בקיץ 2023 פרסמה עיריית בת ים מכרז לחידוש ולהפעלת שירות קורקינטים שמליים שיתופיים בעיר. מתוך ארבע חברות שפעלו באותו הזמן בישראל, שלוש ניגשו למכרז, אחת מהן הייתה חברת "ליים". היא לא זכתה במכרז, אבל זה באמת משנה? בשטח מסתבר שלא.
ב-21 במרץ 2024 בישרה עיריית בת ים כי רק שתי חברות זכו במכרז וזכאיות להפעיל קורקינטים שיתופיים בעיר. החברות שזכו הן "בירד" ו-"דוט". לפי תנאי המכרז כל אחת יכולה להציב עד 200 קורקינטים בתחנות מסודרות ברחבי העיר.
חברת "ליים" לא זכתה כאמור במכרז. לכן היה עליה להוציא את צי הקורקינטים מבת ים, ועל פי החוק היבש היה עליה גם לחסום רכיבה בשטח עירוני זה. כלומר תל אביבי שיוצא מגבולות העיר דרומה לכיוון בת ים, לא יוכל להפעיל את הכלי, והקורקינט יפסיק לפעול ברגע שייצא מגבולות הגזרה המאושרת לפעולה.
קראו גם:
החלטות וחוק לחוד ומציאות לחוד. יותר מחצי שנה עברה מפרסום תוצאות המכרז, ובדיקת "מיינט בת ים" העלתה שלמרות שהקורקינטים של "ליים" עדיין נמצאים ופועלים בעיר ללא כל רישיון חוקי.
למה זה כל כך חשוב? לא רק שמדובר בהפרת החוק אלא שחוזה ההפעלה של מי שזכה במכרז כולל גם הגבלות והתחייבויות משמעותיות, ביניהן הגבלות בטיחות של הצבת כלים במרחב הציבורי והגבלה על רכיבת קטינים. ללא חתימת הסכם מול העירייה, החברה אינה מתחייבת רשמית לעמוד בהוראות מצילות החיים הללו.
לפני כשבועיים, שלחה היועצת המשפטית של עיריית בת ים מכתב לחברת ליים, בה היא דורשת מהחברה לפנות לאלתר את הכלים מהעיר. במכתב צויין כי בגלל הימשכות היציאה שלהם מהעיר, כל כלי שיימצא בשטח העיר – יוחרם. יחד עם זאת, החברה התעקשה שתינתן לה התראה נוספת לפינוי הכלים, ועל כן נכון למועד פרסום ידיעה זו – טרם פינתה באופן אקטיבי את הכלים, ונכון להיום אינה מגבילה את הרכיבות בעיר. אז איפה החוק ואיפה הקורקינט?
מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "אכן ליים הפסידו במכרז, ובימים אלו העירייה מטפלת ונאספים הכלים שלהם ברחבי העיר".
מחברת Lime נמסר בתגובה: "ליים נמצאת בשיתוף פעולה ותקשורת ישירה מול העיריה"
