הרגע שבו נירית ממן קנתה לעצמה ג'ינס במידה 40 היה הרגע שבו הבינה שהיא לא מתכוונת לוותר אלא להמשיך הלאה.
בתוך שנתיים היא השילה 43 ק"ג והיום, בגיל 39 ואחרי חמש לידות, היא מתאמנת לקראת תחרות "מיס ביקיני" שתתקיים בעוד חודש במרכז הארץ.
קשה לחבר בין הזרועות השריריות והקוביות בבטן שיש לה היום, ובין הסיפורים על משקל של 97 ק"ג שאיתו התחילה את התהליך. הגוזיה שלה חושפת בטן בלי גרם מיותר אחד, ולקראת התחרות היא משקיעה גם בשיזוף.
קראו גם:
"היום אני שוקלת 54 קילו עם גובה של 165 ס"מ, ואנסה להגיע לתחרות עם 48 קילו. אפילו בגיל 18 לא הייתי במשקל הזה. אני הולכת מחויכת כל היום כי אני מרגישה שעשיתי את זה. בגדול".
4 צפייה בגלריה
המהפך של ממן. "אפילו בגיל 18 לא הייתי במשקל הזה"
(צילום: גיל נחושתן. משמאל: צילום פרטי)
יש לה חמישה ילדים בני ארבע עד 18. כל היריון לווה בעלייה של 35 ק"ג, ואחרי הלידה החמישית נשברה: "אני אוהבת להתלבש ולצאת מתוקתקת מהבית", היא אומרת, "ופתאום לא נראיתי טוב. לבשתי מחטב ומעליו גופיה ועוד חולצה, וכלום לא עזר. הפסקתי לצאת למסיבות ואירועים כי הרגשתי את המבטים שאמרו 'את לא שומרת על עצמך, רואים'.
"ואז נכנסתי לחנות בגדים שאהבתי וגיליתי שכלום לא נסגר על הבטן המשתפלת. ישבתי בתא המדידה ובכיתי. כשהגעתי הביתה נעמדתי מול המראה, הרמתי את החולצה וצילמתי את עצמי. השינוי התחיל באותו רגע. הכנתי לעצמי ארוחת ערב בריאה במקום חטיפים ונשנושים, ועוד באותו ערב הרמתי טלפון למאמן כושר אישי.
"אמרתי לעצמי 'אל תפלי, את חזקה'. הזכרתי לעצמי שלכל התבשיל יש את אותו טעם, אז מספיק לטעום ממנו קצת. אחרי שירדו עשרה קילו התחלתי לקבל חיזוקים מהסביבה, ותוך חמישה חודשים ירדתי 20 קילו".
המשקל לא היה הקושי היחיד בחייה באותה תקופה. ממן מספרת על חרדות קשות שהתחילו בצבא וחזרו מעת לעת, ועל קשיים כלכליים שאילצו אותה ואת בעלה, גיא, למכור את דירתם. "אני יכולה לנצח הכול. אני פחדנית בעניינים רפואיים, לא רציתי לקחת כדורים ולא אעשה ניתוחים שאני לא חייבת".
אחרי שירדה יותר מ-30 קילו, הגיעה הקורונה ואיימה להרוס את ההישג. חברה סיפרה לה על אור דן, נשיא הסניף הישראלי של איגוד WNBF, שדוגל בפיתוח גוף טבעי ומקיים תחרויות ואירועים בכל העולם, וממן יצרה אתו קשר.
"נדלקתי כשאור הציע לי להצטרף לתחרות מיס ביקיני", היא משחזרת, "אני כרגע על תפריט של 1,270 קלוריות ליום, שזה סביר, אבל לקראת התחרות זה הולך ופוחת. אני עושה ארבעה אימונים בשבוע, יוצאת להליכות ב-11 בלילה ואם לא הספקתי במשך היום – אני משלימה אימון כוח בסלון בחצות.
"כשכולם השמינו בסגר, אני בניתי קוביות בבטן. אחרי חמש לידות לא מצפים לראות רמת חיטוב כזאת, גם ברשתות החברתיות כולם היו בהלם כשראו איך עשיתי את זה".
לתת כוח
על השאלה מדוע היה חשוב לה להעלות תמונות לרשתות היא מבהירה: "זה לא בשבילי, אני לא צריכה את הלייקים. אני מעלה כדי לתת לבנות כוח, כי לי לא היתה מישהי להסתכל עליה ולחשוב שאם היא הצליחה גם אני יכולה. אני מתכננת לזכות בתחרות במקום הראשון אבל גם אם לא אזכה, כבר זכיתי. כי ברגע שדרכתי על הבמה עשיתי את שלי".
ואין בעיה לעמוד עם ביקיני על במה?
