שלושה מקרים של השלכת רימונים דווחו למשטרה בלילה אחד לפני שבוע בערים במרכז הארץ. בשעות הלילה הוזעקו כוחות המשטרה לזירות בנתניה, חולון ובאר יעקב, בעקבות דיווחים על שמיעת פיצוצים. בכל המקרים, לא היו נפגעים – אך נגרם נזק רב לרכוש. בשכונת גנים בנתניה התפוצץ הרימון שלכאורה יועד להעביר מסר לעבריין מוכר שכבר היה יעד לניסיונות פגיעה בו. באירוע בחולון הושלך רימון בכניסה לבניין מגורים בשכונת קריית עבודה – גם פה היעד להתנכלות מוכר למשטרה, ובבאר יעקב הושלך הרימון לעבר פיצרייה מוכרת במרכז העיר ונגרם נזק במקום.
אזרחים בקו האש
האירועים האחרונים חושפים מציאות חדשה ומטרידה שבה ארגוני הפשע אימצו טקטיקות המזכירות 'טרור פלילי', תוך שימוש בלתי מרוסן במטעני חבלה וברימוני רסס בלב שכונות מגורים. המעבר הזה מחיסולים ממוקדים לשימוש בנשק קטלני שאינו מבחין בין עבריינים לאזרחים תמימים, מהווה קו שבר מסוכן.
בעוד שהמאבקים נסובים לכאורה על שליטה בטריטוריה או בתחומים כלכליים אסורים, ההשלכות הופכות לאיום אסטרטגי על חוסנה של המדינה.
"אנחנו נלחמים כמעט מדי יום בחוליות טרור פלילי", מגלה מ.א., קצין בכיר במחוז המרכז בשיחה סגורה עם "ידיעות תקשורת": "הם איבדו כל פחד וכל רסן. כשאנשים שמשתחררים מהכלא על עבירות מטענים חוזרים לחיסול ברחובות, וכשרימונים נזרקים למסדרונות בבנייני מגורים, הציבור כולו הופך להיות בן ערובה".
קראו גם:
תל אביב וחולון
רימון ויריות
הסכסוך האלים והמתמשך בין ארגוני הפשע של יוסי מוסלי לערן חייא הגיע לאחרונה לשיא חדש של הסלמה טקטית בלב גוש דן. כתב אישום שהוגש לפני מספר ימים נגד ראש ארגון הפשע יוסי מוסלי ושלושה נוספים חושף את מעגל הנקמה המדמם שבו נתון האזור.
על פי כתב האישום, ההחלטה של מוסלי לפגוע בבני משפחתו של עדן חתויל (המשתייך לכנופיה של ערן חייא), באה כתגובה לשני ניסיונות רצח קודמים שיוחסו לחתויל נגד אלי מוסלי - אחד מראשי חבורת מוסלי, באמצעות מטעני חבלה. כתגמול, הנחה מוסלי את אנשיו להשליך רימון רסס למסדרון בקומה השביעית בבניין מגורים בחולון ולרסס את הקיר בכדורים – ממש סמוך לדירת משפחתו של חתויל, תוך זלזול מוחלט בחיי הדיירים שאינם קשורים לסכסוך.
לאחר זריקת הרימון, הנאשמים נמלטו ונטשו את כלי הרכב ששימש אותם בתל אביב. כדי לשבש את חקירת המשטרה, הנאשם אלירן פיטוסי הורה לאשתו למסור גרסת שקר בנוגע לרכב. הסכסוך הגיע כאמור אל המרחב הפרטי של אזרחים תמימים, ומעיד על כך שארגוני הפשע חשים חופשיים לפעול בשיטות טרור כדי להשיג את יעדיהם, ומעיד גם על היחלשות כוח ההרתעה של גורמי האכיפה באזור המאוכלס ביותר במדינה.
