ריטה צ'רדניצ'נקו לא הייתה מוכנה למלחמה הזאת. בפברואר האחרון, כשאמה ילנה נפטרה, היא הייתה בטוחה ששני המאבקים הקשים בחייה הסתיימו: המאבק של אמה במחלת הסרטן והקרב על ההכרה ביהדותה של האם.
אישור היהדות מהרבנות, לו המתינה משפחת צ'רדניצ'נקו במשך שנים ארוכות, הגיע שלושה ימים לאחר פטירתה של ילנה. הדבר אפשר להביאה ברגע האחרון לקבר ישראל במקום מגוריה, מעלות-תרשיחא.
"כשקיבלנו את אישור היהדות של אמא נאמר לנו שהוא תקף גם לגבינו", אומרת ריטה. "אני בהלם מהעובדה שמבקשים ממני לפתוח בהליך של השבה ליהדות. ואני כל כך כועסת. למה עושים לנו את זה? כבר הוכחנו הכל. על המצבה של אמא חרוט מגן דוד, למה עכשיו מבקשים עוד הוכחות מהילדים שלה?".
ראיתי שחור בעיניים
ילנה צ'רדניצ'נקו נפטרה ב-24 בפברואר 2019, מבלי שהייתה בידי המשפחה הכרה ביהדותה. היא הייתה בת 43 והשאירה את בעלה סרגיי, את בתה ריטה (25) ואת בנה רומן (11).
מכרה של המשפחה, שביקשה למלא את צוואת האם להיקבר כיהודייה, היא שהצליחה בסופו של דבר להשיג את האישור לאחר מאבק נואש. "משפחת צ'רדניצ'נקו היא חלק מתופעה מתרחבת, של אנשים שכבר הוכרו כיהודים, אבל מתבקשים על ידי הרבנות להביא הוכחות נוספות ליהדותם", אומרת אותה מכרה.
"הכעס על כך בקרב עולי חבר העמים הוא רב, גם על רקע דרישתו של ליברמן לבטל את בדיקות הדי.אן.איי. הנדרשות לעיתים מעולי חבר העמים".
"ההורים שלי, ילנה וסרגיי, עלו מאוקראינה ב-96', כשהייתי בת שנתיים", אומרת ריטה. "יהודי ברית המועצות הסתירו את זהותם עד אותן שנים ולכן חלק מבני המשפחה נקברו בבית עלמין לא יהודי. לקראת העלייה לישראל ההורים חיפשו את המסמכים המקוריים, אבל אלה נעלמו. אמא ניסתה להסדיר את העניין כי היה לה חשוב להיות מוכרת כיהודייה. כשראתה שאין עם מי לדבר ואין מסמכים, היא התייאשה".
הנושא צף שוב בשנת 2013, עם גיוסה של ריטה לצבא. "פתאום זימנו אותי לקורס גיור וראיתי שחור בעיניים. ידעתי שאני יהודייה מכל הכיוונים, למה צריך קורס גיור? זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי מאמא שאנחנו לא רשומים כיהודים.
"פנינו למכון שורשים, ושם ניסו לאתר מסמכים, ללא הצלחה. באותם ימים אמא חלתה וכבר הייתה פחות פנויה לזה. הגוש בשד התגלה כממאיר, התוצאה הגיעה כשהייתי בטירונות, והיא עברה טיפולים.
"אחי רומן היה אז בן שלוש. מסע הייסורים שלה התחיל, אבל היא הייתה אופטימית. אגב, היא הייתה אופטימית עד הרגע האחרון ותמיד אמרה לי לא לדאוג. היא לא האמינה שזה הסוף, לכן אף אחד מסביבה לא האמין. מדי כמה חודשים שאלתי מה קורה עם המסמכים ואמא נדנדה להם, אבל כלום לא התקדם".
החגיגה האחרונה
בשלב מסוים נראה היה שילנה החלימה, אבל אחרי שנתיים הסרטן חזר. "בפברואר 2016 שתינו התאשפזנו באיכילוב ועברנו ניתוח ביחד", אומרת ריטה.
"לאמא הייתה גרורה ביד ולי התגלה גוש ממאיר ברגל. אני במעקב גם היום. אצל אמא בכל כמה זמן התגלה גידול חדש וכשהצליחו להתגבר עליו בהקרנות וטיפולים, צץ גידול אחר.
"המחלה השתלטה על הבית, כל אחד התכנס בפינה משלו. רומן ישב מול המחשב, ואבא, שעובד כמסגר ובקושי יודע עברית, עבד מסביב לשעון. באוגוסט אותה שנה טסתי לארה"ב וחודש לאחר מכן התפרץ אצל אמא הגידול הקטלני - גרורה בראש, והיא הפסיקה את עבודתה במפעל.
"היא תמיד הייתה עם הופעה מוקפדת, האמינה שתבריא, נתנה כוח לכולם והסתירה את האמת. רק הקרובים ביותר ידעו. הייתי בארה"ב חצי שנה ואמא אסרה על כולם לספר לי מה קורה".
ולא הרגשת דבר?
