אדיר בן משה (70), יו"ר יד לבנים בבת ים, עלה עם משפחתו ממצרים לישראל כשהוא בן שנתיים, ומשנת 1958 מתגורר בעיר. כל השנה הוא נלחם לסייע למשפחות השכולות, אבל בשבוע שלפני יום הזיכרון צף בעוצמה גם השכול הפרטי שלו.
אולי יעניין אתכם:
האחים השכולים היו שקופים
"אני אח שכול, לאברהם בן משה, שנפל במלחמת יום הכיפורים. בזמן שנפל, שירתי כחייל בצנחנים ברמת הגולן, והאסון פקד אותנו וגרם למשבר מאוד קשה להורים. אחיי ואני היו אלו שליוו את ההורים, כי בזמנו לא היה התהליך שמעניק היום משרד הביטחון להורים. כמוני וכמו אחים שכולים נוספים – היינו שקופים, כי אף אחד לא התייחס לכך, ולא היה לזה מעמד. רק לפני שנתיים הוכר בכנסת מעמד האחים השכולים. אמנם לא נותן שום דבר מעשי, אך כן יש הכרה".
בן משה בילה את מרבית הקריירה שלו בבנק לאומי כמנהל של מספר סניפים גדולים, עד שפנה אליו יושב ראש יד לבנים הארצי, ושאל אותו אם ירצה לשמש כיושב ראש יד לבנים בבת ים: "מיד נעניתי לאתגר, ומשנת 2016 אני בתפקיד זה בעיר, ועושה אותו באהבה. התחברתי מיד לתפקיד, ועל אף שהוא יותר ממשרה מלאה, למעשה 24/7 – אני עושה את זה מתוך תשוקה וחמלה".
580 נופלות ונופלים בבת ים
"בבת ים היום יש 580 נופלות ונופלים, ורק משנה שעברה הצטרפו עוד שלושה חללים חדשים", מספר בן משה.
מה התפקיד שלך כיו"ר בית יד לבנים בבת ים?
"אני מלווה מדי יום את המשפחות, ומעבר לאירועים הברורים מאליו שיש בימי זיכרון, אנו עורכים במהלך כל השנה פעילויות, חוגים, קורסים, הרצאות, כל רבעון יוצאים לטיול חד-יומי, וגולת הכותרת הייתה שכל הסניף יצא ממש לאחרונה לסיור הזדהות בעוטף עזה, נובה ומשטרת שדרות. היה מטלטל, אבל מחבק".
מה יהיה ביום הזיכרון השנה?
"בטקס שנעשה לפני יום הזיכרון, הזמנו את חברו של רומן ברונשטיין ז"ל כדי שיספר על חייו. בחודש הבא יהיה סיור לצפון למורשת והנצחה, ונקבל הסבר על נקודות חייו של המרגל מדמשק אלי כהן מפי אחיו אברהם. ההורים שלי היו חברים טובים של אלי כהן".
המשימה: בית יד לבנים חדש בבת ים
בן משה מספר שלאורך השנה מגיעות פניות רבות לסיוע ממשפחות שכולות: "אני מקבל מדי יום פניות, ומשתדל לענות לכולם. יש בבת ים מספר אחים שכולים במצוקה, שהתבגרו, אך נותרו במצב כלכלי לא הכי טוב, ואני מתווך ביניהם לארגוני רווחה, קופות חולים, ויש גם דלת פתוחה לראש העירייה".
מה המשימה שלך לשנה הקרובה?
"המשימה שלי היא מול ראש העירייה ומהנדס העירייה למצוא מקום הולם וחדש להעביר את בית יד לבנים. נכון להיום, אין לנו נגישות, חנייה והמקום מיושן בתוך קומפלקס גני ילדים. המשימה היא להקים מאפס יד לבנים חדש ברחוב הדדי ולהפוך אותו לאיזור של יצירה ותרבות. חייבים להקים כאן בית יד לבנים בצורה מכובדת כמו בשאר הערים בארץ".
