אי אפשר היה לטייל השבוע ברחובות או בקניוני ראשון לציון, חולון או בת ים ולא להבחין בחנויות שמוכרות עצי אשוח, בובות שלג מהודרות וכדורי קישוט צבעוניים בזהב ובאדום. כאשר ברקע לעיתים קרובות מתנוסס גם דגל ישראל, במיוחד בצל המלחמה המתנהלת בימים אלה וגובה מחירים כבדים.
בעוד הקהילה הרוסית תופסת מקום של כבוד ובעלת השפעה בכל אחת מערים אלה, אין מקום שבו הדבר בולט יותר מאשר בבת ים. למעשה, כמחצית מתושבי בת ים חוגגים את הנוביגוד ‑ ראש השנה האזרחית בקרב יצאי ברית המועצות לשעבר, ואכן לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2023, מתגוררים בבת ים 129,525 תושבים, וכ־34.7% מהם עלו ממדינות חבר העמים בשנות התשעים.
זהו האחוז הגדול ביותר של עולים מברית המועצות לשעבר מבין ערי ישראל, ואם מוסיפים לכך את הדור הבא, הילדים שגדלו בארץ למשפחות דוברות רוסית, עולה כי למעלה ממחצית התושבים הם יוצאי חבר העמים, ולו מסיבה זו הפכה בת ים לאחת הבולטות בישראל בחגיגות הנובי גוד.
קראו גם:
קניות לחג
אחת החוויות המרתקות בעונה זו נמצאת ב"יריד הנובי-גוד הגדול", שפועל בקניונים השונים בבת ים ובראשון לציון. הוא מתקיים מזה 27 שנים, והיזם שלו הוא דני רובין מחולון, שעלה בשנות התשעים מברית המועצות לשעבר.
"תחילה היריד פנה לעולים מברית המועצות שחוגגים את החג, אבל זה לא ממש חג שם, אלא רק ציון המעבר משנה אחת לשנה אחרת", מסביר רובין. "בברית המועצות חגגנו אותו מה־31 בדצמבר עד ה־15 בינואר, כיוון שאלה ימים שירדו בהם הרבה שלגים והכבישים היו חסומים, ובימים אלה היינו יוצאים לבלות ‑ תיאטראות ושופינג".
"אנשים שנולדו אחרי שנות ה־60-70 גדלו על אתאיזם קומוניסטי טהור, ללא דת. חלק מאיתנו שמרו על צביון, בעיקר יהדות, כיוון שיהודים גרו פחות במרכזי הערים ויותר בשוליים. משנות התשעים הייתה עלייה גדולה לישראל והיה צורך להשלים את החג הזה בארץ, למרות המגבלות של חורף ללא שלג".
"לכן פתחתי את היריד, המציע מגוון עצי חג מולד המיובאים מכל בתי החרושת ברוסיה, מולדובה ואוקראינה. היום אנו מייצרים בעצמנו את עצי האשוח, ויש גם את כל הקישוטים מזכוכית שבעבר היו עוברים מדור לדור, מניפוח אישי וציורים בעבודת יד ועוד אינספור אביזרים. בניגוד לנצרת או לחיפה - פה אין סממנים דתיים, כמו מלאכים או סנטה מרחף, כוכב בית לחם, ישו ומריה וכדומה. כשהתחלנו היה מגיע רק מקבץ של רוסים, אבל כיום מגיעים לקראת החג עד 10,000 איש לכל קניון. מרבית הקונים הם ישראלים שעלו מצרפת, ארגנטינה וכמובן כל מדינות חבר העמים".
חג חילוני
דויד אגייב, 40, נולד בטשקנט שבאוזבקיסטן, ובשנת 1995 עלה ארצה והוא מתגורר בבת ים. "חוגגים את נובי גוד לא ממקום של דת, אלא של סימבוליקה", הוא מסביר. "כל הישראלים, ובעיקר יוצאי חבר העמים, מאוד מחכים שהשנה הזו תיגמר – עם כל ההפגנות, המלחמה, השבויים והחיילים שנהרגים. אנחנו מאמינים שאיך שנפגוש את השנה החדשה בטוב, כך היא גם 'תתנהג' במהלך 12 החודשים לאחר מכן. אנו גם הולכים לקראת שנת דרקון, שזו שנת אש, שתשרוף את כל מה שקשור לרוע, מלחמה ועוד".
לדברי אגייב, בניגוד לשנים קודמות, השנה לא יחגגו במסעדות, מסיבות או נשפים גדולים. "זה הולך להיות בעיקר אירוע משפחתי, אינטימי יותר עם ארוחה מכבדת בהתאם. בשנה שעברה היינו עד חצות בבית ואז יצאנו, או לסירוגין, היו כאלו שכבר יצאו למסעדות בעיר. השנה אף אחד לא סגר אירוע במסעדה כמו בשנים קודמות, בגלל המלחמה וכל מה שקורה בארץ. רואים גם באופי המוצרים שמוכרים בקניונים השונים: עצים קטנים יותר בכל מיני צבעים ‑ בורדו, וצהוב ‑ וגם יש יותר מוצרים לקשט את הבית מבשנים קודמות".
