קצת יותר מ־100 יום עברו מאז המהפך בבת ים, שהכתיר את צביקה ברוט כראש העירייה וסיים קדנציה בת חמש שנים של יוסי בכר (פלוס 11 חודשים כראש עירייה בפועל). בראיון עם 'מיינט בת ים' בכר נשמע מאוד מפויס, לפחות בכל הנוגע ליריבו, ולא עושה לעצמו הנחות על הטעויות. ובכל מקרה, אל תטעו, למרות תחושת האכזבה הטבעית, קשה לזהות אצל ראש העירייה לשעבר יותר מדי צער על חייו הנוכחיים.
"מתכונת לאסון"
"ראשית, הייתי ראש העירייה במשך חמש שנים, וזה לא עניין של מה בכך", אומר בכר. "מבחינתי אני קודם כל גאה במה שעשינו במערכת החינוך. זה תמיד היה בראש סדר מעייניי, ולכן הגענו לתוצאות כל כך טובות והרמנו את החינוך בעיר בכמה רמות לעומת מה שהיה פה בעבר. דבר נוסף זאת ההתחדשות העירונית המסיבית שעשינו בעיר. שהיא בראייה שלי מהלך חברתי ראשון במעלה, ולכן כואב לי לראות שכרגע החליטו לעצור את זה".
יש היגיון תכנוני מאחורי ההחלטה.
"ועדיין, אותה גברת שגרה בקומה רביעית, במשך 40 שנה בלי מעלית, בבניין לא מחוזק, בלי מרפסת ובלי ממ"ד, זה הדבר הראשון שהיא חשבה עליו כאשר היא הלכה להצביע בבחירות, והעובדה שכרגע זה לא מתקדם, מבחינתי, זה פשוט לפגוע בתושבים.
75 אחוז מהעיר נבנתה לפני שנות ה־80 ומיועדת להתחדשות עירונית, זה מספרים חסרי תקדים. רק לפני שבוע קיבלנו תזכורת לחיים המתוחים בארץ. בעת אזעקה בקושי אפשר להגיע לממ"ד אז בטח שלרדת ארבע קומות במדרגות כדי לגשת למקלט הציבורי זה פשוט בלתי אפשרי עבור חלק מהאוכלוסייה בעיר".
היום, כשאתה מחוץ לתפקיד, איך אתה רואה את האיחוד הצפוי עם תל אביב? נותרת באותה העמדה?
"כרגע מדובר על איחוד שבו העיר תל אביב בולעת את העיר בת ים, לדעתי זו מתכונת לאסון. יפו התאחדה עם תל אביב לפני 50 שנה ועדיין ברובה נראית אותו הדבר, לעומת תל אביב שהתפתחה מאוד.
"במידה ולא תהיה ברירה ויאלצו לאחד את הערים, יש לעשות זאת בצורה של מטרופולין, של כמה ערים יחד, כדוגמת: בת ים, תל אביב, רמת גן ובני ברק, שכל ההכנסות מהערים ייכנסו לקופה אחת ויחולקו לכל עיר 'פר' נפש. אבל בכל עיר יהיה ראש רשות ומועצה משל עצמה, כי כל אחד מכיר את התושבים שבעירו יותר טוב ולתושבי הערים השונות אין את אותה הזהות או את אותם הצרכים".
"מרגיש חיבוק"
עכשיו התפנה בכר לעשות לביתו וחזר לתחום עיסוקו לפני כניסתו לפוליטיקה, בתחום השילוח הבינלאומי. "הגעתי לפוליטיקה לגמרי במקרה, עזרתי לשלומי לחיאני בבחירות ומצאתי את עצמי במועצת העיר. כאשר שלומי הושעה קיבלתי את המינוי כראש העירייה ומשם הדרך לקדנציה שלמה היתה קצרה.
"במהלך התקופה הזו הפסדתי הרבה דברים, המתחים והמלחמות שמלווים את המקצוע, שעשיתי מתוך נטו שליחות, פגעו בי הרבה. כעת יש לי יותר זמן בשביל המשפחה שלי ועבור בת הזוג שלי רונית, שהצליחה לשרוד איתי את כל התקופה הזו. אנחנו מגדלים יחד ארבעה ילדים ומגיע להם שאהיה יותר פנוי עבורם עכשיו".
איך אתה מנתח בדיעבד את ההפסד?
"אני מודה שככל הנראה לא ניהלתי נכון את הקמפיין שלי וגם החיבור לראש העירייה לשעבר, שלומי לחיאני, לא היה נכון. בואי נגיד שלמרות שהיינו שותפים לדרך הרבה שנים, עובדתית התמיכה שלו לא עזרה לי".
איך הציבור מביט עליך היום, כשאתה כבר לא בעמדת כוח?
"כל הזמן עוצרים אותי ברחוב ואומרים לי שחבל שלא נבחרתי שנית, אז אפשר לומר שאני מרגיש את החיבוק של כולם, אבל כנראה שזה לא הספיק כדי לתת לי להמשיך לשבת על כיסא ראש העירייה. אני נולדתי בבת ים, גדלתי בה וממשיך לגור בעיר, ולכן, אני רוצה לראות את העיר מצליחה ומשגשגת. יש פה אנשים טובים ומגיע לתושבים לגור בעיר שיוכלו להגיד את שמה בגאווה".
"פנייה ממפלגות"
וראש העירייה החדש צביקה ברוט יוביל אותה לשם?
"הדבר הראשון שעשיתי לאחר הבחירות זה להרים טלפון לצביקה ברוט, ואמרתי לו סחטיין על הקמפיין שהוא ניהל. גם להפסיד צריך לדעת. צביקה הוא בחור רציני ואני שמח שלפחות אם אני לא יושב על כיסא ראש העירייה, אז מכל המתמודדים זה הוא שיושב שם ולא מישהו אחר. זה סוג של נחמה עבורי, הוא נראה לי בחור הגון ואני מקווה שהוא ילמד את התפקיד מהר. אני בכל אופן לשירותו ושמח להיות לו ליועץ".
זה אומר שאין לך כוונה לחזור לפוליטיקה?
"למרות שקיבלתי מספר פניות ממפלגות ארציות להצטרף אל הרשימות שלהן - סירבתי. גם זה היה קצת מאוחר מדי עבורי. אולי עוד אכוון לשם מתישהו, אני אוהב להיות מעורב ולעזור. חוץ מזה פוליטיקה זה סוג של חיידק ויש סיכוי שהוא יתקוף אותי שוב, אבל כרגע אני לא בעניין בכל אופן".
