הלקוחות בחנות בראשון לציון שיפשפו את עיניהם בתמיהה: אחרי שנהנו מהמחירים הזולים של המוצרים במקום, הגיעו לפתע שוטרים וביצעו בחנות חיפוש יזום. השלל: 1,300 פריטי לבוש, נעליים ושעונים החשודים כמזויפים - והוצגו בחנות כמותגי יוקרה.
הסיפור הבודד הזה שהתרחש לפני כשבוע, מעיד על תופעה משתוללת בשוק הישראלי. יכול מאוד להיות שקניתם מוצר מזויף - ואפילו לא ידעתם. שמחתם על המחיר הזול, החנות היתה נראית סולידית ולא דוכן מעופש בשוק שזועק זיוף - אבל המחיר הזול מסתיר תופעה חמורה שעולה למדינה ולכולנו הון עתק מידי שנה.
מקוסמטיקה ועד תרופות
שוק המוצרים המזויפים קיים כמעט בכל ענף, החל ממזון, משקאות, הלבשה, אביזרים, נעליים, תרופות, מוצרי קוסמטיקה, אלקטרוניקה, חלקי רכב, צעצועים ואפילו מטבעות. מוצרי צריכה המזויפים נחשבים בדרך כלל באיכות ירודה, תוך שהם מיוצרים או נמכרים תוך שימוש במותג, אולם ללא אישור בעל המותג.
משרדי החקירות שמעסיקים המותגים מגלים את המוצרים המזויפים, בין השאר בחנויות רחוב, וכמובן בזירה הווירטואלית פרוצת הגבולות והקניין הרוחני - שם התופעה כבר פרצה את גבולות אתרי המכירות המוכרים בהם ניתן למצוא זיופים, והגיעה אל הרשתות החברתיות, בהן פייסבוק ואינסטגרם.
מה קורה מרגע שאותר המוצר המזויף? אז מתחילה עבודת בלשות שלא מביישת את המותחנים הסוחפים ביותר, החל מאיתור מחסן הזיופים ועד להשמדתם.
מבצע השמדת המוצרים המזויפים לא נערך במכס ולא בתחנות המשטרה. הוא מתקיים בחצר של משרדי עורכי הדין שמייצגים את חברות המותגים המקוריים, וכך רק לפני מספר ימים הושמדו בקומת הקרקע של אחד המשרדים הגדולים בתל אביב, חלק גדול מאותם מוצרים מזויפים שנתפסו שבוע קודם לכן. לפי נתונים שמגיעים מאותו משרד עורכי דין, כל כמה חודשים נערך מבצע השמדה במהלכו מושמדים כ-5,000 זיופים של מגוון מותגים מכל הבא ליד, החל בפרטי לבוש של מותגים מובילים וכלה בתרופות מרשם.
5 מיליארד שקל
כמה כסף מגלגלת תעשיית הזיופים ומה הפגיעה הכלכלית במשק? מדובר באחת החידות הבלתי פתורות במשק הישראלי, ולפי אתר "הפדרציה לקניין רוחני ומלחמה בסחר בלתי חוקי" מדובר בחמישה מיליארד שקל בשנה.
יגאל ויין, מנכ"ל הפדרציה לקניין רוחני, מוסיף: "הטיפול הכללי בתופעה לא מספק. המדינה היא הנפגעת העיקרית מסחר בלתי חוקי, שכן זהו כסף שחור שלא הולך למיסים, אלא הולך לטרור ולגופי פשע. בנוסף, סחר בלתי חוקי פוגע בבעלי חנויות המנסים להתפרנס ביושר ובכבוד, שכן הם נמצאים בתחרות בלתי הוגנת עם גורמים עברייניים. יש כאלה שמזלזלים בתופעה, אבל זו תעשיה שלמה שבהחלט חורצת גורלות".
קראו גם:
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכת המסחר, אומר לנו: "כסף זה יכול היה לשמש לחינוך, לתחבורה, למורים, למערכת הבריאות, אבל הוא כלל לא נכנס לאוצר המדינה. מעבר לכך, נגרמים גם נזקים לציבור הרחב, שסבור שהוא רוכש מותג מקורי ומתברר כי מדובר בזיוף, פעמים רבות בעל איכות מאוד נמוכה, ויש גם זיופים מסכני חיים לציבור כמו תרופות, סיגריות (להם מוכנסים לעיתים חומרים כמו רעל עכברים), מוצרי תמרוקים ועוד, שעלולים להביא לאובדן של חיי אדם או פגיעות נוירולוגיות ארוכות טווח ושאר גורמי מחלה בעייתיים ביותר".
לין, ששימש בעברו כממונה על הכנסות המדינה, מציג את הצורך בהרתעה של בתי המשפט שאינה מספקת היום: "לא צריך לתפוס את כל הגנבים. זה גם בלתי אפשרי. אבל מספיק שאת מי שתופסים יענישו בצורה חמורה על מנת לייצר את ההרתעה. ללא ענישה הולמת, אין הרתעה. זיופים פוגעים במוניטין של חברות שבנו את עסקיהן ועלולים להביא לפגיעה בהשקעה הכספית של הטמעת המוצרים המקוריים בשוק".
מהפדרציה לקניין רוחני הוסיפו כי "מדובר בעבירה פלילית מסוג עוון, שדינה עד שלוש שנות מאסר. כמו כן, מדובר בעבירה אזרחית, שדינה קנס של עד 100,000 שקל, ללא הוכחת נזק. רוב המידע שמגיע אלינו זורם מהציבור הרחב, שמעוניין למנוע נזק כלכלי אדיר מעסקים שמנסים להתפרנס כחוק ומשלמים מיסים. בניגוד לחנויות שמוכרות זיופים ומפירות את החוק, מדובר בסופו של דבר באחריות חברתית".
איך לדעת אם המוצר מזויף?
יגאל ויין, מנכ"ל הפדרציה לקניין רוחני, מציע כמה דרכים:
1. המחיר - אף חברה לא תמכור בכמאה שקל זוג נעליים, כשכל אדם יודע שהנעל עולה בממוצע כ-600 שקל, זה צריך להדליק נורה אדומה.
2. האריזה - אם האריזה לא ממותגת ולא שייכת לאותה חברה, צריך להבין שמשהו לא בסדר.
3. האיכות - החל מאיכות התפרים ועד חומרי הגלם עצמם, מתפרק בקלות.
4. החנות עצמה - מותגים לא ימכרו בכל חנות, לואי ויטון למשל יימכר אך ורק בחנויות של לואי ויטון.
5. אתרי אינטרנט - אם אף אחד לא שמע עליהם, או מכיר אותם - גם פה צריך לפקפק באיכות המוצרים שהם מוכרים.