יליד ישראל חוגג
טל גנץ, 43, תושב בת ים, הוא ידוען מתחום הברים והמועדונים בארץ, הבעלים של "וויסקי בר מוזיאון", "לאגר אייל", ובסך הכל 13 גסטרו-פאבים ברחבי הארץ: "אני בכלל ישראלי ממוצא אשכנזי, אבל ההורים של אשתי ממוצא אוקראיני. יש לי שתי בנות דוברות רוסית בגלל הסבתא שמדברת איתן. הן הולכות לגן בשפה הרוסית, והיה חשוב לתת להן את הערכים והתרבות. בשנה הראשונה שחגגנו אצלנו בבית את הנובי גוד ושמנו לקישוט בסלון עץ יולקה (עץ חג המולד ברוסית), הבאתי את סבתא שלי שהיא ניצולת שואה, שכמעט קיבלה התקף לב וזעקה: 'מה עשית לעצמך'?. לקח לי זמן להסביר לה, שכמו שמרוקאים חוגגים את המימונה ואין לחג משמעות דתית, כך גם הנובי גוד עבור העולים מברית המועצות".
איך אתם מציינים את החג?
"החגיגות מתחילות למעשה שבוע לפני, לקראת ה־25 בדצמבר, שאז כרטיס האשראי שלי עובר לידיו של סנטה קלאוס, או כפי שהרוסים קוראים לו: דד מארוז ("סבא כפור" בתרגום לעברית). הבנות מתחילות לקבל מתנות, ולאט לאט הן מצטברות גם מתחת לעץ, שאשתי דואגת לעטוף מאוד יפה ולהוסיף מכתב קטן. שיא החגיגות הוא בערב השנה האזרחית עם כל האוכל המסורתי. הנשים מתלבשות בשמלות מפוארות, שותים הרבה שמפניה, ובחצות היו שומעים את הנאום של פוטין. המשפחה של אשתי מאוקראינה, אז זה קצת הפסיק בשנתיים האחרונות, אבל היה נהוג לשמוע את נאום או ברכת המנהיג בשעה זו. אפילו ביבי יודע לעשות נאום לאוכלוסיה זו בשעה היעודה".
הסודות הקולינריים
אגייב דואג להדגיש כי אכן החג נטול כל ערכים נוצריים: "אנחנו לא חוגגים את הכריסמס. כל השירים של חג המולד זה של נוצרים. אנו, כיוצאי חבר העמים, מאוד אוהבים לשמוע מוזיקת אלקטרו של שנות התשעים, כמו להקת 'מודרן טוקינג' והרבה מוזיקה רוסית. אנשים מתכננים לראות הופעות טלוויזיה שהוכנו במיוחד לנובי גוד בערוצים הרוסיים".
"מבחינת לבוש – נשים משקיעות מאוד, ותמיד איזה מבוגר הולך להתלבש כמו סנטה קלאוס. הגברים הרוסים תמיד שוכחים להתלבש... אבל גם הילדים מאוד נרגשים לקראת החג הזה, ולמרות שהילדים שלנו נולדו בארץ, הם עדיין רוסים בדם שלהם".
ומה לגבי האוכל בנובי גוד?
"זה ידוע שהאוכל של רוסים הוא לא ממש מגרה. נתחיל בגפילטע פיש, שדווקא הגיע לרוסים מיהודים, אבל אולי מנת הדגל של החג הוא סלט אוליבייה. זה בעצם סלט מיונז, רק הרבה יותר מושכל, עם נקניק מובחר, תפוחי אדמה טובים. למעשה, זה סלט שנולד בכפרים בתקופה של נפוליאון בונפרטה (על שם השף שלו), אבל אנחנו הרוסים אימצנו אותו".
"יש את סלט ה'שובה', העשוי מארבע שכבות של חומר גלם: תפוח אדמה, סלק, דג מלוח טחון ולמעלה גזר טחון, ועל זה מיונז עם סלק. חייבים להיות על השולחן איקרה, קוויאר וסלט ירק חתוך בחתיכות גדולות, כי ירק מסמל חיים.
"מבחינת מאכלים חמים, צריך להיות משהו בתנור, בדרך כלל זה אווז שקונים בכל החנויות הרוסיות, אבל אפשר גם אושפלו – מאכל אוזבקי עשוי כבש. "חייבת להיות על השולחן קלמנטינה, כי פעם היו מביאים את פרי ההדר מקווקז וזה נחשב סוג של דליקטס. לבסוף, חשוב גם שיהיו וודקה ושמפניה כדי לחגוג את השנה החדשה. כולם רוצים להשתכר, ולמעשה זה חובה".
