העיר בת ים אינה עיר חרדית, אך יש לה ציבור גדול של שומרי מסורת והיא שופעת במבחר גדול של בתי כנסת. כ-120 בניינים ברחבי העיר פונים לקהלים ולמגזרים שונים, החל מדתיים, מסורתיים, ספרדים, אשכנזים, וכמובן מגזרים, סיעות ופלגים - לפי מוצא או מדינה.
חשוב לציין, כי בעוד לפני כמה שנים שומרי המסורת היו בוחרים בתי כנסת לפי זרם או ארץ מקור (לדוגמה: סורי או ליטאי), כיום אלו שפוקדים את בתי הכנסת בעיר בוחרים בדרך כלל את זה שקרוב אליהם לבית – ואין זה משנה אם הוא ספרדי או אשכנזי, וזאת מסיבות נוחות.
בכיר במועצה הדתית בת ים אף מספר, כי "היום הרבה מאוד אשכנזים מתקרבים יותר לאזור הספרדי, כי האשכנזי קיבל דימוי של הארד קור ('דוסים') ואילו הספרדי יותר מקרב (רב בית הכנסת יפנה אליך: 'מה נשמע צדיק')". יחד עם זאת, גם הרבה פוקדים היום בתי כנסת בגלל שהחבר'ה שלהם נפגשים שם, כי הם מתחברים לרב, או אפילו כי הפיוטים נשמעים טוב באוזן.
קראו גם:
עוד נתון מעניין על בת ים, שרוב הציבור שפוקד את בתי הכנסת בעיר אינו דתי, ואפילו לא מסורתי. כך למשל, אם בשנות השמונים והתשעים היו הרבה בת ימים שמגיעים בשישי לתפילת ערבית, הם היו חוזרים לאחר מכן לראות את הסרט הערבי ולארוחת שישי. גם כיום, חלק גדול יבואו בשישי לבית הכנסת, ובשבת כבר ירדו לחוף הים. כלומר, בית הכנסת הפך למקום של חוויה תרבותית, לפגוש את החבר'ה, להתעדכן בנעשה, ופחות מסיבות של אמונה.
הגדול, היפה, הוותיק והפוליטי
כמחווה לבתי הכנסת הרבים הפזורים ברחבי בת ים, הנה החשובים והמסקרנים ביותר:
הכי גדול: "מרום ישראל" (הרצל 66) – בית הכנסת הספרדי הגדול ביותר בבת ים, מכיל עד כ-700 מתפללים (גברים ונשים). בדורות האחרונים גם הרב הראשי של בת ים מתפלל שם.
הכי ותיק: "היכל יעקב" (סוקולוב 11) - בית הכנסת הראשון בבת ים נבנה בשנת 1927 על ידי זוג נגרים שהתגוררו ביישוב. הוא הוקם ברחוב ירושלים פינת סוקולוב כצריף עץ, וכיום ניצב במקומו בית הכנסת "היכל יעקב".
הכי חדש: "הרב מימון" (הנביאים 54) – במתחם גן העיר עמד צריף מעברה ישן ששימש בית כנסת. בשנת 2019, נחנך בית הכנסת החדש עם שלוש קומות ו-250 מקומות ישיבה, דאז נמסר המפתח של בית הכנסת לנציגיו של הרב מימון, שמשמש כבר שנים רבות כרב מוכר ומוערך מאוד, כמוהל וכמורם של ילדים העולים לתורה לקראת בר המצווה.
הכי מעוצב – מבחוץ: "האוהל" (הורדים 6) – מי שעובר ברחוב לא יכול לפספס את בית הכנסת האשכנזי שמעוצב בצורה משולשת ולבנים צהבהבות ומזכיר אוהל, ונחשב אחד מבתי הכנסת החשובים והמרכזיים ביותר בעיר.
הכי מעוצב – מבפנים: "פאר יפית" (ליבורנו 36) – בית כנסת לבני העדה הסורית עוצב מבפנים על ידי המעצבת זהבה בנימין, וגם המקווה מעוצב בסגנון אסייתי, מיוחד ויוצא דופן.
הכי מעורר מחלוקת: "שובה ישראל" (בן גוריון 87) – בית הכנסת של הרב ישעיהו פינטו שנפתח בלב האזור הכי חילוני של בת ים, באזור שבו אינספור מסעדות ובתי קפה פתוחים בשבת. גורמים במועצת העיר שמחים על כך ואומרים: "גם בטיילת, איפה שאף אחד לא שומר תורה או מצוות – אנשים באים להתפלל. אפשר רק לשמוח על כך".
הכי פוליטי: "רדומסק" (בלפור 37) – בית הכנסת שבו מתפלל ראש העיר, צביקה ברוט, ונחשב לאחד מבתי הכנסת החשובים בארץ ליוצאי פולין. בעבר, כל ההחלטות החשובות בעיר נערכו במקום – וביידיש.
שיאן ספרי תורה: "בית יעקב" (סמטת הכרמל 4) - בית כנסת בו מצויים למעלה מ-50 ספרי תורה. מרוב ספרים, פיתחו בבית הכנסת תכנת מחשב ייחודית שקובעת איזה ספר להוציא בכל פעם, כדי שיתאים לתאריך הקרוב ביותר להנצחה.
