תושבי בת ים נפרדו בשבוע שעבר מאחת הדמויות המוכרות בתחום החינוך בעיר, דוד ברוט ז"ל, אביו של ראש העירייה צביקה ברוט, ומי ששימש כמנהל המיתולוגי של אגף החינוך בעיר בת ים, ואף כיהן בתפקידים בכירים בעירייה במשך 45 שנה.
אחד מעמודי התווך של מערכת החינוך בבת ים
הוריו של דוד ברוט ז"ל, ניצולי אושוויץ, התחתנו מיד לאחר השואה ועלו לארץ מפולין כשהוא היה בן 3. הם התיישבו בבת ים והפכו להיות חלק מבוני העיר. דוד נשא לאישה את טובה, ולאחר שהקימו את ביתם בעיר, נולדו להם לאורך השנים חמישה ילדים אשר השתלבו בתפקידים בכירים בצבא, במשרדי הממשלה ובסקטור הפרטי.
קראו גם:
בין היתר סיים הבן הבכור - ק', את קורס הטיס של חיל האוויר והפך לאחד הטייסים הראשונים שיצאו מהעיר בת ים, והוא משמש עד היום כקצין בכיר בחיל האוויר. ראש העיר, צביקה ברוט, הוא האח הקטן מבין החמישה.
ברוט ז"ל עבד במשך למעלה מ-45 שנה בעירית בת ים, ופרש לפנסיה זמן קצר לפני שבנו נבחר לראשות העיר. ככלכלן ואיש חינוך בהשכלתו, זכה למשרה בעירייה בתפקידים כלכליים, ולאחר מכן התקדם בצמרת התפקידים במינהל החינוך – עד ששימש במשך כעשר שנים כראש האגף.
בתקופת כהונתו, הוביל ברוט האב את מהפכת ההישגים בבגרויות, שהביאו לשיפור דרמטי באחוזי ההצלחה של תלמידי העיר בת ים בבגרויות, שיפור שמציב את בת ים עד היום במקומות הראשונים במדינת ישראל.
בין היתר פיתח תוכניות ייחודיות להעלאת ההישגים של תלמידי העיר, ותוכניות אלה מיושמות היום כבר שנים רבות בעשרות ערים ברחבי ישראל. במקביל דוד ברוט ז"ל הוביל את בת ים לזכייה בפרס החינוך הארצי לראשונה בתולדותיה בזכות הישגיו.
"הפעם אין מי שיקרא את ההודעה"
בעבר סיפר ראש העירייה, כי אביו משמש לו כיועץ בתחומים רבים: "אין ספק שהניסיון של הוריי מסייע לי רבות, ואני מתייעץ איתם... אבא היה בעירייה שנים רבות וצבר ניסיון רב במנגנון העירוני ככלל ובתחומי החינוך והכלכלה בפרט, ואני בהחלט מתייעץ איתו כדי לקבל עצות טובות".
במהלך ימי השבעה הגיעו אלפים לנחם את בני המשפחה, בהם גם נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרי הביטחון והחוץ, יושב ראש הכנסת, שרים וחברי כנסת מכל המפלגות, כמובן עובדי העירייה ותושבים רבים שלא הכירו אותו, אך ביקשו להביע את תנחומיהם. צביקה ברוט אף קיבל אגרות תנחומים מראשי הערים של מנהטן ונויקלן ברלין, שהן ערים תאומות לבת ים, ועמם יש קשרי חברות ושיתופי פעולה רבים.
במהלך השבוע, פרסם ראש העירייה דברי הספד מרגשים לאביו וכתב: "אבא היה דמות מופת של איש משפחה, לצד קיום הציווי ש"במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש". הוא תמיד היה ראשון להוביל ולסייע, והשאיר לנו סולם ערכים משמעותי בחינוך, בידע אדיר, באמונה, באומץ וביכולת לקבל כל אחד במתינות ובכבוד".
ברוט אף פרסם בפייסבוק פוסט עתה, לאחר ימי השבעה, וכתב כי "שאלו אותי מה היה הרגע הכי מרגש בשבוע הזה של ימי השבעה. אז היו הרבה כאלה: תושבים שבאו לתמוך בלי שהכירו אותו, משפחות שכולות שהגיעו לנחם, וגם הרגע הזה, כשדיווחו בחדשות על אירוע שקשור לבת ים, ובאופן אוטומטי שלחתי לאבא ווטסאפ כמו שעשינו תמיד - רק כדי להיזכר אחרי רגע שהפעם אין מי שיקרא את ההודעה".
רגע של אופטימיות
במהלך שבוע השבעה העצוב היה רגע אחד של אופטימיות ששיתף צביקה ברוט: "כשנשיא המדינה הגיע לנחם - ואחד האחיינים שלי, אסף בן ה-4 וחצי, שהוא נין של שורדי אושוויץ, ניגש בספונטניות לנשיא הרצוג ומשך לו במכנסיים כדי לשאול אותו שאלה: ״מתי יהיה שלום?״, הוא שאל אותו בתמימות של ילד קטן. סתם ככה. בלי הכנה מוקדמת. לנו לא הייתה תשובה ממש טובה. לנשיא דווקא כן היו דברים קצת יותר אופטימיים להגיד לו".
ברוט הוסיף ואמר כי, "אני מבקש להודות לאלפי המנחמים הרבים: אישי הציבור, החברים, בני המשפחה, המשפחות השכולות שבאו וריגשו אותנו מאד, עובדי העיריה המדהימים, והתושבים הרבים שעטפו אותנו בשבוע הזה - מי ייתן ונזכה להחזיר לכם רק בשמחות. אני ממש מתגעגע אבא. אתה תמשיך ללוות אותי כל יום. ואני כנראה אמשיך לשלוח לך ווטסאפ מדי פעם, כשבת ים תהיה בחדשות, כמו שעשינו תמיד. תענה לי בזמנך החופשי".
דוד ברוט היה בן 78 במותו. יהי זכרו ברוך.
