אסון שמחכה להתרחש: מבקרים בחוף הסלע בבת ים מתריעים על סכנה חמורה לרוחצים בגלל סלעים שנמצאים במקום, שאינם מקובעים ועלולים לגרום לנפילה וחבלות. זאת ארבע שנים בלבד לאחר מותו הטראגי של טימופיי אשורטיה ז"ל, בן תשע במותו, שנפל מסלע בחוף סי פאלאס הסמוך.
תהליך השיקום של החוף החל לפני כשנתיים וארך כחודש. במסגרתו תוכנן להרחיב את רצועת החוף בעשרות מטרים לתוך הים, באמצעות העברת חול.
את העבודות לחידוש החוף ביצעה עבור עיריית בת ים החברה הממשלתית לשמירה על מצוקי הים התיכון, שהביאה את ספינת "דבורה" להזין 60 אלף קוב חול שנחפר בנמל אשדוד והובל אל חוף הסלע. עלות העבודה עמדה על כחמישה מיליון שקלים.
ההשקעה הגדולה הייתה חלק מהבטחה עוד יותר גדולה של העירייה להשיב לחוף את כבודו האבוד ולהחזיר אותו להיות אחד מהחופים היפים בארץ, אך בפועל כל מי שביקר לאחרונה בחוף הסלע לא יכול שלא לתהות מה בדיוק קורה שם ‑ החוף לא ממש גדל, ועשרות מטרים של ים הפכו לשלולית רדודה. בצדדים מפוזרים סלעים רבים, ובכל גאות הם זזים ממקומם ומסכנים את השוחים והמשתזפים כאחד.
"מפגע בטיחותי חמור"
"אני מגיע לכאן כמעט כל יום, ולא באמת מבין מה קרה לחוף הזה", אומר מיכאל בורא, תושב העיר. "אין חוף ואין ים, לא באמת הרחיבו את החוף, כי יש מים רדודים ואי־אפשר לקרוא לזה ים, כי אי־אפשר לשחות במים כאלה נמוכים. זה מצב ביניים שיוצר מפגע בטיחותי חמור מאוד. בנוסף, גם הסלעים האלה מסוכנים. כל פעם שיש קצת גאות הם זזים מצד לצד, הם מתחילים חמישה מטרים מהמדרגות לכיוון הים. אם ילד רץ, הוא בקלות מועד ונופל, וזאת ממש סכנת נפשות, וגם אדם מבוגר עלול לפספס אותם, כי לפעמים הם מתכסים בחול. אלה דברים ממש מסוכנים. הכי מסוכן במים סוערים, כי לא רואים את הסלעים ומכה הכי קטנה מהם עלולה להסתיים באסון".
"פצצה מתקתקת"
"החוף מלא באנשים, אין ספק בזה, אבל כל הזמן מועדים כאן", מספר גורם המעורה בטיפול בחוף. "רק בשבת מעד כאן איש מבוגר, חטף חבלת ראש רצינית מהסלעים ופונה על ידי אמבולנס 4X4 של מד"א. זה כמו פצצה מתקתקת, אסור לשחק בטבע, אם עושים מהלך צריך לסיים אותו".
בורא פתח מספר קריאות במוקד העירוני והתלונן על המפגע והוא אינו לבדו, אך בזמן שהוא דואג לחוף, הוא גם מקפיד להתרחק ממנו.
"מהיום שהתחילו את העבודות כאן, אני כבר לא שוחה במים, חושש לקחת סיכון. חבל שחוף כל כך יפה הגיע למצב כזה. 70 שנה נהנינו ממנו, וברגע שכל מיני גורמים החליטו להתערב בטבע, תראו מה קרה לו. החוף הולך ונעלם ואין מי שיציל אותו. אני בעיקר חושש מתחילת עונת הרחצה. עוד כחודש חוזרים המצילים והחופים יתמלאו ילדים. הם לא מפחדים מאסון? הייתי מצפה שאחרי מה שקרה בעיר, ילמדו שסלעים מאולתרים זה לא משחק".
בורא ושאר המתלוננים זוכרים היטב את המקרה שובר הלב של טימופיי אשורטיה ז"ל בן התשע, שלפני ארבע שנים נפל אל מותו מצוק סלעים בחוף סי פאלאס, בהמשך לחוף הסלע. גם שם היה מדובר בסלעייה מאולתרת שהוצבה באופן מלאכותי וסיכנה את עוברי האורח.
הפרקליטות אמנם סגרה את התיק נגד החשודים ‑ עובדי עירייה הממונים על החוף ‑ בטענה שלא ניתן לייחס להם רשלנות ברף הפלילי, אך התביעה האזרחית שהגישה המשפחה נגד עיריית בת ים וגורמים נוספים עדיין נמשכת.