הצפון
איום על התשתיות
בגליל ובצפון הפשיעה המאורגנת מתנהלת בקנה מידה תעשייתי, עם ארגונים בעלי כוח אדם עצום ומעורבות כלכלית עמוקה, שמובילים לסכסוכי דמים קטלניים שגובים עשרות קורבנות. ארגון אבו לטיף (ראמה), נחשב לארגון הפשע החזק בישראל, ומחזיק בכ-220 'חיילים'.
השליטה של ארגונים אלה חורגת מגבולות הסחיטה והשוק האפור. ארגון אבו לטיף נקשר גם להשתלטות על מכרזים מטעם משרד הביטחון, תוך הטלת אימה על קבלנים.
מפת הסכסוכים בצפון כוללת שני מאבקי דמים עיקריים: בין ארגון אבו לטיף לארגון הפשע של משפחת נעימי (ג'דיידה-מכר), קיים סכסוך קטלני שבו נרצחו כ-25 קורבנות תוך שנתיים וחצי בלבד. בנוסף, ארגונו של פיראס נעימי מסוכסך גם עם חלק מארגון חרירי (אזור ואדי עארה והמשולש הדרומי), בסכסוך שבו נרצחו בשנים האחרונות לא פחות מ-36 קורבנות.
סכסוכים אלה, שגורמים לעשרות נרצחים בשנה, משקפים מציאות שבה למשטרה ולמנגנוני המדינה יש קושי משמעותי לשבור את מעגל הנקמה והכוח באזור. הנתונים מראים כי ארגוני הפשע, בהם גם ארגוני בכרי מנצרת, הם הריבון דה־פקטו בחלקים נרחבים מהגליל, שם הם מפעילים את כוחם באופן חופשי ומחייבים את המשטרה לפעול נגדם במשאבים ניכרים.
הדרום
כישלון ההרתעה
מאבקי השליטה בתחום הסמים בדרום ממחישים את כשלון מערכת ההרתעה והשיקום. אירוע הירי הקטלני ברחוב יוספטל באשדוד, בו חוסל משה 'קיקו' יאדגרוב (26) באוגוסט האחרון, הדגיש את תופעת 'הדלת המסתובבת' של עבריינים משוחררים המצוידים בנשק מתקדם.
יאדגרוב, עבריין מוכר למשטרה, נפצע קשה מהירי ונפטר בבית החולים. חקירת המשטרה העלתה כי הרקע הוא סכסוך בין עבריינים על שליטה בתחום הסמים. פרט מטריד במיוחד הוא העובדה שיאדגרוב נתפס בעבר כשהוא נושא חלקי מטען נפץ ושוחרר מעונש מאסר רק כשבוע לפני חיסולו. בכך, נוצר כשל דרמטי ביכולת ההרתעה: עבריין המורשע בעבירות חמורות חוזר מיידית למעגל הפשיעה ומוצא את מותו תוך ימים ספורים. כלומר, הארגונים הפליליים מראים יכולת לגייס מחדש כוח אדם חמוש וקטלני ללא קושי.
הנזק הסביבתי של חיסולים אלה הוא מיידי: במהלך אירוע הירי באשדוד, שלוש נשים תמימות (בגילאים 17, 21 ו-23) נפצעו באורח בינוני מרסיסים בגפיים ובאגן. הפגיעה של עוברות אורח חפות מפשע ברחוב ציבורי היא ראיה לכך שהחיסולים מתבצעים בשיטות פומביות וחסרות רסן, תוך הפקרת כללי בטיחות מינימליים במרחב האזרחי.
רמלה
ממלכת ג'ואריש
ארגון הפשע של משפחת ג'רושי ברמלה ממחיש את הקריסה המוסרית והטקטית של המאבקים הפליליים. הארגון, המונה כ-120 חיילים, הפך את שכונת ג'ואריש למוקד קרבות ירי ומטענים מדמם.
