"התחושה היא שאנחנו יהודים מדי באוקראינה, אבל לא יהודים מספיק בישראל", אומר השבוע ניקי זינצ'נקו (35), נכדה של נינל קיסלגוף ז"ל, שעלתה ארצה מברית המועצות ונקברה בחלקה ייעודית נפרדת בבית העלמין ירקון.
תקופה קצרה אחרי פטירת סבתו בשנת 2016, החל זינצ'נקו (35) לנהל מאבק משפטי נגד חברה קדישא פתח־תקוה בטענה כי הפלתה יהודים יוצאי ברית המועצות כשייחדה להם חלקות קבורה נפרדות בבתי העלמין סגולה וירקון (שער פתח תקוה).
לאחרונה אושרה תביעה ייצוגית שהגיש יחד עם קרוב משפחה של נפטר נוסף נגד חברה קדישא בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, כשקדם המשפט בנושא נקבע ל־25 בנובמבר.
"היינו מאוד קרובים"
קיסלגוף עלתה לארץ עם משפחתה בינואר 1990 והתגוררה בפתח־תקוה ברחוב הרב משה בלוי. במאי 2016, כשהיא בת 86 הלכה לעולמה. "אבא שלי התקשר אליי ואמר שצריך להגיע בדחיפות לבית האבות", משחזר זינצ'נקו את היום העצוב. "הנחתי שזה כדי להיפרד מסבתא או שהיא כבר נפטרה. הספקתי להגיע עוד לפני ההורים שלי וראיתי אותה מכוסה בחדרה.
קראו עוד>>
"אמא שלי הייתה בתה היחידה וכשעלינו לארץ היא ואבא שלי עבדו המון שעות. איפשהו סבתא היא זו שגידלה אותנו. היא הייתה אישה די בריאה, סופר אינטליגנטית ומאוד צלולה עד ימיה האחרונים. מי שהלך לבקר אותה הכי הרבה היו ההורים שלי וגם אני הייתי מגיע עם אשתי פעם בשבוע. היינו מאוד קרובים".
הלווייתה של נינל נערכה יומיים לאחר פטירתה בבית העלמין ירקון בנוכחות מצומצמת של המשפחה הקרובה, ובזמן שבני המשפחה מתמודדים עם האבל הכבד החלה הסאגה מול חברה קדישא.
"זו הייתה הפעם הראשונה שאנחנו מתמודדים עם סיטואציה של הלוויה בארץ מהצד המארגן", אומר זינצ'נקו. "עד אז לא נפגשנו מעולם עם חברה קדישא ולא הכרנו את הפרוצדורה.
"אבא שלי ואני הלכנו לזהות את סבתא ואף אחד לא שאל אותנו שום דבר, בטח לא לגבי איך אנחנו מתכננים לקבור אותה או מה אנחנו מתכננים לשים על המצבה, פשוט כלום.
"אתה מקבל טופס קטן עליו כתובה חלקה כלשהי ומבחינתי זה לא אומר הרבה, בוודאי בסערת הרגשות שאני נמצא בה. באותה תקופה גם אותו אזור היה יחסית חדש אז רוב החלקות היו ריקות.
"התחלנו את מסע הלוויה והתקדמנו לחלקה שנמצאת בסוף בית הקברות. כשהתקרבנו אליה יותר התחלתי להרגיש משהו מוזר".
למה הכוונה?
"אני רואה את בית העלמין כמו שדה שטוח וסביב החלקה שאנחנו מתקרבים אליה יש גדר ירוקה וחדשה. נכנסנו, קברנו את סבתא והמשכנו בטקס עם קדיש וכל מה שצריך. כשהתחלנו להתפזר ונשארנו המשפחה הקרובה, הסתכלתי ימינה ושמאלה וראיתי שעל כל המצבות חרוטים שמות של יוצאי ברית המועצות".
איך הגבת?