הצד הפוליטי
אכן, אחרי ערב של שכרות וחגיגות, קשה לקום יום למחרת לעבודה. אגייב: "אין סיכוי שמישהו ממוצא רוסי מגיע לעבודה ב־1 בינואר. גם אין סיכוי שהוא יוצא בכלל מהמיטה".
ובפועל, מדינת ישראל נחשבה למתקדמת בקבלת הנובי גוד, כאשר בשנת 2011 אישרה הכנסת את הוספת ה־1 בינואר כיום בחירה, במסגרת תיקון חוק חופשה שנתית בתאריכים ייחודיים. אפילו צה"ל מאשר לחיילים יוצאי ברית המועצות לשעבר לקבל יום חופשה כדי לחגוג את נובי גוד עם משפחותיהם.
עם זאת, לגבי הצגת סמלי החג במקומות ציבוריים עדיין יש מחלוקת, ודוגמה לכך אפשר למצוא בראשון לציון. בעוד שרבים מעולי חבר העמים תומכים באופן גורף בהצבת עץ בכיכר מרכזית בעיר, רבים אחרים, בעיקר בציבור הדתי, מתנגדים בתוקף למה שנתפס אצלם כסמל נוצרי.
במהלך השנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות להציב עצי אשוח בעיר, בהובלת הפעיל החברתי ולד קפוסטין, שאף ביקש להציב עץ ברחבת העירייה, אך הנהלת העיר מסרבת מדי שנה מחדש.
במכתב ששלח לפני כשנה לראש העירייה, רז קינסטליך, דרש קפוסטין מהעירייה לכבד את חגם של התושבים דוברי הרוסית, יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, ולתת לו ביטוי בהצבת עץ אשוח במקום ציבורי, בדומה לציון אירועי הגאווה והתמיכה בקהילת הלהט"ב, ולא "בצורה מחתרתית או כל מיני יוזמות פרטיות".
"זו צביעות, אפליה או אפילו גזענות, שאותו דבר שנעשה למען ה'גאווה' לא עושים בנוגע לחג נובי גוד", טען. "אינספור סקרים מעידים על כך שתושבים רבים בעיר מעוניינים בהצבת עץ אשוח וחגיגות נובי גוד כפי שעושים בערים אחרות. אם את חג הלהט"בים ניתן היה לעשות ברחבת העירייה, כולל הצבת דגלים, עמדות פעילות שונות וכדומה, אין שום סיבה שבאותו מקום בדיוק לא יוכלו להיות מוצבים עץ אשוח ודברים נלווים".
חשוב להזכיר, כי עיריית ראשון ציון מסרבת להציב עץ אשוח בכיכר העיר, אבל הסבירה כי היא "מכבדת את דוברי הרוסית וחוגגי הנובי גוד בשלל אירועים ובשילוט חוצות".
נובי גוד ‑ ההתחלה
חגיגות השנה החדשה ב־31 בדצמבר הובאו לאימפריה הרוסית על ידי הצאר פיוטר הראשון בשנת 1699, כאשר ניסה לקרב את הקיסרות הרוסית לעולם המערבי בו בילה תקופה ארוכה מחייו.
פיוטר הראשון הוציא צו על פיו האימפריה תאמץ את הספירה בכל הנוגע לתאריך תחילת השנה, שיהיה מעתה ב־1 בינואר (לפי הלוח היוליאני) ולא ב־1 בספטמבר כפי שנהגו ברוסיה מאז סוף המאה ה־15.
מאז ועד היום, נחגג הנובי גוד ברחבי מדינות חבר העמים, אולם מאז המהפכה הקומוניסטית איבדה החגיגה כל סממן דתי, ואם יש דבר אחד בולט במיוחד שהביאו איתם לארץ העולים היהודים מברית המועצות לשעבר, זהו את החג החורפי הכי מחמם לב.
סלט אוליבייה
עולי חבר העמים מכירים אותו כ"סלט רוסי", הישראלים הוותיקים מכירים אותו כ"סלט קרופלעך", אבל האוליביה הוא המנה ב־ה' הידיעה של הנובי גוד.
רכיבים:
5 תפוחי אדמה
4 גזרים
6 ביצים
300 גרם נקניק: תה, פסטרמה או דוקטורסקיה
6 מלפפונים חמוצים
1 בצל
1 קופסת שימורי אפונה
300 גרם מיונז
חרדל לפי הטעם
הכנה:
מקלפים את תפוחי האדמה והגזרים ומבשלים במים מומלחים קלות.
מכינים שש ביצים קשות, חותכים לקוביות.
חותכים גם את הנקניק, המלפפונים החמוצים, וקוצצים את הבצל.
מוסיפים את קופסת האפונה בלי המים.
מערבבים הכל עם מיונז וחרדל ומתבלים במלח ופלפל.
בתיאבון, ושנה אזרחית טובה!
