"ב־2014 הלכתי להופעה שהיתה בקרבת ביתי, ואמרתי לעצמי 'נלך נראה מה זה'", מספרת גילה פורת, דיירת בדיור המוגן של מגדלי הים התיכון בבת ים, "כאשר הגעתי, לא ידעתי בכלל מה זה 'פואטרי סלאם', אבל כשהגעתי פשוט התאהבתי".
קראו גם >>>
על הבמה היה אריק אבר, מחלוצי הז'אנר. "בהפסקה ניגשתי אליו וסיפרתי לו על העבר שלי כמשוררת, שהוצאתי ספרים, והוא הסביר לי שבפואטרי סלאם מקבלים את כולם. וכך היה, נסעתי להופעות בפאבים בכל מיני מקומות בארץ והשתתפתי עם החבר'ה בתחרויות".
על מה את מדברת בפואטרי סלאם?
"בגדול אני הולכת עם המוזה שלי ולכן הפואטרי סלאם בכל מקום שהופעתי בו היה אחר. אבל בואי נגיד שכאשר הקראתי את המלל על הגיל השלישי, קיבלתי המון פידבקים חיוביים. ההופעות הן בפני קהל צעיר יחסית, 30-20 מקסימום, ובגילי מדהים להיות חלק מזה, הרגשתי פשוט בשמיים".
היום, בעקבות מגבלות הקורונה הפואטרי סלאם עבר יותר לאינטרנט ולזום, שאליו פורת פחות מתחברת. אך כיאה לאופייה המיוחד מצאה פורת את הדרך ליצור גם בתקופה זו שבה היא ובני גילה ממאנים לצאת מהבית. "אני מתגוררת בשנתיים האחרונות במגדלי הים התיכון ובאופי שלי, בגלל שקשה לי שיהיה לי משעמם, אני תמיד מחפשת עוד עניין בחיים. אז פניתי להנהלה והצעתי להעביר חוג בנושא לחבריי בדיור המוגן".
ואיך הם קיבלו את השירה החדשנית?
"מסדנה של חמישה מפגשים הפכנו לחוג של ממש, המשתתפים מגיעים באדיקות ובנאמנות. אנחנו יושבים בריחוק חברתי אמנם ועם מסכות, אבל לא מוותרים על המפגש. המסר שלי הוא שבכל גיל אפשר להתחיל לעשות (כמעט) הכל ולמרות שאני לא שחקנית, הבמה עשתה לי משהו וגיליתי את זה בגילי המופלג. אז אני מאמינה שעוד אנשים בני גילי יכולים לגלות על עצמם דברים חדשים, רק אם ינסו".
