחלה שעברה עליו. כרגע ההנחה היא שככל שחולה היה במצב קשה יותר, כך התופעות שממשיכות ללוות אותו חמורות יותר. ככל שנדע יותר על שלב הפוסט־קורונה, כך יהיה לנו קל יותר לסייע למחלימים".
לדברי ד"ר משבי, בניגוד למחלות ויראליות אחרות, הקורונה משאירה סימנים גם שנה אחרי ושלב פוסט המחלה ממשיך להשפיע על המטופלים במגוון תופעות. "אחת המטופלות שלנו, בת 30 ובריאה לחלוטין, נדבקה בקורונה בחודש מרץ ועד היום מתמודדת עם דפיקות לב ופגיעה קשה באחת הריאות שלה", היא אומרת. "כמעט שנה מאז פרוץ המחלה והיא עדיין לא שבה לתפקוד מלא. אנחנו מדבירם על אישה שהיתה בריאה לחלוטין, והיום כל פעולה פשוטה דורשת ממנה מאמץ רב ומביאה אותה לקוצר נשימה. לכן בקרב חולי קורונה יש משמעות גדולה לשיקום, לפיזיותרפיה ולטיפולים אחרים שתפקידם לסייע לו להשיב את בריאות החולה. לצערי, במצב כמו של המטופלת הזו, קשה להאמין שהיא אי פעם תשוב להיות כפי שהיתה או תחלים לחלוטין".
מתקפת המוטציה הבריטית
במרפאה החדשה מצפים הרופאים גם להשוות בין מחוסנים לבלתי מחוסנים. "אחרי ההחלמה אנחנו יכולים ללמוד את הנוגדנים שלהם", מסבירה ד"ר משבי. "האם נוגדנים של מחלים שווים לשל אדם שקיבל שני חיסונים? האם יש לו פחות נוגדנים והוא זקוק לפחות לחיסון אחד? זו גם הזדמנות לבחון את המוטציות, כיוון שבזמן שבגל הראשון והשני ראינו חולים בקורונה כפי שכולנו הכרנו אותה, ורובם היו מבוגרים, בגל השלישי הגיעו אלינו המוטציות הבריטית והאפריקנית, שהתגלו כיותר מדבקות ותקפו יותר צעירים ובלי מחלות רקע. במקרה שלהם קל יותר לעשות קשר ישיר בין התופעות לקורונה, כי כשמדובר בקשישים עם מחלות רקע, קשה לדעת מה נגרם מהקורונה ומה נגרם עקב מצבו של המטופל.
"בשורה התחתונה אני חושבת שכשרואים מרפאה למחלימי קורונה זה בעיקר מחדד אצל כולנו כמה החיסון חשוב, וכמה דחוף שאנשים יתחסנו ולא יגיעו למצב הזה מלכתחילה".
תסמיני פוסט קורונה - התופעות הנפוצות מהן סובלים חולי קורונה שהחלימו:
- קוצר נשימה
- כאבים בחזה
- דפיקות לב מואצות
- אובדן חוש טעם וריח מתמשך
- פגיעה בריאות
- נימול בגפיים
- הפרעות בזיכרון
- חרדות
- עייפות, ירידה בתפקוד היום־יומי
- דיכאון
עוד חדשות בת ים
