לא מעט שנים חלפו מאז הימים העליזים של אליצור חולון, על גלגוליה השונים, בצמרת כדורסל הנשים הישראלי. מאז ידעה הנציגה החולונית לא מעט משברים וקשיים ואף ירדה לליגה השנייה. אלא שבשנים האחרונות, בזכות עבודה שקטה ויעילה, הצליחו בקבוצה בעלת העבר המפואר להתייצב מחדש.
אחרי שהעפילו לגמר הגביע לפני כשלוש שנים וחזרו גם למעמד חצי גמר הפלייאוף, לראשונה מזה 19 שנה (כעבור עונה הגיעו לשלב ארבע האחרונות פעם נוספת), מאמינים באליצור שאפשר לעשות בעונת 2020/21 צעד נוסף קדימה ולזכות אולי, מי יודע, אפילו בתארים.
מאתגרת במיוחד
בחולון מבינים שהעונה הקרובה צפויה להיות מאתגרת במיוחד, כאשר הקורונה עדיין כאן ועוד לפני ג'אמפ הפתיחה של ליגת הנשים נאלצו בקבוצה להתמודד עם ההשלכות של המגיפה. רק בסוף השבוע סיים המאמן רועי אייזנברג בידוד בן שבעה ימים עם עוד שלוש משחקניות הקבוצה, לאחר שהארבעה היו על טיסה עם חולה מאומת בשובם ממסע הנבחרת בכרתים שביוון.
"אם כל עונה חדשה היא מאתגרת בפני עצמה, אז העונה הזאת היא מאתגרת פלוס", הודה אייזנברג השבוע. "בנינו קבוצה טובה, מוכשרת, אבל השאלה היא איך שורדים עונה כזאת עם כמה שפחות תקלות בדרך. אתה כל הזמן נמצא בלחץ שלא יהיו לך הדבקות בקבוצה, כי אז כולנו נהיה מושבתים".
המאמן המשיך ושיתף: "ברור שהתחושה לחזור למגרש ולליגה אחרי כל כך הרבה זמן היא טובה. התגעגענו למשחקים, לאקשן, אף שאני באופן אישי הייתי במהלך הקיץ בפעילות עם נבחרת ישראל (משמש כעוזרו של אלי רבי, ר.ו) ועוד יצא לי קצת להתעסק עם כדורסל. אני יכול לספר שהיה אפילו דיבור די משעשע בין המאמנים, שקבוצה שתצליח להימנע מהדבקות ולא יהיו לה מאומתים במשך כל העונה, ולא משנה מה הכוח המקצועי שלה, תגיע לפיינל פור. זה נאמר בחצי הומור אמנם, אבל זה גם משהו שיכול לקרות במציאות. כי אם קבוצה תיאלץ לשחק ללא זרות ושחקניות בכירות בגלל הקורונה, היא תהיה בבעיה גדולה. אני מקווה שנצליח לעבור בשלום את כל העונה הזאת".
פתחתם את הליגה השבוע עם תבוסה לא צפויה נגד הפועל פתח תקוה, 88:65. אני מניח שלא היית מרוצה ממה שראית.
"היינו צריכים עוד שבוע-שבועיים כדי להרגיש מוכנים לגמרי, ואני מודע לכך שאולי נתניע קצת יותר לאט. אבל יש לנו פוטנציאל ועוצמות להיות במקומות מאוד־מאוד גבוהים העונה. אנחנו קבוצה באמת טובה, פשוט התחלנו את ההכנה קצת מאוחר. הזרות שלנו קצת יותר מבוגרות מהממוצע בליגה, אבל אני לגמרי מרוצה מהסגל שלי".
חזרתם לצמרת כדורסל הנשים בשנים האחרונות, אבל עדיין לא זכיתם בתואר. אתם יכולים לעשות העונה את הצעד הנוסף קדימה?
"זה נכון שלא זכינו בתואר, אבל היינו בהחלט באיזור. בחמש השנים האחרונות הגענו פעמיים לחצי גמר הפלייאוף ופעמיים לגמר הגביע. אנחנו רוצים לעשות קפיצת מדרגה נוספת, ואני מאמין שהשנה יש לנו קבוצה שיכולה לעשות את זה. אני גם חושב שזאת עונה שיכולות להיות בה הרבה מאוד הפתעות. שמעתי שבכדורגל מדברים על כך שאולי תשוחזר העונה של קריית שמונה, ואני אומר לך שגם בכדורסל נשים זה יכול לקרות. גם קבוצה שאף אחד לא מסמן אותה כרגע, יכולה להפתיע וללכת עד הסוף".
מה הציפיות שלך מהקבוצה?
