רעידת האדמה בטורקיה ובסוריה, שהורגשה בבתים רבים בישראל, העלתה שוב לסדר היום את החשש מפני תרחיש דומה בארץ. כבר שנים רבות שהנושא מדובר וסביבו הרבה נורות אזהרה מהבהבות, אבל מעט עשייה בפועל.
"האדמה בטורקיה רועדת עם המוני נפגעים ואילו אצלנו עסקים כרגיל, למרות שרוב הבניינים בישראל נטולי ממד"ים או אפילו מקלט נגיש", אומר רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו.
"זהו אתגר לאומי ממדרגה ראשונה לממשלת ישראל ולרשויות המקומיות, כי אם חלילה מוקד רעידת האדמה היה אצלנו, רבבות היו נפגעים ונזק במיליארדים היה מחזיר את כלכלת ישראל אחורה בעשרות שנים".
"בעקבות האסון הכבד שפקד את טורקיה, אני שוב מתריע וקורא לממשלה: תושבי הפריפריה אינם חיים בשטח הפקר", אומר יו"ר ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ אלי אביסרור.
"המבנים הישנים נמצאים באזורי הפריפריה בצפון ובדרום, ואלה בדיוק האזורים שבהם הם עלולים לקרוס על יושביהם. רק כשתהיינה אבדות בנפש המדינה תיזכר להתעורר? על הממשלה לפעול באופן מיידי, ולקדם את תוכניות פינוי בינוי גם בפריפריה ולהתיר חסמים ביורוקרטיים מעכבים.
"מה יקרה כשתהיה רעידת אדמה חזקה ועוצמתית בישראל? במדינה יש עשרות אלפי מבנים הדורשים חיזוק, ולא רק באזור המרכז. בנגב לא נעשה דבר לחיזוק מבנים, כי הקרקע זולה ואין כדאיות עסקית לכך. על הממשלה לגבש תוכנית ראויה, להשקיע בכך כספים ולעודד משקיעים.
"בשונה מטורקיה, מדינת ישראל קטנה בשטחה ואירוע של רעידת אדמה יוביל בוודאות לפגיעה קשה ביותר בחיי אדם בהיקפים שלא נראו כמותם ולשיתוק המשק. בישראל לא מדובר בשאלה של האם תהיה רעידת אדמה, אלא מתי היא תקרה ובאיזו רמת מוכנות נגיע אליה כמדינה".
צאלה רוזנבלום-עמור, משנה למנכ"ל חברת מ. אביב, קוראת לכל העיריות במדינת ישראל ללכת בעקבות עיריית ירושלים: "העירייה העניקה בשנתיים האחרונות עדיפות להתחדשות עירונית בכל השכונות הוותיקות נטולות הממ"דים, כולל קיצור הליכים ליזמים ולקבלנים. מהלך שכזה יוכל להבטיח את שלומם של אזרחי מדינת ישראל".
"המפתח להגדלה ניכרת של בניינים בשכונות ותיקות ללא ממ"דים הינו הסרת חסמים ביורוקרטיים בפני יזמים, הגדלת זכויות בנייה וקיצור משמעותי של הליך מתן היתרים ומשך הבנייה", אומר אייל בהרי, מנכ"ל צים בהרי נדל"ן. "חייבים לתת לכך כדאיות כלכלית כי מדובר בהשקעה שתחזיר את עצמה בעשרות מונים".
"הפתרון לנושא רעידות האדמה הוא ערבות הדדית בין הרשויות החזקות לבין הרשויות שזקוקות לסיוע בתחום זה לאור מיקומן הגיאוגרפי הבעייתי, במיוחד בסמוך לשבר הסורי אפריקאי", אומר ניר שמול, מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית וחברת שניר. "הפתרון הממשלתי המהיר שיש לבצע הוא הגדלת זכויות הבנייה באזורים רבים ברחבי הארץ, כדי למנוע קריסת מבנים שיתמוטטו כמו מגדלי קלפים.
"תמ"א 38 היא פתרון מעולה, שלא מקודם דיו. התוכנית לחיזוק מבנים מעניקה פתרון לבתים ותיקים שהוקמו לפני שנים רבות, טרם השתת תקני הבנייה המחמירים בישראל. יש אפשרות לחזק את היסודות במבנים הללו ולהעניק שקט נפשי לדיירים.
"בשלב זה התוכנית בוצעה במספר מועט של בנייני מגורים במרכז, בעוד שבאזורים הבעייתיים הסמוכים לשבר הסורי אפריקאי לא בוצע המהלך כלל. בשל הקושי לקבל היתרי בנייה, כל פרויקט כזה נסחב לאורך שנים, מבלי לקחת בחשבון שרעידת האדמה עלולה להגיע בכל רגע.
"רק מבנים שנבנו החל משנת 1980 על פי חקיקה מתאימה של המדינה מותאמים לתקן רעידת אדמה. כיוון שהמדינה אינה מסוגלת לממן את עלויות חיזוק המבנים הישנים, תוכניות תמ"א 38 היא פתרון יעיל שבו כל הצדדים מרוויחים: בעלי הדירות יגורו במבנים יציבים והחברות הקבלניות ייהנו ממכירת דירות בקומות הנוספות.
קראו גם:
"למרבה הצער, תוכנית תמ"א 38 מתבצעת כיום רק במקומות שיש בהם כדאיות כלכלית, ולא באלו שיש בהם צורך אקוטי לביצוע המהלך. הפתרון הוא, כאמור, ערבות חברתית בין הרשויות החזקות לבין אלו הזקוקות באופן מיידי לחיזוק. יזמים וחברות קבלניות שיבצעו את הפרויקטים צריכים לקבל תמריצים כלכליים ותוספת מיידית של זכויות בנייה במרכז.
"זה הזמן להתייחס לתמ"א 38 כאל תוכנית דגל אמיתית כדי למנוע את הטרגדיה הצפויה למאות אלפי אזרחים שעלולים להיפגע ברעידת אדמה בישראל. אסור להמתין אפילו יום אחד נוסף אלא לצאת ולבצע באופן מהיר. רק כך נמנע את הנזקים העצומים העלולים לפגוע בחיי אדם וברכוש".