ב-12 השנים שבהן הם רוקדים יחד, ויטל זינגר (35) ושון זיו (44) הספיקו לזכות בעשרות מדליות בריקודים פראלימפיים ברחבי העולם. בכל פעם שהצטרף עוד גביע לאוסף והמנון "התקווה" הושמע, הם הרגישו ששברו שיא נוסף.
2 צפייה בגלריה
ויטל זינגר ושון זיו
ויטל זינגר ושון זיו
ויטל זינגר ושון זיו
( צילום: יאיר אבלסון)
רק לאחרונה זכו במדליית כסף ובמדליית ארד בגביע העולם, והם כבר מתאמנים בפול גז להביא מדליה נוספת באליפות אירופה.
אבל הרגע המרגש ביותר נרשם לדברי זינגר בטקס נעילת המכביה ה-21, כשהופיעו כרקדנים מן המניין מול עשרת אלפים ספורטאים. "זאת הייתה חוויה קסומה מעולם אחר והלב שלי התפוצץ מאושר לחגוג את ניצחון הגוף והנפש", אומרת זינגר.
"הייתי גאה במדינה שלי ובמארגנים ששילבו בליין אפ הראשי, לצד נועה קירל ונטע ברזילי, גם ריקוד לטיני פראלימפי במופע מיינסטרימי בפרופיל כל כך גבוה".

צפו בריקוד של ויטל >>>

זינגר, תושבת ראשון לציון, רווקה בזוגיות, היא רקדנית לטינית פראלימפית בנבחרת ישראל. היא עוסקת באימון מנטלי, אקטיביסטית לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מרצה בארץ ובעולם ודוגמנית בכיסא גלגלים. "סוף סוף מתחילים לקחת לקמפיינים אנשים עם מוגבלות כדוגמנים מן המניין פשוט כי הם מקצועיים ונראים טוב", היא מסתערת על ההזדמנות להשמיע את אג'נדת השילוב והנגישות שהיא מובילה.
היא נולדה בנצרת עילית לזוג הורים שעלו מרוסיה בשנות ה-70. כשהייתה בת חצי שנה חלתה בסרטן נדיר בגב. לאחר טיפולים קשים וארוכים החלימה ממנו, אך נותרה עם שיתוק חלקי ברגליים. זה לא עצר אותה. "חונכתי שכל עוד אני נחושה ומתמידה, אוכל לעשות כל מה שאני רוצה", היא אומרת. "מגיל צעיר ידעתי שאם אעבוד קשה, אצליח להשיג כל דבר, גם אם זה יעד שלאחרים נשמע משוגע".

להפוך כל דפקט לאפקט

בגיל 12 החלה להתחרות במגוון ענפי ספורט. בשנת 2008, כשהשתחררה משירות קבע בחיל האוויר, התקבלה לנבחרת ישראל בריקוד לטיני פראלימפי וכבר באותה שנה התברגה במקום השביעי בעולם בקטגוריית ריקוד זוגי עם רקדן בכיסא גלגלים.
"באותה תחרות נחשפתי לראשונה לקטגוריה נוספת: ריקוד עם רקדן עומד", היא נזכרת. "מיד ידעתי שזה האתגר הבא שלי. התחלתי לחפש רקדן מתאים ואז הגיע שון. מהקליק הראשון ידענו שאנחנו יוצאים למסע מדהים יחד".
שון זיו, מרמת גן, נשוי לטונדי ואב לגיא בן השנתיים, הוא מורה לריקוד זוגי, כוריאוגרף ובעלים של סטודיו דאנס תל אביב לריקודי זוגות, שמתמחה בעבודה שיקומית באמצעות תנועה עם אוכלוסיות מיוחדות כגון פרקינסון, טרשת נפוצה ואוטיזם. גם הוא זוכר את הקליק המיידי עם הרקדנית היפהפייה שחיפשה בן זוג לצורך ייצוג מדינת ישראל בתחרויות ריקוד פראלימפיות בעולם.

2 צפייה בגלריה
ויטל זינגר ושון זיו.  "אפשר להגשים דברים שקשה אפילו לדמיין"
ויטל זינגר ושון זיו.  "אפשר להגשים דברים שקשה אפילו לדמיין"
ויטל זינגר ושון זיו. "אפשר להגשים דברים שקשה אפילו לדמיין"
( צילום: יאיר אבלסון)

"מהרגע הראשון התחברנו, גם באופי וגם בשמחת החיים", הוא אומר. "אחרי חודשים של אימונים הגענו לראשונה ביחד לאליפות העולם בגרמניה וזכינו במקום הרביעי בעולם. זאת הייתה הפתעה מדהימה והבנו שזה זה - ושצפוי לנו עתיד מרתק".
זינגר: "אנחנו רוקדים יחד סמבה, רומבה, צ'ה צ'ה צ'ה, פסדובלה וג'ייב וגם פרי סטייל. כבר 12 שנים שאנחנו מייצגים את נבחרת ישראל בכבוד וזוכים במדליות בחו"ל בקטגוריות ריקוד שונות. שנינו תמיד מותחים את היכולות, מנסים לחדש ולהפתיע את הקהל ולמצוא את האתגר הבא".

קראו גם:

זיו: "אצלנו יש תמיד התמודדויות משעשעות. למשל, כשטסים לתחרות בחו"ל וכיסא הגלגלים מגיע באיחור כי הכבודה מתעכבת. המושג 'להפוך כל דפקט לאפקט' הוא חלק מהשגרה שלנו. רוח השטות, האופטימיות ושמחת החיים הם המרכיבים הסודיים של ההצלחה שלנו".
זינגר: "גם כשמכינים את הכוריאוגרפיה הכי מושלמת ואת הטכניקה הכי טובה, עדיין נדרשת יכולת לאלתר, לתמרן, לקרוא אחד את השני ולדבר עם העיניים. צריך קשר קרוב מאוד בין רקדנים כדי לתקשר בלי לדבר. לפעמים זה ההבדל בין לפספס או לזכות במדליה".
הם מתאמנים מדי שבוע בבית הלוחם בתל אביב "עם המאמנת הגאונה שלנו, ילנה פייטליכר, הצלע השלישית במשולש המנצח שלנו", הם אומרים.
זינגר: "כשאנשים רואים אותנו בפעם הראשונה רוקדים פתאום נופלים להם אסימונים. הם מבינים שאפשר להגשים דברים שקשה אפילו לדמיין".
זיו: "התגובות מהסביבה אחרי כל אירוע כל כך מחבקות ואוהבות, שזה רק מגביר בנו את להבת האש והיצירה. החיבור בינינו הוא ההוכחה שמגבלות קיימות רק באופן שבו אנחנו מפרשים את הסיטואציות ואת החיים ושתמיד אפשר לעשות מעבר למה שרואה העין".