הקשר בין אחים הוא אחד הקשרים הכי משמעותיים שמלווים אותנו במהלך חיינו. הם היו איתנו מהרגע הראשון ומלווים אותנו בכל תחנות החיים המשמעותיות.
הדבר נכון במיוחד במקרים בהם המשפחה לא יציבה דיה, כמו במקרים בהם הילד יוצא מביתו בשל קושי של הוריו לטפל בו ומועבר למשפחת אומנה.
בשנים האחרונות נרשמה במשרד הרווחה והביטחון החברתי עלייה במספר המקרים בהם מופנים שני אחים או יותר לסידור אומנה.
קראו גם:
ברוב המקרים, שירותי הרווחה יעדיפו שבני משפחה מורחבת יקלטו את ילדי המשפחה תוך שמירה על הקשר בין האחים ותחושת השייכות המשפחתית שלהם. במידה ואין משפחה מורחבת שתיקח אחריות על הילדים, ארגוני האומנה מחפשים משפחה שתוכל לקלוט אותם ביחד, מתוך הבנה שהדבר משמר את הקשר ומיטיב איתם.
למרבה הצער, קשה למצוא משפחה אחת שתקבל לביתה את כל האחים. במקרים כאלו, בלית ברירה, מופרדים האחים לסידורים חוץ ביתיים שונים.
במחקר שנעשה בשנת 2020 על ידי מכללת תל חי בשיתוף משרד הרווחה נמצא שהימצאות אחים באותה משפחה עדיף ברוב המקרים וכשהאחים נקלטים במשפחות שונות, חשוב לטפח את הקשר ביניהם ולשמר אותו.(דורון, שנער- גולן ושפירו,2020).
מתוך צורך זה התפתחה בשנים האחרונות "אומנה קהילתית" - פתרון שבו שתי משפחות או יותר מאותה קהילה (קיבוץ, מושב או קהילה עירונית) יכולות לקבל אל ביתם את האחים תוך שמירה על הקשר ביניהם.
יתרון נוסף באומנה הקהילתית הוא התמיכה והסיוע שהמשפחות נותנות זו לזו, כי הן עוברות את המסע ביחד.
המשמעות: האחים ממשיכים להתגורר בקרבה אחד לשני ושומרים על קשר רציף שמחזק את תחושת השייכות ומצמצם את הקשיים וההתמודדויות שכרוכות בהפרדת אחים שהוצאו מביתם.
בארגון שחר, הפועל עבור משרד הרווחה והביטחון החברתי לאיתור משפחות אומנה, מלווים מקרים רבים של אומנה קהילתית.
מנחת האומנה (עובדת סוציאלית מטעם הארגון) מלווה את המשפחות ואת הילדים ועושה מאמץ לשמר את הקשר האחאי.
במקרים של אומנה קהילתית היא גם מסייעת למשפחות לשמור על הקשר הישיר והיומיומי, ויחד עם זאת, להציב גבולות בריאים שיאפשרו לכל משפחה את הקשר המתאים לה.
אחת המשפחות שארגון שחר מלווה מתגוררת בגרעין תורני במרכז הארץ, ולה חמישה ילדים. לפני כשנה הפכו למשפחת אומנה לפעוט, כשמשפחה נוספת באותו גרעין תורני החלה בקליטת אחותו הגדולה.
"אנחנו מפגישים ושומרים על קשר ביניהם. משפחת האומנה של האחות הם חברים טובים שלנו, כך שהאומנה של שתי המשפחות מבורכת לכולנו", אומרת אם המשפחה. "הילדים נפגשים לפחות פעם בשבוע ואנחנו יוצאים לטיולים משותפים ולחופשות".
י', אמה של ילדת האומנה: "הילדים שלנו מתייחסים אל האחות שהצטרפה למשפחה כאל אחותם לכל דבר, וזה נפלא. העובדה שאחיה גר לידה ויש ביניהם קשר שוטף מאוד מקלה עליה".
רחלי שלו, עו"סית ומנחת אומנה בארגון שחר שמלווה את שתי המשפחות: "כשמכניסים כמה אחים למשפחת אומנה אחת, להורים קשה להתמודד ולילדים קשה להסתגל וזה יוצר יותר אתגרים. כשאחים נמצאים באותו אזור גיאוגרפי או באותה קהילה והמשפחות משתפות פעולה ביניהן, זה נכון יותר להמשך ההתפתחות הנפשית והרגשית של הילד כי לכל ילד יש את המקום והמרחב שלו, אבל גם יש להם אחד את השני. אחים רחוקים משלמים מחיר כבד".
בקיבוץ בדרום הארץ הצליחו לקלוט חמישה אחים ממשפחה אחת בכמה משפחות אומנה שמתגוררות בסמיכות.
אם האומנה בה נקלטו שני האחים הגדולים מספרת: "כששמעתי שמחפשים משפחות אומנה לשאר ילדי המשפחה, פניתי למשפחות באזור שלנו, כדי שיהיו קרובים לילדי האומנה שלי. לשמחתי מצאנו עוד שלוש משפחות שבהן נקלטו שאר האחים. כולם מבלים יחד, ישנים אחד אצל השני, חוגגים ימי הולדת ויש ביניהם קשר מקסים".
הממונה על האומנה במשרד הרווחה, רחל איגר לוין, מנהלת שירות ילדים ומשפחות אומנה: "רוב פתרונות האומנה הם מקרב בני המשפחות המורחבות של הילדים וזה כמובן סידור עדיף. כשזה לא קורה, שירותי הרווחה מנסים להתאים פתרונות שיטיבו עם הילדים. אומנה קהילתית היא בהחלט פתרון כזה".
לדברי קרן ויינטראוב, מנהלת מחלקת האבחונים וההשמות בארגון שחר, יש יתרונות רבים באומנה קהילתית. "הרעיון התחיל מתוך רצון ומחשבה לייצר לילדים קשר קשור ורציף עם אחים מאותה משפחה", היא אומרת. "זה קרה בהתחלה במקרה של משפחות קרובות גיאוגרפית, וכשראינו שהקרבה הזו משמרת ומחזקת את הקשר האחאי, התחלנו לחפש משפחות כאלה באופן יזום. הבנו שההשתייכות לאותה קהילה מסייעת מאוד למשפחת האומנה. כיום המגמה הזו צוברת תאוצה".
מרגישים שגם אתם רוצים לפתוח את הבית והלב לילדי אומנה? מכירים משפחות מהיישוב או מהקהילה שלכם שירצו לעשות זאת אתכם?