הסכסוך של ג'רושי מול משפחת מוסראתי גבה מחיר ציבורי מחריד במיוחד: יותר מ-12 קורבנות, ובהם נשים וילדים. "רצח נשים וילדים בסכסוכי כנופיות מייצג היעדר מוחלט של קו אדום והקצנה טוטאלית המכוונת לפגוע בלב המשפחה כדי להכריע סכסוכים. הפשע המאורגן משתמש כאן באוכלוסייה אזרחית ככלי לחימה, והאלימות משפיעה באופן טראומטי וישיר על המרקם החברתי באזור זה", מוסיף הקצין מ.א.
יתר על כן, טווח הפעולה של ארגון ג'רושי הוא ארצי, כאשר חייליו יוחסו על ידי המשטרה גם לחיסולו של העבריין בני שלמה, אירוע שהדגיש את כוחם המשתק.
האלימות בג'ואריש מגיעה לכדי כך שלאחר חיסולו של "הבורר" - עלי ג'רושי בינואר 2023, נאלצה המשטרה להציב שוטרים בכל פינה בשכונה מחשש לאירועי נקמה.
נתניה והשרון
מלחמת המטענים
אזור השרון הפך לזירת קרב בעיקר סביב השימוש הנרחב במטעני חבלה. בנתניה נרשמה סדרת אירועים שכללה פיצוץ מטען חבלה בסמוך לבניין מגורים ובהמשך ירי שבו נפצע אדם. בתגובה, בפעילות יזומה של משטרת חוף, שכללה כוחות בילוש, שוטרים, לוחמי יס"מ ולוחמי מג"ב, פשטה המשטרה על דירת מסתור ברחוב בני בנימין בנתניה ועצרה ארבעה חשודים, מתוכם שלושה תושבי חדרה ואחד תושב נתניה.
הפעילות המערכתית, שבה שולבו כוחות מיוחדים בפשיטה על דירת מסתור, מוכיחה שהמשטרה מתייחסת לחוליות אלו כאל תאי לחימה חמושים ומסוכנים, הדורשים מענה טקטי של לוחמים.
איפה השקיפות?
מפת הפשיעה המאורגנת היא של איום רב־ממדי. האלימות אינה אירוע מקומי אלא נגע ארצי, המשתרע מהגליל ועד אשדוד, וקיים קושי בסיסי בהערכת היקף האיום האמיתי והצלחתו של המאבק המערכתי בו.
קושי זה נובע גם מהחלטת משטרת ישראל, החל משנת 2023 להפסיק לפרסם נתוני פשיעה עדכניים באופן יזום. נתונים אלה, שהם בסיס להערכה ולביקורת ציבורית, פורסמו רק בעקבות מאבקים משפטיים של גופים אזרחיים. היעדר שקיפות בנתוני הפשיעה יוצר חוסר אמון ציבורי ופוגע ביכולת לבחון את יעילות האסטרטגיה למאבק בארגוני הפשיעה.
משטרת ישראל: "מאגר נתוני הפשיעה המונגש לציבור מבוסס על הנתונים הגולמיים של המשטרה. הנתונים המפורסמים במאגר עומדים בתנאי הסף של 1,000 תושבים לאזור סטטיסטי עירוני כתנאי להצגת נתוני הפשיעה. בעקבות עדכון נתוני הלמ"ס, בימים אלו פועלת המשטרה על עדכון האזורים הסטטיסטיים במערכות המידע, דבר שיבוא לידי ביטוי בהמשך גם במאגר נתוני הפשיעה".
לשכת השר לביטחון לאומי בתגובה: "השר עשה מה שלא עשו 30 שנה קודמיו בתפקיד, הוא הקים את המשמר הלאומי ופתח יותר מאלף כיתות כוננות, ההריסות בנגב עלו במאות אחוזים והוחזרו לשטח ישראל שטחים בגודל של תל אביב וגבעתיים יחד. הרפורמה בנשק שמוביל השר הובילה ל-220 אלף אזרחים חמושים בנשק אישי. עבודה של 35 שנה בשנתיים בלבד".
