את האחיות ויקי ויהודית מבת ים אין צורך להציג, כיוון שאם גדלתם בעיר או מתגוררים בה מספיק זמן, סביר להניח שהכרתם אותן או את פועלן רב השנים כמתנדבות בתחומים שונים בבת ים.
ויקי יוחנן ויהודית מנצור גדלו ברח' העצמאות בעיר, להורים שנולדו בסין. ויקי הבכורה בת 63 ויהודית חגגה השנה יום הולדת 60. הם גדלו במסגרת דתית בעיר אך בבית לא היה שום קשר לדת. "בשבת כשרציתי לנסוע לאנשהו הייתי צריכה להתחבא שלא יראו אותי החברות או המורות מהאולפנה", מספרת ויקי. לימים נישאו השתיים ונשארו לגור בבת ים.
יהודית נישאה למנחם ולהם שני בנים ושני נכדים, עבדה לאורך השנים בעיקר עם בעלה אשר היה לו משרד פרסום ועיתון מקומי. מנחם בעלה אשר לא גויס לצבא מטעמי בריאות החליט לטענתה "שכאשר יסתדר בחיים ויגיע לרווחה כלכלית יעשה משהו למען הצבא, כיוון שלא יכל לתרום במסגרת השירות הצבאי".
כך מצאו עצמם הזוג מארחים במשך 14 שנים את הנשף השנתי של האגודה למלחמה בסרטן. "הנשפים נערכו ביום העצמאות והיו בהם מכירות פומביות של חפצי אמנות כתרומה לאגודה. תוך כדי כך בעלי חלה אך הוא עוד הספיק להיות יו"ר האגודה בעיר". כשנפטר מנחם תפסה יהודית את מקומו. "אני פשוט המשכתי את דרכו מאז ועד עתה", היא מספרת.
אחותה הגדולה ויקי, אם לשתיים וסבתא לשלושה, נישאה לאהובה מהתיכון ב'בית וגן' יעקב ופנתה ללימודי מגדר בבית ברל. יוחנן עסקה לאורך השנים בתרבות ופנאי במסגרת עבודתה בעיריית תל אביב ואז, "בשנת 2002 לקחתי קורס מנהיגות דרך עיריית ת"א ובמסגרת הלימודים כל אחת היתה אמורה לעשות פרויקט. כולן היו תושבות ת"א מלבדי ואני קיבלתי אישור מיוחד לעשות את הפרויקט בבת ים. כך פניתי ליועצת ראש העירייה הראשונה בבת ים למעמד האישה, מלכה פרומרמן, והקמנו יחד את מועצת הנשים בעיר".
האחיות מספרות שבמסגרת ההתנדבויות שלהן הן מקיימות פרויקטים רבים בעיר. יהודית אחראית על המבצע השנתי של 'הקש בדלת' בעיר, אחראית על מתנדבות האוספות את קופות התרומה בבתי עסק ברחבי העיר, הן אימצו את מחלקת האונקולוגיה בבית חולים 'וולפסון' ומתנדבות במסגרתה, וחברות בארגון 'ידידי וולפסון'.
"פמיניזם אצלי זה לא עבודה אלא חלק מהחיים", אומרת יוחנן. "מועצת הנשים מקיימת קורסים לעולות חדשות במקצועות המחשב כדי שיוכלו להצטרף למעגל העבודה, יש לנו פרויקט 'אישה מלווה אישה' עבור נשים, קואצ'ינג, ליווי מול גורמים שונים כמו מחלקת הרווחה, מקיימים סוכת נשים ומארחים נשים מכל הארץ.
זה נותן לי כל כך הרבה סיפוק לראות נשים מתפתחות ומשתנות לנגד עיניי. דוגמה אחת מני רבות היא חברה שהייתה עקרת בית ובזכות הקורסים שלקחה במסגרת מועצת הנשים בעיר, הפכה להיות חברה במועצה הדתית שעד עתה היתה ברובה נחלתם של גברים".
בנוסף, האחיות מספרות ש"כנראה חזרו לשורשים" אל מסגרת החינוך הדתי שלמדו בה בילדותן. לפני שנתיים סייעו השתיים לתושבת העיר, שרונה בוטנרו, בהקמת הקהילה הרפורמית בבת ים.
"הרגשנו שלא היה מענה שקרוב ללבנו במסגרת הדת בעיר. ולכן, הקמנו בית שבו יש חיבור ליהדות ולא לדת, מקום פלורליסטי, מאפשר ושוויוני. אנחנו עושים קבלות שבת יחד ומקיימים במקום מפגש של רוח. "אנחנו מאחלות לכולם וכולן לחיות במקום הנותן, כל אחד בדרך שלו. זה מחזיר המון סיפוק, והלב פשוט מתרחב מפעילות לפעילות", מסכמות האחיות.