"אור אומר שזו תחרות של אימהות ולכן היא קצת יותר צנועה. כלומר לא יהיה חוטיני. גיא בעלי התנגד בהתחלה והיום הוא מבסוט מהמראה שלי ועוזר לי בתהליך. לפעמים גם אני עומדת מול המראה במקלחת ולא מאמינה למראה עיניי. יש מישהי שתופרת לי בגדי ים בהזמנה.
"חלמתי ללבוש גוזיות וג'ינס צמוד והיום אני עושה את זה וגם קונה ברשת מכנסונים במידה 22. אני בוחרת את המידה הכי קטנה ובכלל לא מתלבטת".
רגע שבירה?
"יש המון. לפעמים בא לי לאכול באגט באמצע הלילה כמו שהייתי רגילה, או להקפיץ אחרי חצות את החבר'ה של הבת שלי לבר ולשבת איתם קצת כמו שנהגתי לעשות, כי אני אמא שמרגישה בת 18. ואין יותר נשנושים מול הטלוויזיה. לפני שבועיים הלכתי לערב שף אצל חברה. היה בשר על האש, אראייס, קינוחים שחבל על הזמן. ואני ישבתי שם עם הכוס קולה זירו שלי, כי יש לי תפריט מוקפד לקראת התחרות", היא מספרת.
"אותו דבר קורה בליל שבת כשאני מכינה סירים עם קובה, קציצות עם ארטישוק, ממולאים, סיר עם דגים חריפים למשפחה ודגים בתנור בשבילי. השולחן מלא פיתויים ולי יש בצלחת חזה עוף ופיתה מקמח כוסמין.
"אני מחזיקה מעמד כי הצבתי לעצמי מטרה ואני נותנת דוגמה מצוינת לילדים שלי, שכבר יודעם שאם הם רוצים משהו בחיים - הכול אפשרי. רק לסמן מטרה וללמוד לנטרל את הסביבה. כי תמיד יהיה מישהו שידאג להגיד לך שאת שמנה מדי או רזה מדי. פעם הייתי נפגעת, היום אני בדרך שלי ורק דוהרת קדימה".
התמיכה מהבית
בחמש השנים האחרונות הם מתגוררים בשכירות בווילה בשכונה הדתית בשיכוני המזרח בעכו. במטבח ניצבים שני מקררים גדולים, וממן צוחקת: "בבית הזה אוכלים". עם המעבר לשכונה באה גם ההתקרבות לדת וגם כאן היה תהליך:
"היום גיא שומר יותר ואני קצת פחות. בשבת הבית שלנו מתנהל כבית דתי, ואם אני רוצה לצאת, אני מחנה את הרכב מחוץ לשכונה. ביני ובין גיא יש כבוד הדדי ותמיכה, ובלי העידוד שלו לא יכולתי לעשות את השינוי שעשיתי".
בפורים האחרון העלתה לאינסטגרם תמונות שלה מחופשת לאבירה. "רציתי לשדר את הכוח של האישה, הרגשתי שאני חזקה, סופרוומן. לא עשיתי מתיחה ולא שאיבה, ירדתי באופן מתון ועם התעמלות, ככה הקב"ה ברא אותי וככה אשאר, בלי ניתוחים".
ועל אף הלבוש המדגיש את גזרתה, היא מגדירה את עצמה כאדם מאמין וחייה רצופים סימנים וניסים, כמו שקרה עם לידת בנה הצעיר: "בדיוק כשאחד מילדינו אובחן על הרצף האוטיסטי והמצב הכלכלי היה קשה כל כך, גיליתי שאני בהיריון חמישי. חשבתי שלא אסתדר עם כל אלה ואישרו לי הפלה.
"כבר הייתי במיטת הטיפולים כשאמא שלי ביקשה ממני ברגע האחרון לא לעשות את זה, ואישה שלא היכרנו שמעה אותנו מאחורי הפרגוד, והתחננה בדמעות שלא אפיל. לא יודעת מה עבר עליי באותה שנייה, אבל התלבשתי ויצאתי משם. בזכות האישה ההיא יש לנו היום את רוי דוד, שממלא את הבית באושר, ואיתה נשארתי בקשר מצוין".
בנובמבר האחרון פתחה את הסטודיו שלה, שבו היא עובדת עם ארבע מתאמנות בלבד. "פתחתי משהו אינטימי, כי זה מה שאני חיפשתי לפני שנתיים. המקום הגדול עוד יבוא בהמשך. הבנות פשוט ראו מה עשיתי עם עצמי, וביקשו שאפתח. פתחתי בזכותן, ויש כבר רשימות המתנה. השלב הבא יהיה להתפרש על כל הארץ, שלא תהיה אישה שלא תכיר את נירית ממן".
