כמאה בני אדם מתגוררים בשכונת הקראוונים בבת ים, ביניהם ילדים רבים וקשישים. בכל סבב לחימה עולה שוב הבעיה שנדמה שאיש אינו מוצא לה פתרון מעשי: בשכונה אין ולו מרחב מוגן אחד לרפואה. "מה שנשאר לנו בכל פעם זה רק להתפלל", אומר תושב השכונה.
מישל שושן מתגורר 32 שנים בשכונת הקרוואנים בבת ים. מתחילת המלחמה הנוכחית, ולמעשה בכל פעם שנשמעת אזעקה בבת ים בשל ירי טילים מעזה, הוא וחבריו לשכונה בבעיה אמיתית. אין לאף אחד מתושבי השכונה מרחב מוגן שישמור על חייהם. במלחמה הנוכחית כבר ספגה בת ים שתי נפילות, כך שמדובר בסכנת חיים ממשית.
"אין לנו כלום. 32 שנים אני מתגורר פה, ואין לנו ממ"ד, מקלטים, ובטח שלא מיגוניות", מספר שושן ל"מיינט בת ים".
מה הפתרון שמציעה לכם העירייה?
"עשרות פעמים, ובכל פעם שיש מערכה או מלחמה – אנחנו פונים לעירייה, וכל פעם היא משיבה לנו: תרוצו לאצטדיון. הבעיה שהאצטדיון הוא עשר דקות מפה, אז שרק נתחיל לרוץ, כבר תגמר האזעקה, ובטח שיפלו הטילים".
קראו גם:
שושן מוסיף ומספר שבשכונת הקראוונינם מתגוררים כמאה בני אדם: "יש ילדים קטנים, קשישים, חולים עם סרטן, אחד שעבר התקף לב, ואפילו בחור שהצליח לברוח בנס מהמסיבה בדרום והוא בפוסט טראומה. אי אפשר לבקש ממאה אנשים בכל פעם לרוץ עד האצטדיון, כשחלקם בכלל לא יכולים ללכת אפילו חמישה מטרים".
עוד הוא מוסיף ומספר כי חלקי הטיל שנפלו אמש צנחו קרוב מאוד לשכונת הקראוונים. "זה היה ממש בגב שלנו. זה יכול היה לפרק שכונה שלמה. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות, בכל פעם שיש אזעקה, הילדים צורחים, צווחות, צעקות, מה שנשאר לנו בכל פעם זה רק להתפלל. העירייה חייבת לספק לנו מיגוניות".
מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "מיגוניות הוא פתרון שמתאים רק לעוטף עזה, כיוון שהן מאפשרות מיגון רק מרקטות קטנות יחסית ואינן מגנות מטילים בעלי ראש נפץ גדול יותר המשוגרים לגוש דן. הנושא נבדק בעשור האחרון אין ספור פעמים מול פיקוד העורף, כולל שוב ושוב בימים האחרונים. מהסיבה הזו אין מיגוניות בערים בגוש דן ובמרכז הארץ בשום מקום".
עוד מוסיפים בעירייה ומסבירים כי, "לפני שנים רבות הוחלט, לבקשת תושבי הקראוונים, לפתוח עבורם את האצטדיון הנמצא מעבר לכביש וחלקם אכן שוהים בו. מעבר לכך הפתרון הקבוע חייב להיות פינוי שכונת הקראוונים על ידי המדינה, ואנו ממשיכים ללחוץ על החשב הכללי באוצר להעניק פיצוי משמעותי לתושבים על מנת להגיע עמם להסכמות בנושא ולהעניק להם מגורים ראויים כפי שהמדינה התחייבה".