"אני יכול להגיד לך מה שאני אומר כל שנה, וזה נשמע כמו קלישאה, אבל הציפיות שלי הן לנצח בכל משחק. איפה נסיים? אחרי חמישה-שישה מחזורים יהיה לי יותר קל לענות על זה כשאדע מה הכוח של שאר הקבוצות. אתה שואל אם אנחנו יכולים לקחת תואר העונה? כן, אנחנו יכולים ללכת עד הסוף ולקחת תואר. אנשים גם מדברים עלינו בצורה שונה השנה. קבוצות בכירות, דוגמת רמלה ואשדוד, מסתכלות על חולון כעל קבוצה שיכולה לאיים עליהן".
בחרת ללכת על שילוב של שלוש זרות מנוסות עם ישראליות צעירות מאוד, שחלקן אף רשאיות לשחק עדיין בגילאי הנערות. איך זה אמור לעבוד על הפרקט?
"קודם כל, כמו שאמרת, יש לנו זרות עם הרבה ניסיון שמשחקות כבר לא מעט זמן בישראל. ולגבי הישראליות, הן אולי צעירות אבל כדאי לזכור ששלוש מהן משתייכות כבר לסגל הנבחרת. זה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה ואני לא יכול להתלונן על זה. רבע נבחרת היא מאליצור חולון. מצד אחד תהיה לנו קבוצה עם שכל וניסיון, ומצד שני עם רגליים צעירות והרבה אנרגיות. אם זה יתחבר כמו שאני חושב שזה צריך להתחבר, אז תהיה פה אחלה של קבוצה. נהיה קבוצה מאוד עוצמתית, כזאת שלוחצת ושולטת בקצב של המשחק".
מי מהצעירות שלכם יכולה להפוך לשחקנית משמעותית בליגת העל כבר בטווח הקרוב?
"דניאל רבר שהצטרפה הקיץ היא כבר שחקנית בכירה בליגה. חוץ מזה, אני חושב שזו שנה מאוד מיוחדת לשחקנית כמו אמי רינת, לה זו עונה ראשונה אמנם בבוגרות, אבל היא אחת התקוות הגדולות של כדורסל הנשים הישראלי. גם ליעד אורבך שהיתה עכשיו עם הנבחרת היא צעירה מוכשרת, וכנ"ל איילה רוט שעשתה עונה לא רעה בכלל ברעננה".
אלה שחקניות שמסוגלות להוביל את אליצור חולון כבר העונה?
"לגמרי. יש לנו גם שחקניות בית שהעלינו מהמחלקה הצעירה, שחלקן משחקות בנבחרת העתודה. הפאזל מבטיח".
מתעורר בכיף
אייזנברג, עצמו, פתח את עונתו השמינית ברציפות בחולון, פרק זמן שאין לו אח ורע בספורט הישראלי, בוודאי כשמעמד המאמן כבר כמעט ולא קיים כאן ומאמנים נשלחים הביתה אחרי שניים או שלושה הפסדים. "באופן כללי, בחיים שלי, איפה שטוב לי, אני לא ממהר לעזוב", מסביר הקואץ'.
"טוב לי בחולון, ויש לי את החופש לעשות את מה שאני מאמין בו. זה כבר מזמן מרגיש לי כמו מועדון בית. מערכת היחסים שלי עם מנחם (וידהורן) היא טובה, ושיתוף הפעולה בינינו מביא את הקבוצה בסך הכל למקומות טובים. אם לא היה לנו טוב ביחד, אז אני מניח שהיינו נפרדים. מעבר לתחרותיות, אתה רוצה לקום בבוקר למקום שכיף לך לעבוד בו. באירופה, אגב, בעיקר בכדורסל הנשים, לא פעם קורה שאתה פוגש קבוצה אחרי עשר שנים, והמאמן שלה הוא עדיין אותו מאמן. זה וינטג' של מועדון".
הפאזל של אייזנברג
אליצור חולון, שפתחה את ליגת הנשים ביום שני השבוע עם ניצחון קליל על הפועל פתח תקוה, מתבססת העונה על שלוש זרות איכותיות בעלות רקורד מוכח בליגת העל שלנו - הגארדית צ'לסי הופקינס, הפורוורדית סקויה הולמס והסנטרית שי קלי - שאמורות לסחוב את הקבוצה על כתפיהן.