"החלפתי מבטים עם אשתי שקלטה את זה גם. בדרך לאוטו התחלנו לדבר על זה ונפל לנו האסימון: סבתא נקברה בחלקה נפרדת, מגודרת, שמיועדת ליוצאי ברית המועצות מבלי שאיש דיבר איתנו".
"כמו סוג ב'"
לאורך השנים מסבירים בחברה קדישא כי הסיבה למדיניות היא שמשפחתם של יוצאי ברית המועצות נוהגים לחקוק תמונה של הנפטר על גבי המצבה, וכי הדבר מנוגד להלכה היהודית שאוסרת בנוסף להתפלל בקרבת תמונות אלו. את זינצ'נקו הטיעון לא משכנע.
"המצבה שלה היא הכי בסיסית, ללא תמונה ועם כיתוב רק בעברית", הוא מסביר. "גם בקברים סביב לא זכורה לי איזו תמונה או דיוקן חרוט. כשהגענו הביתה אחרי הלוויה השיחה הזו התעוררה בקרב כל בני המשפחה והבנו מה קרה".
מה עבר לכם בראש באותו רגע?
"תחושה די מוזרה. המאבק שלנו כעולים הוא לא משהו חדש. כשאח שלי הגדול ניגש לרבנות בפעם הראשונה כדי להתחתן, המפגש היה טעון ומאוד לא נעים כי נדרש ממנו להוכיח שהוא יהודי. בסופו של דבר הוא החליט לוותר על זה ולא התחתן דרך הרבנות.
"באוקראינה המשפחה שלי סבלה מאנטישמיות ברמה שבמחנה הקיץ האחרון שהיינו שם, חודשים ספורים לפני שעלינו, חרטו צלב קרס על אחי הגדול, אז ילד בן תשע.
"אחיי ואני שירתנו כולנו כלוחמים בצבא, אנחנו משלמים מיסים, כולנו תורמים למדינה, אקדמאים ופתאום אתה מרגיש אזרח סוג ב'. סבתא שלי חיה תחת כיבוש הנאצים ואמא שלה הייתה לוחמת בפרטיזנים. אם זה לא נחשב יהודי כדי להיקבר כמו כולם, אז מה כן?"
ניסיתם לעשות משהו? פניתם לחברה קדישא?
"לא, ההורים שלי לא מהאנשים שמתווכחים עם דברים כאלו. הם חיו שנים תחת משטר קומוניסטי, אלו אנשים שלא מורגלים לשאול דברים ולנסות לשנות. האחים שלי ואני דיברנו בינינו לא מעט ולא רצינו לשים את ההורים שלי בסיטואציה של לדרוש להוציא את סבתא מהקבר. לא חשבנו שזה צעד נכון".
שבועות ספורים לאחר פטירת קיסלגוף פרסם כתב ידיעות אחרונות, יהודה שוחט, כתבה בנושא שהציפה עוד ועוד מקרים דומים. "גיליתי שאני ממש לא לבד ושמדובר בבעיה נרחבת מאוד בפתח־תקוה בגלל ריכוז העולים הגדול שבה", אומר זינצ'נקו.
"מספר חודשים לאחר מכן, פנה אליי עו"ד נדב מיארה לאחר שכבר יצר קשר עם התובע הנוסף בתיק, שקרוב משפחתו נקבר בחלקה ייעודית בבית העלמין בסגולה.
"התייעצתי עם אחים שלי מבלי לערב את ההורים ובהתחלה התלבטנו אם להצטרף להגשת התביעה בגלל הסיכון הכלכלי שבתשלום ההוצאות במידה ונפסיד, אבל בסופו של דבר הסכמנו על כך ואני שמח שהיא אושרה כעת", הוא אומר.
מדוע למעשה עבר זמן רב עד האישור?
"היו מספר דיונים בניסיון לגשר על העניין שלא צלחו, ואז הגיעה הקורונה ובאמת ההחלטה עברה לאחרונה".
