חיים גוזלי (48) מבת ים הוא אחד מלוחמי ה־MMA המפורסמים בישראל ובעולם. את הכינוי באטמן קיבל בזכות האוסף המפורסם שלו של פריטי המותג, אבל ההישג האמיתי שלו הוא מדליות וגביעים. לפני כשנה פרש מתחום הלחימה והחליט להשקיע יותר בעסק פרטי לאבטחה ובהפקת אירועי לחימה. אבל אז הגיעה הקורונה ובזמן שכולם עברו לעבוד מהבית, גוזלי חזר לזירה.
"בנובמבר 2019 פרשתי באופן רשמי באירוע ענק בהיכל נוקיה וזה היה מרגש ומכובד", הוא מספר מחצר ביתו, שם הקים מחנה אימונים מאולתר. "יש לי חברה לאבטחת מועדונים שרציתי להשקיע בה יותר. במסגרת עבודתי כמפיק האירוע השנתי של הקרבות בנוקיה הציעו לי חוזה שבעקבותיו לא התאים שאמשיך להיאבק באותם אירועים. הייתי שלם עם ההחלטה, אבל ברגע אחד כל העולם השתנה. מרגע שהמועדונים נסגרו החברה שלי חדלה להתקיים: אין הכנסות וגם אירועים בנוקיה הם לא אופציה. בהתחלה אף אחד לא ידע מה יקרה, כולם חיכו שהטירוף יסתיים, אבל כשהבנתי שזה לא עניין של כמה שבועות, החלטתי שהגיע הזמן למצוא פרנסה אחרת. זה קצת אירוני, הקורונה גרמה לכולם לעבור לעבודה מרחוק, מול מחשבים ובבתים, אבל לי היא גרמה לחזור להתפרנס מהידיים, לשוב להיות עובד 'פרך', זו ממש חזרה למקורות עבורי".
אימונים וקברי צדיקים
כמעט שנה חלפה מאז שגוזלי נלחם לאחרונה, וגם להתאמן הוא לא טרח. "כמו כולם ביליתי חלק גדול מהסגר הראשון על הספה, מול הטלוויזיה, עם הרבה נשנושים", הוא מספר. "אבל כשהגיעה הצעה טובה לא חשבתי לרגע לסרב. בחודש ספטמבר פנו אלי מאליפות העולם של ארגון אוקראיני. אפילו לא הספקתי להשיג מאמן, ארזתי תיק ובלילה גיסי ואני כבר היינו בשדה התעופה. היו לנו שבועיים עד הקרב, ואת רוב הזמן בילינו במלון או בקברי צדיקים".
איך היתה התחושה לחזור לזירה?
"מעולה, כאילו מעולם לא עזבתי. הייתי הלוחם הכי מבוגר שם ובגמר התחריתי מול בחור בן 27. בסיבוב הראשון הוא קרע אותי, לא הפסקתי לקבל מכות, ולצידי היה רק גיסי שלא מתעסק בכלל בספורט הזה. אמרתי לו, 'אני לא יכול להמשיך', אבל הוא צרח עלי, 'אתה חייב להמשיך, הוא צולע, אתה מסוגל!'. בסיבוב השני הפתעתי אותו, הוא כבר היה בטוח שהוא על הגל אבל אני השתמשתי בתרגיל הנצחי שלי - חניקה משולשת - זה כשאתה על הגב, המתחרה מעליך ואתה חונק אותו, וככה, בגיל מאה, זכיתי באליפות עולם. אבל זה לא היה קל, אחרי הקרב ישבתי באמבולנס שלוש שעות עם חמצן עד שחזרתי לחיים. אני מניח שאם הייתי מתאמן לא הייתי יוצא ככה מהקרב, אבל זה גרם לי להבין שיש עוד הרבה קרבות לפניי. עם הניצחון הגיעו גם המון פניות ותוך זמן קצר סגרתי עוד קרב".
"הייתי הלוחם הכי מבוגר ובגמר התחריתי מול בחור בן 27. בסיבוב הראשון הוא קרע אותי, לא הפסקתי לקבל מכות. בסיבוב השני הפתעתי אותו, השתמשתי בתרגיל הנצחי שלי: חניקה משולשת"
הקרב הבא יתקיים בטמפה שבפלורידה. גוזלי עתיד להיות הישראלי הראשון בעולם שמשתתף בתחרות, בה נאבקים ללא הגנה על הידיים. "בתחרות נאבקים ללא כפפות בכלל. הקרב ייערך בשבוע של הסופרבול, זה עומד להיות אירוע מטורף".
יש שטוענים שמדובר בספורט גס ואגרסיבי.
"מי שחושב שה־MMA אגרסיבי, עדיין לא ראה איגרוף ללא כפפות, זה ממש נראה ברוטאלי. למרות שזה קשוח, יש שופט, חוקים ודרך לשמור על הלוחמים שלא ייפצעו באופן בלתי הפיך ולא ייגרם להם נזק קבוע או חמור. הרי גם באולימפיאדה מתאמן יכול לשבור יד, אז מה ההבדל? בהיאבקות יש הרבה מרכיבים שבונים את הניצחון. נכון שללא כפפות זה יותר מסוכן, כי כל מכה חושפת אותך לחתך או לשבר, אבל זה עדיין ספורט שבנוי בצורה מקצועית".
איך מתאמנים בימי הקורונה?
"בגלל שכל מכוני הכושר סגורים בניתי לעצמי מתקן אימונים בבית. אני מתאמן עם מאמן כל יום על המרפסת שלי מול הים. זה נחמד ונוח אבל בוודאי לא מחליף מתחם אימונים מקצועי. אחרי תקופה ארוכה שסבלתי מכאבי גב התחלתי לקחת תוסף סידן של חברת אמורפיקל, וזה ממש עזר לי".
לקרב בארה"ב גוזלי מגיע עם הרבה התרגשות. בניגוד לארץ, שם ניתן לקיים אירועי ספורט עם קהל מצומצם והקהילה היהודית כבר נערכת להגיע ולהריע.
בבדיקה שעברת לאחרונה גילית שיש לך נוגדנים לקורונה. איך זה קרה?
"עשיתי בדיקה סרולוגית ומסתבר שיש לי 78.60 אחוז נוגדנים וביקשו ממני לתרום פלסמה לחולי קורונה. זה אומר שהייתי חולה קורונה ואפילו לא שמתי לב. אני מאמין שכל זה בזכות הספורט, אדם שיושב בבית יהיה חולה, תנו לאנשים לצאת החוצה. הממשלה הרגה את עולם הספורט, אין פעילות ואין חיים וזה לא יציל אף אחד ממחלות, להיפך, גוף חזק מסוגל להתמודד עם חיידקים ואני ההוכחה הכי טובה לזה. אני אמשיך להילחם כל עוד אני עומד על הרגליים. ביום שאפול אצא מהזירה, עד אז אני עושה את המיטב שלי".