הופקינס (1.73 מ'), בת ה־30, היא אחת הזרות המעוטרות שמשחקות בארץ בשנים האחרונות. היא הגיעה לחולון הקיץ אחרי שלוש עונות במכבי אשדוד איתה זכתה באליפות ובגביע, שתי עונות במכבי רמת גן (גביע ב־2017) ועוד קודם לכן לבשה במשך שנתיים את החולצה של בנות הרצליה, קבוצתה הראשונה בארץ, וגם אצלה הניפה גביע (ב־2015). בעונה שעברה, עד שזו הוכרעה על ידי הקורונה, רשמה הופקינס ממוצעים של 13.6 נקודות, 8.3 כדורים חוזרים ו־8.2 אסיסטים למשחק.
הולמס (1.85 מ'), בת ה־34, שהגיעה מהפועל ראשון לציון, היא אחת הווטרניות בליגת הנשים. זו הקדנציה השנייה שלה בחולון, אליה היא הגיעה לראשונה ב־2012, ממכבי רמת גן (אז עוד רמת חן). הולמס, בעלת רקורד מכובד ב־WNBA, הספיקה לשחק בישראל גם בבני יהודה ואשתקד בעיר היין היא רשמה מספרים יפים - 16.1 נקודות, 7.4 כדורים חוזרים וארבעה אסיסטים למשחק.
גם לקלי (1.85 מ'), בת ה־29, זו קדנציה שניה במדים הסגולים־צהובים של החולוניות. הקלעית המוכשרת שיחקה בעיר בעונת 2018/19 (20.3 נק' ו־11.9 ריבאונדים למשחק) והיה לה חלק מרכזי בהגעה עד לחצי גמר הפלייאוף. עוד קודם לכן, בעונתה הראשונה בישראל, כיכבה קלי בהפועל ראשון לציון והוכתרה כמלכת הסלים של הליגה. שנה לאחר מכן שיחקה ב־א.ס רמת השרון. את העונה שעברה פתחה הסנטרית בליגה הרומנית, אך עזבה כעבור זמן קצר לצרפת, שם לבשה את מדי פלאמס וסיימה עם 8.8 נקודות ו־5.2 ריבאונדים בממוצע. לקלי יש עבר גם בליגות בפולין, פורטו ריקו, ספרד וטורקיה.
אייזנברג: "אם כל עונה חדשה היא מאתגרת בפני עצמה, אז העונה הזאת מאתגרת פלוס. בנינו קבוצה טובה, מוכשרת, אבל השאלה היא איך שורדים עונה כזאת עם כמה שפחות תקלות בדרך"
לצד שלוש הזרות המנוסות מציגה אליצור שלד של שחקניות ישראליות צעירות מוכשרות ובעיקר חסרות ניסיון. הפורוורדית דניאל רבר בת ה־24 (1.84 מטר), עד כמה שזה ישמע מצחיק אולי, היא הוותיקה שבחבורה. רבר, שחקנית נבחרת הנשים, הגיעה לחולון הקיץ ממכבי רמת גן, כאשר עונה קודם לכן היא היתה שותפה לדאבל של אליצור נווה דוד רמלה. לפני כשנה וחצי, בחודשי הפגרה, שיחקה רבר תקופה קצרה בליגה האוסטרלית, במדי מקינון מלבורן ובעבר כידררה גם באס"א ירושלים ובהפועל ראשל"צ.
שחקנית אחרת בפאזל של אייזנברג, שכבר מסומנת כאחת ההבטחות הגדולות של הכדורסל הנשים הישראלי, היא אמי רינת, בת ה־16 (!) בלבד, שלא מכבר קיבלה זימון לנבחרת הבוגרת של אלי רבי. בקיץ שעבר סיימה רינת (1.84 מטר) כסגנית מלכת הסלים באליפות אירופה לקדטיות דרג ב', ובסיומה אף נבחרה לחמישיית הטורניר. רינת הגיעה לאליצור ממחלקת הנערות של מכבי רעננה. שתי שחקניות חדשות נוספות בסגל הן הפורוורדית ליעד אורבך (21, 1.82 מטר) ששיחקה בשנתיים הקודמות בבנות הרצליה ובעונה שחלפה השיגה ממוצעים של חמש נקודות ו־3.1 ריבאונדים למשחק; והגארדית איילה רוט (20, 1.68 מטר) שהצטרפה אחרי שתי עונות במכבי רעננה, בה רשמה בעונה שחלפה 5.6 נקודות ו־2 אסיסטים למשחק. אגב, גם רוט ואורבך נמנות עם הסגל המורחב של נבחרת הנשים.
שאר השחקניות שנמנות עם הסגל הן הרכזת מור שבתאי (16, 1.65 מטר), הגארדיות עדי נורבינד (18, 1.74 מטר), יהלי בן הרוש (18, 1.76 מטר) וחן קובה (18, 1.72 מטר), והפורוורדית יארין סראג' (18, 1.80 מטר).