"ידעתי שיש משהו אבל אמא הייתה אופטימית ונתנה תחושה שזה תיכף יעבור. רק אחר כך סיפרו לי שהיו ימים שהיא בקושי דיברה, אבל כשהתקשרתי היא לקחה הרבה אוויר כדי שיישמע שהכל בסדר.
"ההורים כל הזמן נאחזו בחיים. כמה ימים לפני שנפטרה, הם חגגו 25 שנות נישואים ואבא קנה לאמא שרשרת, עגילים וטבעת מזהב לבן. אבל כשאבא התקשר ואמר, 'אנחנו צריכים אותך. המצב לא הכי טוב, אני מבקש שתחזרי', הבנתי שמשהו ממש לא בסדר.
"סגרתי כרטיס טיסה עוד באותו ערב, אבל רגע לפני שעליתי למטוס אבא התקשר ואמר, 'אמא הלכה'. התחלתי לצעוק, לא הבנתי איך זה קרה. יום קודם עוד דיברתי איתה, ואיך פספסתי אותה ככה? אולי היא לא רצתה שאראה אותה ככה, לכן הפסיקה להילחם".
שלושה ימים גורליים
לאחר מותה של ילנה ביקש סרגיי עזרה במציאת בית עלמין. אחת מקרובות המשפחה הזכירה את רצונה של ילנה להיקבר כיהודייה. "הם התחילו לחפש בערים אחרות כי במעלות תרשיחא אין קבורה לאלה שאינם יהודים", אומרת ריטה.
"אבא התקשר אל המכרה שלנו, שהצליחה לעשות בתוך שלושה ימים את מה שלא הצלחנו לעשות כל השנים: להוכיח את יהדותה של אמא".
"אם לא היו מעכבים את הקבורה לשלושה ימים בגללי, אמא הייתה היום קבורה בבית עלמין אחר, בין גויים. כמה מלחמות הם ניהלו כאן בשלושה ימים, זה סיפור מהסרטים".
ב-27 בפברואר, שלושה ימים לאחר מותה של ילנה, הגיע מסמך מבית הדין הרבני בחיפה ובו נכתב: "מאשרים את יהדותה של הגב' ילנה צ'רדניצ'נקו וניתן להביאה לקבר ישראל". באותו מעמד נאמר להם באגף לבירור יהדות: 'גם שני בניה יירשמו מעתה כיהודים ויוכלו להינשא כדת וכדין'.
"מספר שבועות אחרי שאמא נפטרה הגעתי למשרד הפנים עם האישור מהרבנות, כדי שירשמו אותי כיהודייה", אומרת ריטה. "רציתי שבבוא היום אתחתן בראש שקט ולא יטרטרו אותי ובסוף אתייאש ואתחתן בקפריסין".
מה השתבש?
"פשוט מוציאים לנו את הנשמה. במשרד הפנים טענו שאישור הרבנות לא מספיק. אמרו שאמא לא רשומה כיהודייה במשרד הפנים, ושלחו אותי לרבנות הראשית. מסתבר שהמסמך שנתנו מספיק רק לקבורה, אבל לא לאלה שחיים. נסעתי לרבנות בחיפה וביקשתי שינחו אותי, מה לעשות כדי שאחי ואני נירשם כיהודים.
"פתחו לי תיק לבירור יהדות והבטיחו שלא אצטרך לבוא שוב כי אלה רק בירורים פנימיים, ושאקבל תשובה במייל. אחרי שבועיים הגיע מייל שלצורך השבה ליהדות אני צריכה להתייצב לדיון ברבנות בחודש הבא. אני חזקה בשביל כולם ואין לי זמן לחשוב יותר מדי ולרחם על עצמי, אבל כשאני מגיעה אל הקבר אני בוכה.
"אמא הדליקה נרות שבת ומאז שהיא נפטרה אני מקפידה להדליק. לאחרונה היא גם התפללה. היא רצתה שהילדים שלה יהיו יהודים, החלום שלה היה להחזיר את היהדות הביתה ולהעביר אותה לדור הבא. איך נעשה את זה? ולמה אחי הקטן צריך לעבור את כל זה? איך אפשר לגרור אותו לבתי משפט? עד שחזר לדבר אחרי שאמא נפטרה, ועד שהתחיל קצת להיפתח, עכשיו הוא שוב יתכנס בעצמו.
"רומן צריך לחגוג בעוד שנתיים בר מצווה בצורה מסודרת, איך נעשה את זה? וכשהוא יתגייס לצבא גם הוא יקבל זימון לקורס גיור?".
מה תרצי לומר לרבנות?
"אני רוצה לשאול: מה עוד אתם רוצים ממני? אני יהודייה, גדלתי כאן, החלום שלי הוא להתחתן עם חופה וקידושין כדת משה וישראל. אני לא מתכוונת לעצור ואני ולא רוצה שהילדים שיהיו לי יעברו את הסבל שאני עברתי".
תגובות:
דוברות בתי הדין הרבניים: "איננו מתייחסים להליכים משפטיים".
דוברות הרבנות הראשית: "תהליך בירור יהדות הוא הליך טכני, פשוט וקל שכולנו צריכים לעבור, כולל יהודים חרדיים לקראת נישואיהם. ברגע שהאמא יהודייה גם ילדיה יהודים, ואם נעשתה כאן טעות, הרבנות תתקן אותה".