"דבר נוראי"
בהחלטה לאשר את התביעה ציין שופט בית המשפט המחוזי מרכז, יחזקאל קינר, כי "לא ניתן לקבל הטענה של חברה קדישא ואת ההכללה שבה, כשקרובי הנפטרים לא נשאלו כלל אם ברצונם לחקוק תמונות על גבי המצבות, והאם הם מעוניינים בקבורת יקיריהם בחלקה בה מתירה המשיבה חקיקת תמונות על גבי המצבות, חרף האיסור ההלכתי על כך.
"ההפרדה נעשתה מתוך גישה פטרונית וסטריאוטיפית כלפי יוצאי ברית המועצות". בנוסף, חייב השופט את חברה קדישא לשאת בהוצאות שכר טרחת עורכי הדין בגובה 25 אלף שקל.
זינצ'נקו מסביר כי בעקבות התביעה הודתה חברה קדישא כי "הנהלים שונו ועכשיו הם שואלים אנשים מראש מה הם מתכננים לשים על המצבה. אם אומרים שיש תכנון לחרוט או להציב תמונה, הם מפנים לחלקה ייעודית.
" יש במדינה זרם דתי אחד ומי שקצת סוטה ממנו הופך לאזרח סוג ב'. אני חושב שזה דבר נוראי, גם כלפי היהדות עצמה וגם כלפי האנשים שפחות יהודים לפי הגדרת ההלכה שלהם".
כמה פגעה בכם ההתנהלות הזו?
"אני יכול לומר שלא הלכתי מאז לקבר של סבתא שלי. קשה לי להיות שם. ביום השנה לפטירתה הבטחתי לעצמי שכשאנצח את התביעה הזו, אוכל ללכת לשם ולהגיד לה 'ניצחתי'. עד שזה לא יושלם ועד שלא אביא צדק לסבתא שלי, לא אגיע לשם".
זה שהתביעה אושרה לא אומר שניצחת?
"זה צעד משמעותי בדרך מאוד ארוכה לצערי. אם לומר את האמת, לא הופתעתי ולא ממש שמחתי כי לא הייתה לי התלבטות או מחלוקת לגבי צדקת הדרך שלנו. ידעתי שמה שאנחנו אומרים ומרגישים הוא צודק ונכון. גם אף אחד מחברה קדישא לא ניסה להתנער ולומר שהם היו בסדר. כשהם שינו את הנוהל, הבנו שאנחנו צודקים".
מה אתה מצפה שיקרה?
"שמי שפוגע באחרים ישלם על זה, אם בכסף או במאסר. צריך לתת פיצוי לכל המשפחות שבני משפחתן נקברו בחלקות נפרדות ועברו את ההשפלה הזו שמגדירה אותם כאזרחים סוג ב'".
איזה סכום יספק אתכם?
"לא משנה לי כל עוד זה מגיע מחברה קדישא והעומדים בראשה. אני חושב שההליך יילך לפשרה כי זה לא טוב לגרור את הנושא מבחינת אף אחד מהצדדים. אני בטוח שננצח את התביעה הזו".
עו"ד מיארה, ממשרד גיל רון, קינן ושות', שמייצג את התובעים, מסר בעקבות ההחלטה: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט, שהכיר בכאבן של משפחות יוצאי ברית המועצות שהופרדו במותם מיתר הנפטרים. מאז שניתנה ההחלטה פנו אלינו עשרות בני משפחה שנושאים עמם שנים את הבושה ועלבון שכרוכים בקבורה הנפרדת.
"הם חשים הקלה נוכח החלטת בית המשפט ומעוניינים למצות את הדין עם האחראים לכך. יש חשיבות מיוחדת בקביעת בית המשפט כי התביעה הייצוגית תתנהל נגד מנהלי החברה. הטלת אחריות אישית על מנהלי גופים הנוהגים בהפליה תגביר את ההרתעה מפני הפרת החוק ותסייע במאבק בגזענות ובהפליה".
חברה קדישא פתח־תקוה סירבה להתייחס לכתבה.