השבוע התקשתה אמו של טימופיי, אוקסנה, להאמין שהעירייה ממשיכה להציב סלעים באזורים בהם שוהים מתרחצים.
"אני לא מתקרבת לשם", היא מספרת בכאב ל"מיינט בת ים". "לא יכולה בכלל לראות את הסלעים האלה על חופי הים. הייתי שם פעם אחת באזכרה, אבל היום קשה לי. פעם הייתי הולכת הרבה לים עם הילדים, עכשיו הרבה פחות. רק מתי שהילדים ממש רוצים, כי מגיע להם להמשיך לחיות ולשמוח, אבל אני לא מתקרבת לסי פאלאס ולא לאיזור של הסלעים. גם אמרתי לחברים של טימופיי שלא יתקרבו לשם. הם הולכים כי הם סקרנים, אבל סלעים זה דבר ממש מסוכן, אסור להתקרב למקום שהוא סכנת נפשות.
5 צפייה בגלריה
"אין יום שאני לא חושבת עליו". אוקסנה אשורטיה עם תמונתו של טימופיי ז"ל
(צילום: קובי קואנקס)
"אני בכלל לא מבינה איך משפצים ובונים שם. זה מוזר לי, מי בכלל רוצה לגור במקום כזה? עבורי זה טראגי לראות שמשפצים ובונים שם. אני מניחה שאדם שלא עבר את מה שאני עברתי מתייחס לזה כרגיל.
"אין ספק שמזמן היו צריכים לטפל בכל המפגעים בחופים. זה מקום מסוכן. סלעים זאת סכנה. אם קרה מוות טראגי שלא היה צריך לקרות, אז אין ספק שזה מסוכן. למה בכלל להציב סלעים? אני רחוקה מזה, לא רוצה בכלל להסתכל".
לדבריה, הימים אמנם חולפים, אך זכר בנה ממשיך לייסר אותה. "כל חיי אני אנסה למצוא דרך לצאת מהאבל והקושי. אני מנסה להמשיך את חיי עבורי ועבור ילדיי, אחרת אשתגע. אני כל שבוע מבקרת אותו בקבר. אני מעדיפה לעלות לקבר מאשר להגיע לחוף הים. אני מרגישה שכל השבוע אני מעניקה הכל לילדיי, ולטימופיי אני כבר לא מעניקה כלום, כי בלב שלי הוא עדיין חי.
"בהתחלה היה הכי קשה, לא חשבתי שאני מסוגלת להמשיך לחיות, אבל יש לי ילד שעוד מעט עולה לכיתה א' וילד גדול יותר, ומגיעה להם אמא שמחה, אז אני תופסת את עצמי ומתגברת, אבל אנחנו מדברים עליו בכל יום. אין יום שאני לא חושבת עליו, אבל אני יודעת שאם אתעסק רק בו אז אשתגע. אני ממש מכריחה את עצמי לחשוב על דברים אחרים. לפעמים קשה לי, אני נזכרת במה שקרה, מנסה לחשוב איך הוא הרגיש, כמה מכות הוא קיבל בנפילה מהסלעים, מה עבר על הגוף הקטן שלו שנחבט כל כך הרבה. אלה מחשבות שפתאום תופסות אותי. זה הילד שלי, אני לא יכולה להפסיק לדאוג לו.
"אחרי שזה קרה, בעלי עבר אירוע רפואי קשה. בהתחלה טיפלתי רק בו. היום אנחנו במקום אחר, אפילו התחלתי ללמוד סיעוד. אני חולמת לעזור לאחרים, לרפא אנשים ולסייע. זה משהו שנותן לי תקווה, קצת שמחה וציפייה לעתיד".
עוד בחדשות:
מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "בחוף הסלע קיימת בעיה בת עשרות שנים של משיכת חול לתוך הים. לכן מדי שנה מבוצעות מחדש פעולות להרחבת רצועת החוף, כפי שנעשה בערי חוף רבות.
בשנים האחרונות עבר החוף מהפך על ידי עיריית בת ים, המשרד לאיכות הסביבה והחברה הממשלתית למצוקים בפרויקט ייחודי בעלות של חמישה מיליון שקלים לשדרוג והרחבת רצועת החול בחוף הסלע. במסגרת זו הוזנו 60 אלף קוב חול בחוף, וכך הורחבה רצועת החוף בעשרות מטרים, כל זאת במטרה לשקם את החוף ולהחזירו לתושבי בת ים, לאחר הזנחה של שנים. במקביל חודשו ההצללות וסוכות המציל, ושופצו המתקנים בחוף. כעת נמשכת העבודה של החברה הממשלתית למצוקים במטרה למצוא פתרון קבוע לנושא בבת ים ובערי חוף נוספות".
