תושבי רמת עמידר בבת ים, מכירים לטענתם ולצערם "מה זה להיות אחרונים בשרשרת המזון". לא בכדי כשפורסם הסקר בחודש פברואר השנה, על כך שבת ים נמצאת במקום האחרון באיכות החיים מבין 14 הערים הגדולות בישראל, התושבים במקום הבינו טוב מאוד למה.
"כל אחד חושב על עצמו"
"נתחיל מזה שאין אצלנו פחים", אומרת אחת התושבות. "על כל שמונה בתים יש שני פחי אשפה במקרה הטוב. לכן, אנשים מפנים אשפה ושמים אותה על יד הפח ובתוכו. כמובן שהפח בכל מקרה עולה על גדותיו. הפחים המלאים והאשפה מסביבם משפיעה על הסירחון בשכונה, שמזמין מזיקים ועושה הרגשה של גועל.
"תחשבי איך השכונה נראית אחרי סוף שבוע או אחרי חג", אומרת תושבת אחרת. "לא רק שאין פחי אשפה המספיקים לכל התושבים, גם הפחים שכבר יש עומדים באמצע המדרכה שצרה ממילא, וחוסמים את המעבר להולכי הרגל, בניגוד לערים מתוקנות אחרות שבהן על פי החוק, יש בכל חצר של בית פרטי נישה לפחי אשפה".
מחזק את דבריה תושב צעיר המתגורר בשכונה ומספר כי הוא מתנייד כעת, לאחר תאונה, על כיסא גלגלים ולכן אינו מסוגל לעבור על המדרכה. "אני נאלץ לרדת לכביש ולסכן את חיי", הוא מסביר. "לנסוע נגד כיוון התנועה ואז לעלות למדרכה שוב איפה שיותר רחב בהמשך הרחוב. הבעיה היא לא רק בפחים שחוסמים את הדרך אלא גם במכוניות שחונות על המדרכה, השקם בבוקר, במהלך כל היום וכל הלילה.
"נכון", הוא מוסיף. "יש אצלנו בשכונה מצוקת חניה ולכן זה הגיוני שבשעות הלילה יחנו על המדרכה. אבל בבוקר זה לא הגיוני שרכבים החונים על המדרכות, חוסמים מעברים ומסכנים את ילדינו בדרך לבית הספר. למרות פניות חוזרות לפיקוח העירוני בנושא, דבר לא נעשה והילדים שלנו נאלצים לרדת לכביש כדי ללכת לבית הספר, תוך סיכון חייהם".
בעיית החניה היא תלונה החוזרת על עצמה בקרב תושבי שכונת עמידר, לטענתם מצד אחד פשוט אין חניה בשכונה ומצד שני כלי הרכב החונים מפריעים להולכי הרגל.
"אחת הסיבות שבגללן אין חניה היא שתושבים פשוט סיפחו לעצמם חניות ללא אישור של העירייה או שום גורם אחר. כל אחד שחפץ בכך, לקח צבע לבן ומכחול וסימן לעצמו 'חניה פרטית'", משתף תושב השכונה ומוסיף "אני מפחד להוציא את הרכב שלי בלילה מהחניה כדי ללכת לאנשהו כי אני יודע שלא יהיה לי חניה כשאשוב".
על פי תושבים בשכונה, סיבה נוספת לבעיית החניה היא כי חלק מתושבי השכונה הגדילו את הגינות שלהם על חשבון שטחים ושבילי מעבר ציבוריים ובנו יחידות דיור.
"נשארו כמה שבילים בודדים בין הבתים", מעיד תושב המקום. "הרוב סופחו וברובם אף הגדילו ובנו יחידות דיור. כלומר, זה עוד כלי רכב של הדיירים, רכבים שתופסים חניות שבמילא חסרות. כל אחד חושב רק על עצמו ועל רווחתו האישית ולא רואה את הכלל. העירייה חייבת להתחיל לאכוף את הנושא, כי פשוט כל אחד עושה פה ככל העולה על רוחו, בלי להתחשב בחוקים או בשכניו".
"שבילים חשוכים ומרצפות שבורות"
כך נוצר מצב שהשכונה הצפופה מלכתחילה הופכת ליותר ויותר צפופה ועבור התושבים. "זה בלתי נסבל לצאת ממנה בבוקר לכיוון העבודה. יש בשכונה כמה בתי ספר אזוריים, כלומר מגיעים תושבים מכל רחבי גוש דן, ברובם דתיים, להוריד את ילדיהם בבתי הספר ומצטרפים אלינו, תושבי השכונה, ביציאה הצרה של רחוב החלוצים".
"אנחנו משלמים ארנונה בין הגבוהות שאני מכיר (1,600 שקל), אבל בתמורה לכך אין אפילו תאורת רחוב ראויה. היא בקושי עובדת וחלק מהשבילים חשוכים, המרצפות בהן שבורות ולא פעם אנחנו מועדים. אנחנו רגילים שמתייחסים לשכונת עמידר כשכונה סוג ב', אבל עכשיו אנחנו דורשים יחס שווה לשאר תושבי העיר. לא ייתכן שמשקיעים רק בטיילת ובאיזור מסביבה ואצלנו מבקרים רק לקראת הבחירות".
מעיריית בת ים נמסר: "ראש העירייה צביקה ברוט מאמין כי התושבים צודקים. הוא אמר לא פעם כי שכונת עמידר הוזנחה במשך יותר מעשר שנים.
בימים אלה מתקיימים דיונים עם נציגי השכונה ומשרדי הממשלה כדי להתחיל בתוכנית שיקום לשנים הבאות, על מנת לוודא שגם תושבי עמידר יזכו לאיכות חיים בסביבת המגורים שלהם".
